אווז

האווז הוא עוף מים כבד גוף ממשפחת הברווזיים (Anatidae). אווזים מבויתים מגודלים במשקים, בחלקות קטנות ובנחלות כפריות בזכות הבשר, הביצים הגדולות, הפלומה הרכה והנטייה שלהם לרעות עשב ועשבים שוטים. הם מגודלים גם לנוי וכעופות התראה ערניים, משום שהם קוראים בקול חזק לכל דבר לא מוכר.

מוצאם של רוב הזנים המבויתים המערביים באווז האפור הבר (Anser anser), ואילו כמה זנים אסייתיים, כמו האווז הסיני, מוצאם באווז הברבור (Anser cygnoides). אווזים גדולים יותר ומאריכים ימים יותר מרוב עופות המשק. הם יוצרים קשרי זוגיות חזקים, מזהים את האנשים המטפלים בהם, ונשארים קרובים ללהקה ולטריטוריה המוכרת להם.

האווז אינו חיה בעלת דרישה נמוכה כמו כמה תרנגולות. הוא זקוק לגישה יומית לעשב, לאספקה קבועה של מים נקיים עמוקים דיים כדי לטבול את הראש, למחסה לילה מוגן מפני טורפים ולמרחב תנועה. בטיפול נכון האווזים עמידים, יצרניים ומאריכי ימים, ורבים מהם מתביתים ומגיבים למטפליהם.

למי מתאים אווז

אווז מתאים למגדלים בעלי שטח עשב מגודר, מחסה חסין טורפים וזמן לטיפול יומי. הוא מתאים למשקים קטנים, לנחלות ולגינות כפריות. הוא אינו מתאים למגורים בתוך הבית, למגרשים עירוניים קטנים או למי שאינו יכול לספק מים, מרעה והגנה מפני שועלים וכלבים. מכיוון שאווז עשוי לחיות שני עשורים ומעלה, מדובר במחויבות ארוכת טווח ולא בחיה עונתית.

זני אווז מבויתים מקובצים לרוב לפי מחלקת משקל: זנים כבדים המגודלים בעיקר לבשר, זנים בינוניים וזנים קלים הפעילים יותר וטובים יותר בחיפוש מזון. כתריסר זנים מוכרים באופן נרחב בתקני עופות המשק. הם נבדלים במשקל הבוגר (מעופות קלים במשקל כמה קילוגרמים ועד עופות שולחן כבדים), בתנוחת הגוף (טיפוסים אסייתיים זקופים לעומת הטיפוסים האירופיים הרחבים והנמוכים יותר) ובנוצה, הנעה מלבן פשוט ועד אפור, חום חולי וצורות מנומרות.

כמה זנים נושאים גם מאפיין ייחודי, כמו הבליטה על מקורם של אווזים ממוצא אסייתי או הנוצות המסולסלות של הסבסטופול. מספר קטן של זנים הם בעלי מין נבדל בצבע, כלומר הזכרים והנקבות נבדלים בצבעם, מה שהופך את זיהוי מין האפרוחים לפשוט.

בחירת הזן נעשית לפי מטרת המגדל. זנים כבדים כמו טולוז ואמדן מתאימים לייצור בשר, זנים קלים ופעילים כמו סיני ושטלנד רועים ומחפשי מזון טובים יותר, זנים בעלי מין נבדל בצבע כמו פילגרים מפשטים את ההבחנה בין זכר לנקבה, וזנים מסולסלים או צבעוניים כמו סבסטופול ומצרי מגודלים בעיקר למראה.

האווז היה מן העופות הראשונים שגידל האדם. מוצאם של האווזים המערביים המבויתים באווז האפור, מין בר הנפוץ ברחבי אירופה וחלקים מאסיה. ממצאים ממצרים העתיקה ומתרבויות חקלאיות מוקדמות באירופה מלמדים שאווזים גודלו למאכל ולנוצות לפני אלפי שנים, הרבה לפני עופות משק רבים אחרים.

בעולם הים תיכוני העתיק היו האווזים חיות משק ובית מוכרות. הם מופיעים באמנות המצרית, וסופרים רומיים קלאסיים תיארו את גידולם לבשר, לשומן ולנוצות, וכן את ערכם כעופות אזעקה בשל קריאותיהם הרמות. הזן הרומאי עדיין נושא את מוניטין עוף השמירה בשמו ובתולדותיו.

במזרח אסיה יצר קו ביות נפרד אווזים מן האווז הברבור הבר. עופות אלו, המיוצגים כיום על ידי הזנים הסיני והאפריקאי, ניכרים בבליטה שבבסיס המקור ובעמידה זקופה יותר. הם בויתו בנפרד מקו האווז האפור האירופי.

