הרלקין

הרלקין הוא ארנב בית בגודל בינוני, המזוהה בעיקר לפי תבנית הפרווה שלו ולא לפי צבע אחיד. לעיתים מכנים את הגזע "הליצן של עולם הארנבים", בשל האופן שבו שני צבעים מתחלקים על גופו בפסים וכתמים לסירוגין. אין שני ארנבי הרלקין עם סימון זהה, ומשום כך הדוגמה היא המאפיין המרכזי של הגזע.

ארנבים בוגרים שוקלים בטווח הבינוני ומתאפיינים באופי פעיל וסקרן. הם נוטים להיות ידידותיים כלפי בני אדם וסקרנים לגבי סביבתם, ולכן הם מגיבים היטב לטיפול עדין ולמשחק משותף. הגזע מקורו בצרפת, וגידלו אותו הן כארנב תצוגה, שבו בוחנים את הדוגמה בקפידה, והן כבעל חיים מלווה.

הרלקין אינו קטגוריית גודל נפרדת. צרכיו דומים לאלה של ארנבים בינוניים אחרים: גישה יומית לחציר, מרחב לתנועה ומגע אנושי קבוע. האופי החברותי שלו הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שמגדלים בוחרים בו על פני גזעים שנבחרו אך ורק בשל הפרווה או הבשר.

למי הגזע מתאים

הרלקין מתאים למגדלים שרוצים ארנב פעיל וחברותי ומסוגלים להעניק לו אינטראקציה יומית ומרחב לפעילות גופנית. הסקרנות הטבעית שלו אומרת שהוא נהנה מהעשרה סביבתית ומטיפול סדיר. משקי בית שמחפשים חיית מחמד עם מגע מועט יגלו שהגזע דורש יותר מעורבות ממה שזה מאפשר.

ההרלקין מקורו בצרפת בשנות ה-80 של המאה ה-19. הוא הוצג לראשונה בפריז בסוף אותה מאה, שם משך המראה החריג של הפרווה המחולקת שלו תשומת לב בקרב מגדלי ארנבי תצוגה. הפרטים הראשונים שילבו שני צבעים מנוגדים בדוגמה שעברה על פני הראש, הגוף, האוזניים והרגליים.

הגזע הגיע לחלקים נוספים באירופה, ומאוחר יותר לעולם גידול הארנבים הרחב יותר, שם שפטו אותו בעיקר לפי מיקום הסימנים ובהירותם. מכיוון שהדוגמה היא התכונה המגדירה, מגדלים ברירו לחלוקת צבע נקייה ולפיזור מאוזן במקום לצבע אחיד יחיד.

בגזע מוכרים שני זנים עיקריים לפי הצבעים המעורבים. הזן היפני משלב כתום או חום-צהבהב עם צבע כהה יותר. הזן "עקעק" (Magpie) משלב לבן עם צבע כהה במקום הכתום. שני הזנים עוקבים אחר אותה תבנית של פסים וכתמים, אך נבדלים בצבעי הבסיס.

לאורך השנים גידלו את ההרלקין גם לתערוכות וגם כבן לוויה ביתי. האופי הידידותי שלו סייע לו להישאר חיית מחמד מבוקשת, ותקן הדוגמה התובעני שמר על נוכחותו המוכרת בשולחן השיפוט.

לארנב ההרלקין גוף בינוני ומעוגל היטב, עם פרווה קצרה וצפופה. מבנה הגוף מאוזן ולא כבד, והאוזניים נישאות זקופות. המאפיין המגדיר של הגזע הוא הצבעוניות שלו, המחלקת את הגוף לקטעים מנוגדים שבמצב אידיאלי מתחלפים בסדר משבצות ופסים קבוע.

