United Pet Club
כבשה

אַוואסי

האוואסי הוא כבש עתיק בעל אליה שמנה מן המזרח התיכון, המוערך על חוסנו, על תפוקת החלב שלו ועל הסתגלותו המצוינת לתנאי מדבר.

גודל
בינוני
תוחלת חיים
10–12 שנים
מקור
חצי האי ערב
מזג
עצמאי
תכונות עיקריות
עצמאיחרוץרגוערב-תכליתי

מאפיינים

רמת אנרגיה2
יכולת אילוף2
מסתדר עם ילדים3
מסתדר עם חיות מחמד2
צורכי טיפוח1

פרווה וטיפוח

איך בנויה הפרווה של אַוואסי ומה זה אומר בטיפוח.

שכבות הפרווה
פרווה צמרית

אַוואסי: צבעים ודוגמאות

מה אומר תקן הגזע של כל מועדון על כל צבע ודוגמה אצל אַוואסי. העבירו את הסמן מעל קביעה או הקישו עליה כדי לראות את הניסוח המקורי של המועדון.

פרווה: קביעות לפי מועדון
צבע או דוגמה
שחור
לבן
חום
דוגמאות
אחיד
דו-צבעי

תקן הגזע אַוואסי

מה התקן של כל מועדון דורש מהגזע אַוואסי: גודל, מבנה וצורות. כל מועדון מדבר רק בשם עצמו, ונתון שאף מועדון לא פרסם אינו מופיע כאן.

הניסוח של כל מועדון מתורגם במכונה.

מידות

מבנה גוף

  • צורת הראש

    צר

    “ראש ארוך וצר עם פרופיל קמור.”

  • פרופיל הפנים

    רומי (קמור)

    “אף רומי (בולט ביותר באילים).”

  • נשיאת האוזניים

    משתלשלות

    “אוזניים ארוכות ותלויות”

  • גודל האוזניים

    גדול

    “אוזניים ארוכות ותלויות”

  • קרניים

    ללא קרניים (מטבעו)

    “כבשים בדרך כלל חסרות קרניים.”

  • קרניים

    בעל קרניים

    “אילים בדרך כלל בעלי קרניים”

  • צורת הקרניים

    מעוקלות

    “מתעקלות לאחור כשהקצוות מופנים החוצה”

  • אורך הצוואר

    ארוך

    “צוואר ארוך, אוזניים תלויות”

  • שיפוע שורש כף הרגל

    שמוט (חלש)פוסל

    “מפרקים ושוקיים תחתונות חלשים”

  • אורך הרגליים

    בינוני

    “אורך ועובי בינוניים”

  • קו הגב

    מאוזן

    “גב ארוך וישר”

  • חזה

    מתון

    “ארוך בעומק מתון”

  • אורך הזנב

    בעל אליה

    “גזע גדול בעל זנב שמן”

  • אורך הזנב

    קצר

    “רחב וקצר יחסית ומסתיים מעל הקרסוליים האחוריים”

  • סוג הגיזה

    דו-שכבתי

    “גיזה בעלת פרווה כפולה”

  • סוג הגיזה

    צמר שטיחים

    “מתאימה לשטיחים מיוחדים”

לצפייה בתקן המועדון

חלקי הגוף

על כבשת העוואסי

כבשת העוואסי היא גזע בעל זנב שומני וגודל בינוני, שמקורו בחצי האי ערב. מגדלים אותה בעיקר לחלב, והיא מוערכת בזכות עמידותה בתנאי חום ויובש קיצוניים.

העוואסי הוא כבש בעל זנב שומני, ממוצא חצי האי ערב ומהמזרח התיכון בכלל. זהו גזע הכבשים הנפוץ והנרחב ביותר באזור, ורוב המגדלים מחזיקים בו בעיקר לצורך חליבה. הזנב השומני הגדול הוא הסימן המזהה הבולט ביותר של הגזע: מאגר שומן שמסייע לבעל החיים לשרוד עונות יובש ארוכות ומרעה דל.

זהו גזע בגודל בינוני, בעל אופי רגוע ועצמאי. כבשי העוואסי מתמודדים עם חום, יובש והליכות נדידה ארוכות טוב יותר מרוב הכבשים, ומסיבה זו הם עדיין מהווים את עמוד השדרה של עדרי הרועים והכפרים מהלבנט ועיראק ועד למדינות השכנות. הלכה למעשה זהו גזע תלת-תכליתי: הוא נותן חלב, בשר וצמר שטיחים גס, אם כי קווי חליבה נבחרים מעלים את תפוקת החלב הרבה מעבר לממוצע הגזעי.