משני מלאי אב אלה התפתחו טיפוסים אזוריים לאורך מאות שנים, כאשר החקלאים בררו לפי גודל, נוצה, הטלה ועמידות. עד העת החדשה התבססו זנים מובחנים ברחבי אירופה, אסיה ומאוחר יותר יבשות אמריקה, ורבים מזנים אלו מגודלים עד היום.

לאווז גוף מוצק, צוואר ארוך, רגליים קצרות הממוקמות מאחור ורגליים דגומות לחלוטין לשחייה. המקור רחב ושטוח בעל שוליים משוננים המתאימים לגזיזת עשב. הנוצה צפופה ועמידה למים, האווז שומר עליה מְשׁוּמנת ומתחתיה שכבת פלומה רכה המבודדת אותו. ברוב הזנים הזכר גדול מן הנקבה, אף שההבדל עשוי להיות קטן.

הצבע נע מלבן טהור עד אפור, חום חולי וצירופים כמו דגם האוכף. זנים ממוצא אסייתי נושאים בליטה מעוגלת בבסיס המקור העליון, הגדולה בדרך כלל אצל הזכר.

המראה משתנה מאוד בין הזנים. זנים כבדים כמו טולוז ואמדן רחבים ועמוקי גוף, זנים קלים כמו סיני ושטלנד דקים וזקופים יותר, הסבסטופול נושא נוצות ארוכות ומסולסלות, וזנים בעלי מין נבדל בצבע כמו פילגרים מציגים זכרים ונקבות בצבעים שונים.

אווזים חברתיים מאוד וחיים כלהקה בעלת סדר ברור בין העופות. הם יוצרים קשרי זוגיות חזקים ולעיתים ממושכים, והזכר שומר על בת זוגו ועל כל קן מקרוב. אווזים ערניים ורעשניים, ולכן הם מגודלים זה זמן רב כעופות שמירה: הם מקימים מקהלה רמה מול זרים, כלבים או כל דבר חריג.

הם מתקשרים במגוון רחב של קריאות ובאמצעות תנוחת הגוף, מנמיכים את הראש ומותחים את הצוואר כתצוגת איום, מפהקים בזעקת אזהרה בעת סכנה ומשמיעים קריאות כדי לשמור על קשר עם הלהקה. אווזים מזהים את האנשים המאכילים ומטפלים בהם ונוטים להירגע לצד מטפלים מוכרים. בעונת הרבייה הזכרים עלולים להיעשות תקיפים ולאתגר אנשים או בעלי חיים המתקרבים אל הקן. מחוץ לעונה זו רוב האווזים רגועים יותר ורועים יחד בשלווה.

טיפול יומי

• ספקו גישה לעשב לרעייה במשך רוב היום.
• ספקו מי שתייה נקיים בכלי עמוק דיו שהעוף יוכל לטבול בו את כל ראשו.
• הציעו מזון משלים היכן שהרעייה לבדה אינה מספקת, בעיקר בחורף.
• כלאו את האווזים במחסה מאובטח עם רדת הערב ושחררו אותם בבוקר.
• בדקו את הלהקה מדי יום לאיתור צליעה, פציעה או עופות הנשארים מאחורי הקבוצה.

סביבה

• גדרו שטח עשב גדול דיו כך שהמרעה לא יכלה והקרקע תישאר יבשה למדי.
• אפשרו גישה למים לרחצה היכן שניתן, מה שמסייע לאווזים לשמור על ניקיון נוצותיהם.
• ספקו צל במזג אוויר חם ומבנה יבש וללא רוח פרצים בלילה.
• מנעו מהקרקע להפוך לבוץ קבוע, העלול לגרום לבעיות רגליים.

טיפוח והחזקה

האווזים מטפחים את נוצותיהם בעצמם ואינם זקוקים לרחצה או לגזיזה מצד המטפל. אחזו באווז בקרבו את הגוף והכנפיים אליכם ותוך תמיכה במשקלו, ולא בהרמה מן הצוואר או הרגליים. אחיזה רגועה ושקטה מגיל צעיר מקלה על תפיסת העופות הבוגרים ובדיקתם. שמרו על אחיזה קצרה ובדקו את הרגליים, פי הטבעת ומצב הגוף במהלך התפיסות השגרתיות.

האווז הוא אחד העופות המבויתים המעטים היכולים לחיות ברובם על עשב. מרעה טוב מספק חלק גדול מתזונת האווז הבוגר לאורך עונת הצמיחה. כאשר העשב קצר, בחורף או עבור עופות מטילים וגדלים, התזונה מושלמת בדגנים (כמו חיטה) ובמזון מעובד לעופות מים או משק. אווזים בולעים גם חצץ המסייע לטחון את המזון בקורקבן. המים דרושים לא רק לשתייה אלא גם לבליעת המזון ולפינויו, ולכן עליהם להיות זמינים תמיד לצד המזון.