פרווה וצבעים

שני הצבעים צריכים לחלק את הארנב בצורה נקייה. הדוגמה האידיאלית הנפוצה מחלקת את הפנים לשני צבעים, כאשר האוזניים, פסי הגוף והרגליים מתחלפים כך שהצבע מופיע בצדדים הפוכים ברצף קבוע. בזן היפני הצבע השני הוא כתום או חום-צהבהב. בזן העקעק הוא לבן. הצבעים הכהים המשולבים עמם כוללים שחור, כחול, שוקולד ולילך. חלוקת צבע ברורה ופיזור אחיד מוערכים יותר מהגוון המדויק. מכיוון שהדוגמה משתנה מאוד, ארנבים בודדים נבדלים זה מזה במידת ההתאמה לאידיאל.

ארנב ההרלקין ידוע באופי ידידותי וטוב לב. הוא נוטה להיות פעיל וסקרן, בוחן חפצים חדשים וחוקר את סביבתו כשניתנת לו ההזדמנות. הנטייה הסקרנית הזו הופכת את הגזע למעניין לגדל, אך גם אומרת שהוא נהנה מצעצועים, מנהרות ומשינויים בסביבה כדי להישאר עסוק.

עם בני המשפחה ההרלקין בדרך כלל חברותי וסובלני כלפי טיפול עדין, בייחוד כשהוא רגיל לכך מגיל צעיר. כמו בכל הארנבים, יש לפקח על ילדים וללמד אותם לתמוך בגוף החיה ולהימנע מתנועות פתאומיות. מול זרים הגזע בדרך כלל רגוע, אך עשוי לקחת זמן להתחמם.

ארנבי הרלקין יכולים לחיות לצד ארנבים אחרים, ורבים מסתדרים היטב בזוגות מקושרים, אם כי יש להציג אותם זה לזה בהדרגה, וזוגות בדרך כלל יציבים יותר לאחר סירוס או עיקור. יש להיזהר מכלבים, חתולים וטורפים פוטנציאליים אחרים, שכן ארנבים הם בעלי חיים נטרפים ועלולים להיות לחוצים מנוכחותם גם כשאין כוונה לפגוע בהם.

טיפוח

• סרקו את הפרווה הקצרה והצפופה בערך פעם בשבוע כדי להסיר שיער רפוי.
• הגבירו את הסירוק לשתיים עד שלוש פעמים בשבוע בתקופות ההחלפה העונתית.
• בדקו את הציפורניים כל כמה שבועות וגזרו אותן כשהן מתארכות.
• בדקו את האוזניים והשיניים באופן קבוע, מכיוון ששיניים שגדלות יתר על המידה הן בעיה נפוצה אצל ארנבים.
• נקו נקודתית את האזור האחורי והרגליים לפי הצורך; אל תרחצו את הארנב באמבטיית מים מלאה, כי זה מלחיץ ארנבים ועלול לגרום למחלה.

פעילות גופנית

• הקצו לפחות 3 עד 4 שעות ביום של זמן מפוקח מחוץ לכלוב.
• הציעו חצר בטוחה או חדר מותאם לארנבים שבו הוא יכול לקפוץ, להימתח ולעמוד זקוף.
• הוסיפו מנהרות, קופסאות קרטון וצעצועי כרסום כדי לספק את סקרנות הגזע.
• החליפו וסדרו מחדש את פריטי ההעשרה כדי לשמור על סביבה מעניינת.

סביבה

שמרו את ההרלקין במרחב נקי, יבש, מוגן מרוח פרצים, עם אוורור טוב וצל. ארנבים סובלים תנאים קרים טוב יותר מחום, ועלולים לסבול בטמפרטורות שגבוהות משמעותית מ-25 מעלות צלזיוס (77 פרנהייט). נקו את הכלוב נקודתית מדי יום ובצעו ניקוי יסודי פעם בשבוע. שכנו את הארנב הרחק מרעש חזק ומחוץ להישג ידם של טורפים.

חציר הוא הבסיס לתזונת הארנב, ואמור להוות את רוב המכריע ממה שאוכל ההרלקין. גישה מתמדת לחציר עשב כמו טימותי, אורכרד או חציר שדה תומכת בעיכול ומשחיזה את השיניים הממשיכות לצמוח כל הזמן. ירקות עלים טריים מוסיפים גיוון ורכיבים תזונתיים, ומנת גרגירים פשוטים קטנה ויומית משלימה את התפריט. יש להבטיח מים נקיים בכל עת.

