הוואנה

ארנב ההוואנה הוא ארנב בית קטן במשקל של כ-2 עד 3 ק"ג (כ-4.5 עד 6.5 פאונד). לפרווה שלו מרקם קצר וצפוף עם ברק טבעי גבוה, שרבים ממגדלי הארנבים מתארים כתכונה הבולטת ביותר של הגזע. גוף הארנב קומפקטי ועגלגל, נמוך וקרוב לקרקע, עם ראש רחב ואוזניים זקופות באורך בינוני.

הגזע נחשב רגוע וטוב טבע. ארנבי הוואנה סובלים היטב טיפול ידני ונוטים להירגע במהירות ברגע שהם מכירים את המטפל בהם, ולכן הם בחירה נפוצה למי שמגדלים ארנב בפעם הראשונה ולמשפחות עם ילדים גדולים מספיק כדי לטפל בבעל חיים קטן בעדינות.

למרות השם, לארנב ההוואנה אין שום קשר לקובה. הגזע התפתח בהולנד, והשם מתייחס לדמיון בין צבע הפרווה השוקולדי המקורי לצבעם של סיגרי הוואנה או של ארנב הוואנה בראון.

למי הגזע הזה מתאים

ארנב ההוואנה מתאים לבעלים שמחפשים בן זוג שקט וניתן לניהול ולא חיית מחמד עתירת אנרגיה. הגודל הקטן שלו שומר על עלויות דיור והזנה נמוכות יחסית, והאופי הרגוע שלו מקל על הטיפול היומיומי. אנשים שאוהבים לטפח פרווה ומחפשים ארנב עם מראה בולט ימצאו בו התאמה טובה, וכך גם מי שמתכננים להציג אותו בתחרויות, שכן הגזע מוכר בידי ארגוני גידול ארנבים מרכזיים.

שורשי ההוואנה מובילים להולנד של שנת 1898. בהמלטה שנולדה אצל מגדל הולנדי ליד אוטרכט הופיע גור עם פרווה שוקולד כהה יוצאת דופן, בעלת ברק חזק. מגדלים עבדו על קיבוע הצבע ואיכות הפרווה הזו במשך השנים הבאות.

הגזע הגיע לאנגליה בתחילת המאה ה-20, שם הוא עבר עידון נוסף, ולאורך הזמן נוספו לצבע השוקולד גם גוונים נוספים. מגדלים בריטים תרמו רבות לקיבוע מבנה הגוף ואיכות הפרווה כתקן אחיד.

ההוואנה הגיע לארצות הברית בתחילת המאה העשרים. איגוד מגדלי הארנבים האמריקאי (ARBA) מכיר בגזע, ולאורך העשורים אושרו כמה גווני צבע נוספים, בהם שוקולד, שחור, כחול, שבור וליילך.

לאורך ההיסטוריה שלו נחשב ההוואנה בזכות עומק הברק של פרוותו, שהשפיע גם על גזעים שפותחו מאוחר יותר. הוא נשאר נוכחות קבועה בתחרויות ארנבים ובבתים כבן זוג, ולא כבעל חיים לייצור מסחרי.

לארנב ההוואנה גוף קצר וקומפקטי שיושב נמוך וקרוב לקרקע. הכתפיים, אמצע הגוף והירכיים עגלגלים ומאוזנים היטב, כך שהצללית חלקה מכל זווית שמסתכלים עליה. הראש רחב וצמוד לגוף על צוואר קצר, והאוזניים קצרות עד בינוניות ונישאות זקופות.

פרווה וצבעים

הפרווה היא המאפיין המגדיר של הגזע. היא קצרה וצפופה במרקם פליבק, כלומר חוזרת למקומה כשמלטפים אותה נגד כיוון השיער. לפרווה ברק טבעי בולט יותר מאשר ברוב הגזעים האחרים. הצבע המקורי והמוכר ביותר הוא שוקולד כהה, ולצדו מוכרים גם גווני שחור, כחול, ליילך ותבניות שבורות. צבע העיניים בדרך כלל תואם לצבע הפרווה, ואצל פרטים בגוון שוקולד אפשר לעיתים להבחין בברק אודם עדין בתאורה חלשה.