פינוקים כמו ירקות עלים וירקות קצוצים בסדר במידה לצד המרעה. נקבות מטילות נהנות ממקור סידן כמו קליפות צדפות כתושות המוגשות בנפרד. מעל לכל, שמרו על מי שתייה נקיים זמינים בכל עת, מרעננים באופן קבוע ועמוקים דיים כדי שהעופות יוכלו לטבול בהם את ראשם.

אווזים הם עופות חסונים, ובטיפול טוב רבים מהם חיים 15 עד 25 שנים, יותר מרוב עופות המשק האחרים. מרבית בעיות הבריאות נובעות מקרקע רטובה או מלוכלכת, תזונה לקויה, טפילים או התקפות טורפים, ולא מחולשה זנית. אווז בריא ערני, אוכל ורועה בקביעות, נע בחופשיות ובעל עיניים, נחיריים ורגליים נקיים.

טיפול מונע

• שמרו על מחסה ומרעה נקיים ויבשים כדי להגן על הרגליים ולהפחית טפילים.
• ספקו תזונה מאוזנת המותאמת לגיל ולעונה, והימנעו ממזון עשיר מדי באפרוחים.
• בדקו את הרגליים, העיניים ומצב הגוף במהלך האחיזה השגרתית.
• כלאו את העופות בבטחה מדי לילה מפני טורפים.
• הסגירו עופות חדשים לפני צירופם ללהקה מבוססת.

אווזים מגודלים בחוץ עם מבנה מאובטח ללילה ולמזג אוויר קשה. הם רועים ביום, ולכן ליבת בית הגידול שלהם היא עשב מגודר עם מרחב לשוטט. גישה למים לרחצה, כמו בריכה או גיגית גדולה שניתן לנקות, שומרת על נוצות במצב טוב, אף שמי שתייה נקיים עמוקים דיים לטבילת הראש הם המינימום. מבנה הלילה מגן מפני שועלים, כלבים וטורפים אחרים ועליו להיות יבש, מאוורר וללא רוח פרצים. אווזים סובלים היטב קור אך זקוקים לצל ולמים רבים במזג אוויר חם.

רשימת הכנה

• גדר היקפי מאובטח השומר על האווזים בפנים ועל הטורפים בחוץ.
• מבנה לילה יבש, מאוורר וחסין טורפים עם מצע נקי.
• עשב לרעייה ואזורים מוצלים לימים חמים.
• מי שתייה עמוקים דיים לטבילת הראש, מרועננים מדי יום.
• מי רחצה (בריכה או גיגית גדולה) שניתן לשמור נקיים היכן שאפשר.

אווזים מגיעים לגיל רבייה בדרך כלל בשנתם הראשונה או השנייה ומזדווגים לפני עונת ההטלה באביב. זכרים רבים נקשרים לנקבה אחת או למספר קטן של נקבות. ההטלה עונתית, בעיקר באביב, והנקבה מטילה מקבץ ביצים בקן על הקרקע. הנקבה דוגרת על הביצים בעוד הזכר עומד על המשמר בקרבת מקום. הדגירה נמשכת כ-28 עד 35 ימים, בהתאם לזן. האפרוחים בוקעים מכוסים פלומה, מסוגלים ללכת ולאכול בתוך יממה ועוקבים מקרוב אחר ההורים, דפוס המכונה התפתחות בשלנית. האווזים הורים קשובים, וקבוצת המשפחה נשארת יחד לרוב לאורך השבועות הראשונים. אפשר גם לדגור על הביצים באופן מלאכותי, ואפרוחים המגודלים בידי המטפל נטבעים בקלות על בני אדם.

האם אווז מתאים לכם?

אווזים זקוקים לטיפול יומי בכל יום בשנה: שחרור, כליאה, מים טריים ובדיקות מרעה ומצב. הם זקוקים לשטח עשב מגודר ולמבנה חסין טורפים, ולכן הם מתאימים לסביבה כפרית ולנחלות ולא לגינות עירוניות קטנות. העלויות כוללות דיור, גידור, מזון (בעיקר בחורף) וטיפול וטרינרי מזדמן. המחויבות הגדולה ביותר היא זמן: אווז עשוי לחיות 15 עד 25 שנים, ולכן לקיחתו היא אחריות ארוכת טווח ולא עונתית. אווזים הם עופות להקה ויש להחזיקם עם אווז אחד נוסף לפחות; אווז בודד הוא בחירת החזקה גרועה.

היכן להשיג אווז

השיגו אווזים ממגדלים אמינים המחזיקים את עופותיהם בתנאים טובים ויכולים לומר לכם את הזן, הגיל והמין. מועדוני עופות מים ומשק ותערוכות הם מקומות טובים למצוא מגדלים מבוססים. ארגוני הצלה ואימוץ מחדש מחזיקים לעיתים אווזים הזקוקים לבית חדש, מה שיכול להתאים למגדלים המוכנים לקבל עופות בוגרים. קנו יותר מאחד, והימנעו ממוכרים שאינם יכולים להראות לכם עופות הורים בריאים או דיור.