החלב הוא הסיבה המרכזית שבגללה בוחרים מגדלים רבים בגזע הזה. כבשות עוואסי מניבות כמות חלב גדולה יותר לאורך תקופת החלבה ארוכה יותר בהשוואה לגזעי שיער או שטיחים רגילים, ואת החלב שותים כמו שהוא ומכינים ממנו יוגורט וגבינות מסורתיות.

עובדות מהירות על העוואסי
מאפייןפרטים
מוצאחצי האי ערב והמזרח התיכון
גודלבינוני
תוחלת חיים10 עד 12 שנים
קבוצה / תפקידכבשת חלב בעלת זנב שומני (חלב, בשר, צמר שטיחים)
מתאימה לעדרי רועים, בעלי משקים קטנים, אקלים חם ויבש

למי זה מתאים

העוואסי מתאים למגדלים באזורים חמים, צחיחים או לוחיים למחצה שמחפשים בעל חיים עמיד שמתמודד היטב עם יובש וניתן לחליבה. הגזע מתפקד היטב במשקים קטנים שמתמקדים בחלב, וכן בשיטות רעייה נרחבות שמזיזות עדרים למרחקים. מגדלים שמעוניינים בצמר עדין לבגדים כדאי שיפנו לגזע אחר, מכיוון שהגיזה של העוואסי היא צמר שטיחים גס.

היסטוריה ומקור הגזע

העוואסי הוא אחד מגזעי הכבשים העתיקים בעולם, שהתפתח לאורך מאות שנים בידי עמי הרועים של חצי האי ערב והסהר הפורה.

העוואסי הוא צאצא של כבשי הזנב השומני הקדומים של המזרח הקרוב, טיפוס שרועים אותו בחצי האי ערב ובסהר הפורה כבר אלפי שנים. כבשים בעלי זנב שומני מופיעים ברישומים ובאמנות המוקדמים של האזור, והעוואסי ממשיך שושלת ארוכה של בעלי חיים שהסתגלו לתנאי המדבר ונוצרו מתוך רעייה נוודית וכפרית, לא מתוך תוכניות רבייה מסודרות.

שם הגזע קשור לשבטי הבדואים של האזור, והטיפוס התפשט על פני השטחים שהם כיום סוריה, עיראק, ירדן, לבנון, ישראל וחלקים מחצי האי ערב ומטורקיה. במשך רוב תולדותיו היה העוואסי גזע ארץ (לנדרייס), שרועים בררו אותו לפי כושר שרידה, יכולת הליכה וכמות החלב למשפחה, ולא לפי מראה אחיד.

במאה העשרים עבר הגזע ממעמד של גזע ארץ לשרידה בלבד אל עבר קווי חלב משופרים. תהליכי ברירה מכוונת, ובראשם פיתוח העוואסי המשופר בתחנות מחקר חקלאיות בישראל, העלו את תפוקת החלב הרבה מעבר לממוצע העדרים המסורתיים והפכו את העוואסי לכבשת חלב של ממש. קווים משופרים יוצאו מאז למדינות נוספות לשם שיפור עדרי החלב המקומיים שם.

כיום העוואסי הוא עדיין הכבש הדומיננטי ברוב אזורי המזרח התיכון. עדרים מסורתיים מתקיימים לצד קווי חלב המנוהלים בצורה אינטנסיבית, והגזע ממשיך להיות מוערך בזכות אותן תכונות שהובילו להצלחתו מלכתחילה: חוסן, תפוקת חלב, ויכולת השגשוג במקומות שבהם מזון ומים מוגבלים.

מראה ותקן הגזע

לעוואסי גוף בגודל בינוני, זנב שומני גדול, פרופיל פנים קמור, אוזניים נפולות, וצמר גס שברוב המקרים לבן עם ראש בגוון חום.

העוואסי הוא כבש בגודל בינוני, בעל מבנה גוף מוצק ותפקודי. התכונה המזהה שלו היא הזנב השומני הגדול: כרית שומן רחבה בחלק האחורי שתלויה נמוך ויכולה להגיע לממדים ניכרים אצל בעלי חיים מוזנים היטב. הראש ארוך ובעל פרופיל קמור, המכונה גם אף רומי, והאוזניים ארוכות ונפולות. אילים בדרך כלל בעלי קרניים ספירליות, ואילו הכבשות בדרך כלל נטולות קרניים או נושאות קרניים קטנות בלבד.