חטיפים ותוספים

השתמשו בחטיפים בצמצום. חתיכות קטנות של גזר, תפוח או בננה עשירות בסוכר, ולכן כדאי להגיש אותן מדי פעם ולא מדי יום. ארנב שניזון מחציר טוב וירקות מגוונים כמעט ואינו זקוק לתוספים; הוסיפו אותם רק לפי המלצת וטרינר.

ההרלקין הוא גזע חסון באופן כללי, עם תוחלת חיים אופיינית של 5 עד 8 שנים, ופרטים מסוימים חיים זמן ארוך יותר בטיפול טוב. רוב הבעיות הבריאותיות זהות לאלה שנראות בכל הארנבים הביתיים ואינן ייחודיות לגזע הזה. גילוי מוקדם חשוב, מכיוון שארנבים מסתירים מחלה ומצבם עלול להידרדר במהירות ברגע שהתסמינים מופיעים.

טיפול מונע

• הבטיחו חציר בלתי מוגבל כדי לתמוך בבריאות השיניים והעיכול.
• קבעו בדיקות שגרתיות אצל וטרינר בעל ניסיון בארנבים.
• שאלו על חיסונים הזמינים באזורכם, כמו חיסונים נגד RHDV ומיקסומטוזיס.
• שקלו סירוס או עיקור, שמפחיתים סיכון לסוגי סרטן מסוימים במערכת הרבייה ויכולים לשפר התנהגות.
• שקלו את הארנב באופן קבוע ועקבו אחר אכילה וגללים מדי יום.

הרלקין זקוק ליותר מרחב ממה שכלוב קטן מספק. הכלוב צריך לאפשר לארנב לבצע כמה קפיצות, לעמוד זקוף לגמרי על רגליו האחוריות ולהימתח לאורכו המלא. מגדלים רבים משתמשים בגדר גדולה או בחדר פנימי מותאם לארנבים, עם אזור שינה או הסתתרות נפרד. דיור בחוץ חייב להיות מוגן מטורפים, עמיד למזג אוויר ומוצל, כאשר הארנב מובא למקום מוגן בקור או בחום קיצוניים.

רשימת ציוד להכנת הבית

• ריצוף יציב ולא חלקלק כדי להגן על כפות הרגליים
• מקום מסתור או אזור מקורה שאליו הארנב יכול לסגת
• מתקן חציר או אספקת חציר קבועה
• קערות מים ואוכל כבדות או קבועות, או בקבוק מים נקי
• צעצועי כרסום ומנהרות להעשרה
• מגש שירותים הממוקם בפינה שהארנב בוחר בעצמו

ארנבי הרלקין מגיעים לבגרות מינית בגיל צעיר, לרוב סביב 4 עד 6 חודשים, אם כי מגדלים אחראים בדרך כלל ממתינים עד שהנקבה בוגרת ובמצב גופני טוב לפני ההמלטה הראשונה שלה. לצורך הזיווג מביאים את הנקבה לכלוב הזכר ולא להפך, מכיוון שנקבות עלולות להיות טריטוריאליות. משך ההיריון הוא כ-28 עד 32 יום.

יש לספק לנקבה ההרה תיבת קינון עם חציר רך כמה ימים לפני הלידה הצפויה, הנקראת המלטה. היא תרפד את הקן בפרווה שתמרוט מגופה. המלטות הן בדרך כלל בגודל בינוני. גורים נולדים עיוורים וחסרי פרווה ותלויים לחלוטין באם, שמניקה בדרך כלל פעם או פעמיים ביום.

הגורים פוקחים את עיניהם בסביבות גיל 10 ימים ומתחילים לטעום חציר וגרגירים בתוך כמה שבועות. הגמילה מתרחשת בדרך כלל בין גיל 6 ל-8 שבועות. מכיוון שההרלקין נשפט לפי דוגמת הפרווה, מגדלים בוחרים זיווגים תוך התחשבות בחלוקת צבע נקייה, אך האופי המשתנה של הדוגמה אומר שהתוצאות נבדלות ממכלה למכלה.