דבון

דבון הוא אחד מגזעי הבקר לבשר העתיקים ביותר באיים הבריטיים. שמו ניתן לו על שם מחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה, שם התפתח כבעל חיים חקלאי רב-תכליתי עוד לפני שגזעי הבקר המודרניים הוגדרו. הגזע ניכר בפרוותו האדומה האחידה, הנעה מגוון חום בהיר ועד אדום עמוק הקרוב לגוון אודם. צבע זה הוליד את הכינוי הרווח 'האודם האדום' (Ruby Red).

פרים ופרות בוגרים של דבון הם בעלי חיים גדולי מידות. פרים בוגרים שוקלים בממוצע 900-1,100 ק\"ג ופרות שוקלות 500-650 ק\"ג. לגזע מוניטין של המרה יעילה של עשב ומספוא לבשר, מה שהופך אותו לבחירה מעשית עבור מערכות רעייה על בסיס דשא. פרות דבון מתמודדות היטב עם טווח רחב של אקלימים, וסובלות חום וקור טוב יותר מגזעים רבים בגודל דומה.

המזג הוא תכונה מגדירה. פרות דבון רגועות, נעימות הליכות וממושמעות, תכונות שמקלות על הטיפול, הגידור והניהול השוטף הן בחוות קטנות והן בחוות גדולות. בעבר שימש הגזע גם כשוורי עבודה, תפקיד שדרש גם כוח וגם אופי יציב.

למי זה מתאים

דבון מתאים למגדלים המחפשים בעל חיים חסון לבשר שמתפקד היטב על מספוא עם צריכת דגנים מוגבלת. אופיו הממושמע מתאים למטפלים שעובדים ישירות עם הבקר ומעריכים בעלי חיים רגועים ונטולי מתח. הגזע גם פונה לבעלי משקים קטנים ולתוכניות רעייה לשימור טבע, שבהן חשיבות הרוגע ויכולת המרעה עולה על חשיבות המסה הגופנית המרבית.

דבון מקורו במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה, ובקר מהסוג הזה תועד באזור לאורך מאות שנים. לאורך רוב תולדותיו המוקדמות היה הגזע בעל חיים תלת-תכליתי. הוא סיפק בשר, חלב וכוח שרירים של שוורי עבודה בחוות שבהן בעל חיים אחד נדרש למלא תפקידים רבים.

בקר דבון נמנה עם גזעי הבקר האירופיים הראשונים שהובאו לצפון אמריקה. תיעוד מתאר הגעה של בקר דבון אדום כבר בראשית המאה ה-17 עם המתיישבים האנגלים למושבת פלימות', באזור שהוא כיום מדינת מסצ'וסטס. כוחם ואופיים היציב הפכו אותם למבוקשים כשוורי עבודה לפינוי קרקע וגרירת משאות, והגזע התפשט עם התפתחות הכלכלה החקלאית הקולוניאלית המוקדמת.

עם התיעוש החקלאי וההתמחות הנפרדת של ייצור החלב והבשר, התפצל הדבון לשני קווים. קו אחד נבחר לתכונות חלב והפך לדבון החולב (Milking Devon), ואילו הקו השני פותח בעיקר לבשר. דבון הבשר, המכונה לעיתים רד רובי או נורת' דבון, הוא הקו המזוהה כיום עם הגזע.

אגודות גזע באנגליה ומאוחר יותר במדינות נוספות ניהלו ספרי עדר כדי לשמר את הגזע. דבון יוצא לאזורים רבים, ובהם אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה ודרום אמריקה, שבהם עמידותו לחום ויכולת המרעה שלו התאימו למערכות רעייה אקסטנסיביות.

דבון הוא בעל חיים לבשר בנוי היטב, בעל גוף עמוק ורחב ואורך גוף טוב. המסגרת שרירית מבלי להיות קיצונית, והגב ישר מעל קו גב חזק. הראש בגודל בינוני עם מצח רחב. דבון מסורתי נושא קרניים, אם כי פותחו גם קווים חסרי קרניים מטבעם. הרגליים חזקות וממוקמות היטב, מתאימות להליכה ולרעייה על מרעה וקרקע מחוספסת יותר.

התכונה הבולטת ביותר היא הפרווה. דבון אחיד באדום על פני כל הגוף, ומכאן מקור הכינוי 'האודם האדום'.

פרווה וצבעים

צבע הפרווה עקבי לאורך כל הגזע, וזו אחת הדרכים הקלות ביותר לזהות דבון. בעלי החיים נעים מגוון ערמוני בהיר ועד אודם כהה ועמוק. השיער קצר בתנאים חמים ומתעבה ומתקפל מעט בקור, מה שתורם לסבילות הגזע לאקלימים משתנים. החוטם והעור נוטים לגוון בהיר או בשרי, וקצה הזנב בדרך כלל אדום, בהתאמה לשאר הגוף.

דבון ידוע במזג שקט ויציב. הגזע רגוע, נעים הליכות וממושמע, מה שהופך את הטיפול היומיומי, המעבר בין מכלאות והטיפול הווטרינרי השוטף לפשוטים. תכונות אלה היו יקרות ערך בהיסטוריה של הגזע כשוורי עבודה, שבה בעל חיים יציב ומשתף פעולה היה הכרחי לעבודה בטוחה לצד בני אדם.