הרגליים ארוכות, והמבנה הגופני מתאים במיוחד להליכה למרחקים ארוכים על קרקע קשה ויבשה. הגוף מכוסה בצמר גס על רוב שטח הגו, ואילו הפנים והרגליים מכוסות בשיער קצר יותר.

תקן הגזע עוואסי בקצרה
תכונהטווח אופייני
גובהכ-65 עד 75 ס״מ בגובה הכתפיים
משקלכבשות כ-60 עד 70 ק״ג, אילים כ-80 עד 90 ק״ג
גיזהצמר שטיחים גס על הגוף, שיער בפנים וברגליים
צבעיםגוף לבן עם ראש ורגליים בגוון חום עד חום-בהיר; קיימים גם פרטים חומים כולם
עינייםכהות

הגיזה והצבעים

הדפוס הנפוץ ביותר הוא גוף לבן או שמנת עם ראש ורגליים בגוון חום עד חום-בהיר, אם כי קיימים גם פרטים חומים כולם וגוונים אחרים. הצמר גס ופתוח, מסוג צמר שטיחים ולא צמר עדין לבגדים, והוא דוחה לכלוך ומתמודד היטב עם חום. גודל הזנב השומני משתנה בהתאם להזנה ולמצב הגוף: הוא גדל כשהמרעה טוב, ומצטמצם בתקופות דלות.

מה אומר תקן הגזע אַוואסי, מועדון אחר מועדון

משקל בגזע אַוואסי: NZSBA תחת 100 kg.

כל מועדון קובע נתונים משלו לגזע אַוואסי. הנתונים כאן לקוחים מהתקן שכל מועדון פרסם: NZSBA.

גודל

  • משקל, זכר: NZSBA תחת 100 kg
  • משקל, נקבה: NZSBA 60-70 kg

מבנה וצורות

כל אחת מאלה מקובלת לפחות במועדון אחד:

  • צורת הראש: צר
  • פרופיל הפנים: רומי (קמור)
  • נשיאת האוזניים: משתלשלות
  • גודל האוזניים: גדול
  • קרניים: ללא קרניים (מטבעו), בעל קרניים
  • צורת הקרניים: מעוקלות
  • אורך הצוואר: ארוך
  • אורך הרגליים: בינוני
  • קו הגב: מאוזן
  • חזה: מתון

צורות שמועדונים מענישים עליהן

ליקוי או פסילה הם החלטה לפי תקן התערוכה. הם יכולים להשפיע על הדירוג, ובחלק מהמועדונים גם על הרישום.

  • פוסל: שיפוע שורש כף הרגל: שמוט (חלש) (NZSBA)

כל נקודה זו לצד זו: השוואה בין המועדונים.

הפסיקות לקוחות מתקן הגזע שכל מועדון מפרסם, ומועדונים מעדכנים את התקנים שלהם. לפני תערוכה או רישום, בדקו מול המועדון את הנוסח העדכני.

מה כל מועדון קובע במדד משקל לגזע אַוואסי?

משקל, זכר: NZSBA תחת 100 kg; משקל, נקבה: NZSBA 60-70 kg.

על אילו צורות מועדונים מענישים בגזע אַוואסי?

פוסל: שיפוע שורש כף הרגל: שמוט (חלש) (NZSBA).

אופי והתנהגות

העוואסי רגוע, עצמאי וקשוח, עם נטייה יציבה להתקבצות בעדר וסיבולת הליכה שמתאימה לרעייה נוודית ולמעברים למרחקים.

לעוואסי אופי רגוע ויציב, וקל לטפל בו במסגרת עדר. הוא עצמאי וסומך על עצמו, תכונה שעוצבה על ידי דורות של רעייה נרחבת שבה בעלי החיים רעו על שטחים גדולים ודאגו לעצמם בין תקופות הטיפול. כבשים אלה נוטים להתקבץ יחד בעדר בצורה עקבית והולכים אחרי הרועה או אחרי כבשה מובילה, מה שהופך קבוצות גדולות לניתנות לניהול בשטחי מרעה פתוחים.