לארנב ההוואנה אופי רגוע ויציב. הוא נחשב לאחד מגזעי הארנבים הצייתנים יותר, ובדרך כלל מקבל בהבנה הרמה ואחזקה ביד לאחר שהוא מכיר את המטפל בו. היציבות הזו הופכת את הטיפול היומיומי ובדיקות הבריאות לפשוטים יותר מאשר בגזעים נוטים לבהלה.

כלפי בני המשפחה, ארנב הוואנה שעבר חִברות טוב הוא חברותי ולעיתים מחפש תשומת לב, יושב בקרבת מקום או דוחף את ראשו לקבלת ליטוף. עם זרים הוא נוטה להיות זהיר בהתחלה אך לעיתים רחוקות תוקפני, ומתרגל ככל שהאדם החדש הופך מוכר. מול ארנבים אחרים הוא יכול לחיות בזוג או בקבוצה מחוברים, אך יש להכיר ביניהם בהדרגה ובפיקוח, וארנבים שלא עברו סירוס עלולים להתחרות ביניהם.

כמו כל הארנבים, גם ההוואנה הוא בעל חיים נטרף במקורו, ונבהל מרעש או תנועה פתאומיים. טיפול שקט, שגרה צפויה, ומרחב מוגן עוזרים לו להישאר רגוע. יש ללמד ילדים לשבת עם הארנב בגובה הרצפה במקום להרים אותו, כי ארנב מבוהל עלול לבעוט ולפצוע את עצמו.

ההוואנה נחשב לגזע דורש תחזוקה נמוכה יחסית לארנבים, אך עדיין זקוק לטיפוח קבוע, פעילות יומית וסביבה בטוחה.

טיפוח

• סרקו פעם בשבוע במברשת רכה כדי להסיר שיער רופף ולשמור על ברק הפרווה.
• הגבירו את הסירוק באביב ובסתיו, בתקופות החלפת הפרווה, כשהנשירה גוברת.
• בדקו את הציפורניים כל כמה שבועות וגזרו אותן כשהן מתארכות.
• בדקו את האוזניים ואת האזור מתחת לזנב בכל מפגש טיפוח.
• אין לרחוץ את הארנב במים; נקו פרווה מלוכלכת נקודתית במטלית לחה.

פעילות גופנית

• אפשרו לפחות 3 עד 4 שעות ביום של זמן מפוקח מחוץ לכלוב.
• הכינו חצר או חדר מאובטח מפני ארנבים, נקי מכבלים ומצמחים רעילים.
• הציעו מנהרות, קופסאות קרטון וצעצועי כרסום לעידוד תנועה טבעית.
• שמרו על שטח הפעילות מוגן מפני חיות מחמד אחרות ומנתיבי בריחה.

סביבת מחיה

ההוואנה מתפקד בצורה הטובה ביותר בסביבה רגועה, נטולת פרעים ובטמפרטורה נוחה. ארנבים סובלים תנאים קרים טוב יותר מחום, וטמפרטורות מעל כ-27 מעלות צלזיוס (80 פרנהייט) מעלות את הסיכון למכת חום. שמרו את מרחב המחיה הרחק משמש ישירה ומאזורים רועשים עם תנועה רבה.

חציר הוא הבסיס לתזונה בריאה של הוואנה, ואמור להוות כ-80 אחוז מהצריכה היומית. חציר טימותי או חציר דשא אחר בכמות בלתי מוגבלת שומר על תנועת מערכת העיכול ומשחק את השיניים שגדלות ללא הפסקה. מים טריים חייבים להיות זמינים בכל עת. מנה מדודה של פלטים פשוטים ומנה יומית של ירקות עלים משלימים את התפריט.