מול מטפלים, בדרך כלל מקבלים פרטי דבון מגע שגרתי ללא מתח מיוחד, והם מגיבים היטב לניהול עקבי ורגוע. פרות הן אימהות קשובות ולרוב שלוות סביב עגליהן. מול אנשים זרים, פרטי דבון מטופלים היטב נוטים להישאר מיושבים ולא להגיב בתוקפנות. בעדר הם מתערבבים בקלות עם בקר אחר ואינם ידועים כתוקפניים, אף שפרים מכל גזע דורשים ניהול זהיר. אופיו המיושב של הגזע גם מתאים למרעה מעורב לצד בעלי חיים אחרים.

דבון הוא גזע חסון שמתפקד היטב במערכות מבוססות מרעה עם השקעה מתונה. עיקר הטיפול מתמקד בשמירה על מרעה טוב, אספקת מים נקיים ומעקב אחר תוכנית בריאות עדר שגרתית.

טיפוח

• טיפוח הפרווה מינימלי; הפרווה הקצרה נושרת ומתחדשת עם העונות
• לבדוק טפילים חיצוניים כגון כינים, זבובים וקרציות, בייחוד בחודשים החמים
• לבדוק ולגזום פרסות לפי הצורך כדי למנוע צליעה
• במקרה של קרניים, יש לעקוב אחר הגדילה והמצב שלהן

פעילות גופנית

• מרעה פתוח מספק את התנועה היומית הנדרשת לגזע
• רעייה סבבית שומרת על איכות המספוא גבוהה ומפזרת את לחץ הרעייה
• יש להשאיר מרווח הליכה למים ולצל כדי שהבקר ינוע לאורך היום

סביבה

דבון סובל היטב חום וקור כאחד, אך עדיין נהנה ממחסה טבעי או בנוי, כגון עצים, מחסי רוח או מבנה פשוט. יש לספק צל באקלים חם ואזור יבש ונטול רוח פרצים בתנאים קרים או רטובים. גידור מאובטח ואספקת מים אמינה הם הצרכים התשתיתיים העיקריים.

דבון ידוע ביכולתו להמיר עשב ומספוא לבשר ביעילות, והגזע יכול להגיע לגמר משקל על מרעה בלבד בתנאים טובים. תפריט של רעייה איכותית בעונת הגידול, בגיבוי שחת או סילאז' כאשר הדשא מועט, עונה על צורכי רוב בעלי החיים. דגנים הם אופציונליים ומשמשים בעיקר לשמירה על קצב גדילה או לגמר הבקר כאשר המספוא מוגבל.

פינוקים ותוספים

יש לספק מינרלים ומלח בבחירה חופשית, המתאימים לקרקע ולמספוא המקומיים, מכיוון שהמחסורים משתנים לפי אזור. מים נקיים וטריים חיוניים בכל עת. כל שינוי בתפריט צריך להיעשות בהדרגה על פני מספר ימים כדי לאפשר לחיידקי הכרס להסתגל.

דבון הוא בדרך כלל גזע חסון עם אריכות ימים טובה. פרות רבות נשארות פוריות במשך שנים, ותוחלת החיים האופיינית היא 12-15 שנים. רוב הבעיות הבריאותיות הן מצבים נפוצים בקרב בקר רועה ולא ליקויים ספציפיים לגזע, ותזונה טובה, בקרת טפילים וטיפול וטרינרי שגרתי שומרים על שיעור הבעיות נמוך.

טיפול מונע

• לפעול לפי לוח חיסונים אזורי בהתייעצות וטרינרית
• לשמור על תוכנית בקרת טפילים המשלבת ניהול רעייה ותרופות תילוע
• לספק מינרלים מאוזנים כדי למנוע מחלות הנובעות ממחסור
• לבדוק פרסות ומצב גוף בלוח זמנים קבוע
• לנהל רישום של הרבעה, המלטה וטיפולים

דבון מגיע לבגרות מינית תוך שנה עד שנתיים, ועגלות מורבעות פעמים רבות כך שימליטו בגיל כשנתיים. לפרות מוניטין של פוריות והמלטה סדירה, והגזע ידוע בדרך כלל בקלות ההמלטה, מה שמפחית את הצורך בסיוע בלידה.

ההיריון נמשך כתשעה חודשים, קרוב ל-283 ימים, ופרות ממליטות בדרך כלל עגל אחד בשנה. תאומים מתרחשים רק מדי פעם. עגלים נולדים בדרך כלל ללא קושי ומהירים לעמוד ולינוק. פרות דבון הן אימהות קשובות עם חלב מספיק, והמזג הרגוע של הגזע ניכר גם בהתנהגות מיושבת סביב העגלים. עגלים נגמלים בדרך כלל בגיל שישה עד שמונה חודשים. עם ניהול טוב, פרות יכולות להמשיך להרביע ולגדל עגלים במשך שנים רבות, מה שתומך בחיי הפוריות הארוכים של הגזע.