בקרבת בני אדם העוואסי בדרך כלל שקט ולא נבהל בקלות, במיוחד בעדרים שרגילים לחליבה יומית ולמגע קרוב. כבשות חלב שמטפלים בהן באופן קבוע מתרגלות לשגרת החליבה במהירות. ליד בעלי חיים אחרים במשק הגזע שליו ורועה לצד עיזים וכבשים אחרות ללא בעיה. אילים עלולים להיות תוקפניים יותר בעונת הרבייה, כפי שמקובל אצל המין, ויש לנהוג בהם בזהירות הרגילה.

התכונה ההתנהגותית הבולטת ביותר היא כושר הסיבולת. כבשי העוואסי הולכים מרחקים ארוכים בחיפוש אחר מרעה ומים, סובלים חום ויובש בלי מצוקה, ושומרים על מצב גוף תקין גם על תזונה שלא הייתה מספיקה לגזעים רבים אחרים.

דירוג תכונות העוואסי (1 = נמוך, 5 = גבוה)
תכונהדירוג
חיבה (כלפי המטפלים)3
רמת אנרגיה3
יכולת אילוף (לשגרה ולעדר)4
נטייה להשמיע קול2
נשירת צמר (עונתית)3

טיפול וניהול העדר

עוואסי הן כבשים קלות לתחזוקה, הזקוקות לגזיזה שנתית, לבדיקות סדירות של פרסות וטפילים, למרחב מרעה, ולצל ומים בימי חום.

העוואסי נמנה עם גזעי הכבשים הקלים יחסית לתחזוקה, אך גם הוא זקוק לטיפול שוטף בעדר. תשומת הלב היומית מתמקדת במרעה, במים ובמצב הגוף, ובעדרי חלב מתווספת גם שגרת החליבה.

טיפוח

  • גוזזים פעם בשנה, בדרך כלל בסוף האביב או בתחילת הקיץ, לפני החודשים החמים ביותר
  • בודקים וגוזמים פרסות בלוח זמנים קבוע כדי למנוע גדילת יתר ובעיות ברגליים
  • שומרים על ניקיון האזור סביב הזנב השומני והחלק האחורי, וגוזמים צמר מוכתם או מלוכלך משם לפי הצורך
  • בודקים את הגיזה לאיתור טפילים חיצוניים ומטפלים כשמתגלים כאלה

פעילות גופנית

  • מספקים גישה יומית למרעה או למכלאה מרווחת: הגזע בנוי להליכה ולחיפוש מזון
  • משאירים לעדר מספיק מרחב לתנועה, מה שתומך במצב הגוף ובבריאות הרגליים
  • בשיטות רעייה נרחבות, הרעייה הרגילה למרחקים מספקת את כל הפעילות הגופנית הדרושה

תנאי סביבה

העוואסי מתאים לתנאים חמים, יבשים וצחיחים למחצה, ומתמודד עם חום ויובש טוב בהרבה מרוב הגזעים. עם זאת, יש לספק צל ומים נקיים באופן קבוע בימי חום, ומחסה יבש מגשם קר ומרוח בעונות הקרירות. גדר תקינה שומרת על העדר מרוכז ומגנה מפני טורפים.

טיפוח לגזע אַוואסי

הפרווה בגזע אַוואסי: פרווה צמרית.

רוב מה שהגזע אַוואסי צריך מבחינת טיפוח נובע מהפרווה שלו.

  • שכבות הפרווה: פרווה צמרית

מה הפרווה הזאת דורשת ממך

  • פרווה צמרית ממשיכה לצמוח ומתלבדת בקלות, ולכן היא צריכה סירוק קבוע ועם הזמן גם קיצור או גזיזה.

מטפח שמכיר את הגזע יכול להתאים את כל זה לבעל החיים הספציפי. עור כואב, קשרים צמודים לעור או שינוי פתאומי בפרווה הם סיבה לפנות לווטרינר.

איזו פרווה יש לגזע אַוואסי?

לפי הרישומים שלנו: שכבות הפרווה: פרווה צמרית.

תזונה והזנה

עוואסי משגשגות על מרעה ומספוא, עם תוספות חציר ומזון מרוכז לכבשות מניקות, לטלאים בגדילה ולעונות יובש דלות.