פינוקים ותוספים

ארנב בוגר ובריא שניזון מחציר וירקות עלים איכותיים כמעט ואינו זקוק לתוספים. הגישו פינוקים במידה: פרוסה קטנה של גזר, תפוח (ללא גרעינים), או כמה עלי צמח מרפא פעם או פעמיים בשבוע מספיקים לגמרי. הימנעו מחטיפי יוגורט מסחריים ומתערובות דגנים, העשירים בסוכר ובעמילן ותורמים להשמנה ולבעיות שיניים.

ההוואנה הוא גזע חסון בדרך כלל, עם תוחלת חיים ממוצעת של 5 עד 8 שנים. רוב הבעיות הבריאותיות שלו זהות לאלה המשפיעות על ארנבים בכלל, וניתן במידה רבה למנוע אותן בעזרת תזונה מבוססת חציר, דיור נקי, וטיפול ידני קבוע שמאפשר לבעלים לזהות שינויים מוקדם. ארנב שמפסיק לאכול או להפריש גללים זקוק לטיפול וטרינרי דחוף, מכיוון שמערכת העיכול שלו עלולה לקרוס תוך שעות.

טיפול מונע

• ספקו חציר דשא ללא הגבלה לשמירה על בריאות השיניים והמעיים.
• שקלו את הארנב באופן קבוע כדי לאתר ירידה או עלייה הדרגתית במשקל.
• שמרו על דיור נקי ויבש למניעת מיאזיס, במיוחד בחודשים החמים.
• התייעצו עם הווטרינר לגבי חיסונים הזמינים באזורכם, כמו נגד מיקסומטוזיס ומחלת הדימום הנגיפי בארנבים.
• קבעו בדיקה שנתית אצל וטרינר בעל ניסיון בטיפול בארנבים.

ההוואנה זקוק לכלוב גדול מספיק כדי לעמוד בו זקוף לגמרי, להתמתח, ולבצע כמה קפיצות. גודל המכלאה המינימלי המומלץ לארנב קטן הוא כ-1.1 מטר רבוע (12 רגל רבועה), יחד עם שטח ריצה מחובר. רצפה מוצקה מגנה על כפות הרגליים, מכיוון שרצפות רשת עלולות לגרום לפצעים בעקבים. הגזע יכול לחיות בבית או בממגורה חיצונית מוגנת, בתנאי שהוא מוגן מפני חום קיצוני, לחות וטורפים.

רשימת ציוד

• כלוב או ממגורה מרווחים עם רצפה מוצקה.
• מתקן חציר וקערת מזון כבדה שקשה להפוך.
• בקבוק או קערת מים שנבדקים ומתמלאים מדי יום.
• מגש חול הממוקם בפינה קבועה.
• קופסת מסתור או מנהרה לתחושת ביטחון.
• צעצועי כרסום לתמיכה בבריאות השיניים ולהפחתת שעמום.

ארנבי הוואנה מגיעים לבגרות מינית בסביבות גיל 5 עד 6 חודשים, אם כי מגדלים רבים ממתינים עד שהנקבה מגיעה לגודלה המלא לפני ההמלטה הראשונה. ארנבים הם בעלי ביוץ מושרה, ולכן מעבירים את הנקבה לכלוב הזכר לצורך ההזדווגות ולא להפך, מה שמפחית תוקפנות טריטוריאלית. משך ההיריון הוא כ-31 יום.

הנקבה בונה קן מחציר ומפרווה זמן קצר לפני הלידה. המלטות מכילות בדרך כלל 4 עד 6 גורים, הנולדים ללא פרווה ועם עיניים עצומות. האם מניקה רק פעם או פעמיים ביום, וזה תקין לחלוטין, והגורים פוקחים עיניים בסביבות יום 10. הגמילה מתרחשת בגיל 6 עד 8 שבועות בערך.

יש לגשת לרבייה באחריות. הנקבה זקוקה לאזור קינון שקט, לתזונה מוגברת בזמן ההיריון וההנקה, ולהגנה מפני הפרעות. מי שלא מתכנן לגדל גורים צריך לסרס את ארנבי המחמד שלו, מה שגם מפחית את הסיכון לגידולים סרטניים במערכת הרבייה ומצמצם התנהגות מונעת הורמונים.