העוואסי הוא בעל חיים שיודע לחפש מזון ביעילות ולשמור על מצב גוף תקין על מרעה ושאריות יבול שלא היו מספיקים לכבשים רבות אחרות. בסיס התזונה צריך להיות מרעה ומספוא איכותי, עם תוספת מזון כשהמרעה דל או כשלבעלי החיים יש צרכים גבוהים יותר. לכבשות מניקות יש את הצורך הגדול ביותר, מכיוון שייצור החלב מטיל דרישה כבדה על הגוף. גם טלאים בגדילה וכבשות בהיריון מתקדם זקוקים לאנרגיה ולחלבון נוספים.

יש לספק גישה קבועה למים נקיים ולמלח או לתוסף מינרלים המיועד לכבשים. יש להימנע מתערובות מינרלים עשירות בנחושת שמיועדות למינים אחרים, מכיוון שכבשים רגישים לעודף נחושת.

מדריך הזנה כללי (יש להתאים למצב הגוף ולמרעה)
שלב בחייםכמות ליוםארוחות
אחזקה (כבשה יבשה, על מרעה טוב)מרעה ובנוסף כ-1 עד 1.5 ק״ג חציר אם המרעה דל1 עד 2
היריון מתקדםמספוא ובנוסף כ-0.3 עד 0.5 ק״ג מזון מרוכז2
כבשה מניקה (חלב)מספוא ובנוסף כ-0.5 עד 1 ק״ג מזון מרוכז2
טלה בגדילהמספוא ובנוסף כ-0.2 עד 0.4 ק״ג מזון מרוכז2

פינוקים ותוספים

מומלץ להשתמש רק בכמויות קטנות של גרעינים או פינוקים מסחריים, מכיוון שמעבר פתאומי לגרעינים או כמויות גדולות מהם מסכן בהפרעות עיכול. בלוק מינרלים לכבשים ומלח לפי בחירה חופשית מכסים את רוב הצרכים המינרליים. באזורים עם קרקע דלה בסלניום כדאי להתייעץ עם וטרינר מקומי לגבי תוספת סלניום וויטמין E.

בריאות ותוחלת חיים

העוואסי הוא כבש קשוח וארוך חיים, עם תוחלת חיים אופיינית של 10 עד 12 שנים. הסיכונים העיקריים הם טפילים, בעיות פרסות ודלקות עטין בכבשות חלב.

העוואסי ידוע בחוסנו וביכולת ההתאוששות שלו, והוא מתמודד היטב עם חום, יובש ותנאים קשים. תוחלת החיים האופיינית היא 10 עד 12 שנים, וכבשות חלב פוריות מוחזקות לרוב לאורך כמה תקופות חליבה. רוב הבעיות הבריאותיות בגזע הן הבעיות הכלליות של גידול כבשים ולא פגמים ייחודיים לגזע, וניהול משק תקין מונע את רובן.

בעיות בריאות נפוצות שכדאי לשים לב אליהן
מצבסימניםהערה
טפילים פנימיים (תולעים)ירידה במשקל, אנמיה, שלשולים, גיזה ירודהיש להשתמש בטיפול אנטי-טפילי ממוקד ובסבב מרעה; להימנע משימוש גורף מוגזם
ריקבון פרסות / בעיות ברגלייםצליעה, ריח, נפיחות בין הטלפייםיש לגזום ולבדוק פרסות באופן קבוע; לשמור על קרקע יבשה
דלקת עטין (בכבשות חלב)עטין קשה או חם, חלב לא תקין, ירידה בתיאבוןיש לשמור על היגיינת חליבה נאותה ולבדוק עטינים לעיתים קרובות
מצוקת חום או התייבשותנשימה מהירה, עייפות, ירידה במרעהיש לספק צל ומים גם אם הגזע עמיד לחום
טפילים חיצוניים (כינים, זבוב הכבשים, קרדיות)גירוד, שפשוף, נשירת צמריש לבדוק בזמן הגזיזה ולטפל לפי הצורך

טיפול מונע

  • יש לפעול לפי תוכנית חיסונים בהמלצת וטרינר מקומי (בדרך כלל נגד מחלות קלוסטרידיאליות)
  • יש לנהל תוכנית מסודרת לבקרת טפילים עם בדיקות תקופתיות לעומס תולעים
  • יש לגזום ולבדוק פרסות בלוח זמנים קבוע
  • יש לדרג את מצב הגוף של העדר ולהתאים את ההזנה לפני תקופת החליבה ואחריה
  • יש לבדוק את עטיני כבשות החלב באופן סדיר לאיתור סימנים מוקדמים לדלקת עטין

רבייה וגידול טלאים

כבשות עוואסי מזדווגות בקלות ויכולות להמליט גם מחוץ לעונה. ההיריון נמשך כחמישה חודשים, ובדרך כלל נולד טלה בודד שגדל לצד אמו בעדרי רועים.

כבשי העוואסי מגיעים לבשלות מינית במהלך השנה הראשונה לחייהם, וכבשות מוזדווגות בדרך כלל בגיל 7 עד 12 חודשים, בהתאם לקצב הגדילה ולניהול המשק. לגזע יש עונת רבייה ארוכה יחסית, ועדרים רבים מסוגלים להמליט טלאים גם מחוץ לחלון הסתווי המרכזי, מה שמתאים למערכות חליבה שרוצות חלב לאורך חלק גדול יותר מהשנה.

תקופת ההיריון נמשכת כ-150 יום, כחמישה חודשים בקירוב. כבשת עוואסי ממליטה לרוב טלה בודד, ותאומים פחות שכיחים אצלה מאשר בגזעים פוריים במיוחד. הכבשות הן אמהות טובות ומניבות חלב בשפע, כך שהטלאים גדלים בקצב יציב לצד האם.

בעדרי חלב, הניהול לרוב מאזן בין גידול הטלאים לבין ייצור חלב לצריכת אדם. לעיתים גומלים את הטלאים מוקדם יותר כדי לאפשר חליבה של האם, ולעיתים מגדלים אותם על האם לפני תחילת תקופת החליבה. בעדרי רועים הטלאים נשארים בדרך כלל עם האם ועם העדר, ונגמלים בגיל של כמה חודשים. בחירת כבשות חלופיות מתוך אמהות בעלות תפוקה גבוהה וגדילה טובה שומרת גם על רמת ייצור החלב וגם על חוסנו של הגזע.

נתוני רבייה של העוואסי
מדדערך
בשלות מיניתכ-7 עד 12 חודשים
עונת רבייהארוכה; אפשרית המלטה גם מחוץ לעונה
משך היריוןכ-150 יום (כחמישה חודשים בקירוב)
גודל המלטהבדרך כלל טלה אחד; תאומים פחות שכיחים
גמילהבגיל 2 עד 4 חודשים בקירוב (מוקדם יותר במערכות חלב)

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות על כבשת העוואסי, ובהן גודל, אופי, טיפול, תוחלת חיים, התאמה למגדלים וזמינות ברחבי העולם.

מה הגודל של כבשת העוואסי?

מדובר בגזע בגודל בינוני. כבשות שוקלות כ-60 עד 70 ק״ג ואילים כ-80 עד 90 ק״ג, בגובה של כ-65 עד 75 ס״מ בכתפיים.

איך מתנהגת כבשת העוואסי?

היא רגועה, שקטה ועצמאית. הגזע מתקבץ היטב בעדר, מתפקד טוב בשגרת חליבה, ובנוי להליכה למרחקים ארוכים על קרקע יבשה.

האם קשה לגדל כבשת עוואסי?

לא. זהו אחד מגזעי הכבשים הקלים יחסית לתחזוקה. הוא זקוק לגזיזה שנתית, לטיפול סדיר בפרסות ובטפילים, ולמים וצל בימי חום, אך הוא סובל יובש ותנאים קשים טוב יותר מרוב הכבשים.

כמה זמן חיה כבשת עוואסי?

בדרך כלל 10 עד 12 שנים, כאשר כבשות חלב פוריות מוחזקות לעיתים קרובות לאורך כמה תקופות חליבה.

למה משמשת כבשת העוואסי?

בעיקר לחלב. זוהי כבשת החלב המובילה במזרח התיכון, והיא מספקת גם בשר וצמר שטיחים גס, כאשר הזנב השומני היה מקור מסורתי לשומן.

למי הכי מתאימה כבשת העוואסי?

למגדלים באזורים חמים, יבשים או צחיחים למחצה שמחפשים כבשת חלב עמידה או כבש תלת-תכליתי, כולל עדרי רועים ומשקים קטנים שמתמקדים בחלב.

היכן ניתן למצוא כבשת עוואסי?

זהו הכבש הנפוץ ביותר ברוב אזורי המזרח התיכון, כולל סוריה, עיראק, ירדן, לבנון, ישראל וחצי האי ערב. קווים משופרים יוצאו גם למדינות נוספות לשם שיפור העדרים המקומיים שם.

עדיין אין שאלות על אַוואסי. היו הראשונים לשאול.