הוטוט גמדי

דוורף הוטוט נמנה עם גזעי ארנבי הבית הקטנים ביותר הקיימים. משקלו נע בין 0.9 ל-1.4 ק״ג בקירוב, גופו קומפקטי ועגול, ועטוף כולו בפרווה לבנה טהורה. הסימן היחיד שמייחד אותו הוא טבעת פרווה כהה המקיפה כל עין, כזו שמזכירה לעיתים איפור אייליינר. הטבעת מופיעה בצבע שחור, ולעיתים רחוקות בגוון שוקולד.

למרות גודלו הקטן, מדובר בגזע אנרגטי וסקרן. ארנבי דוורף הוטוט נוטים להתקשר מאוד עם האנשים שמטפלים בהם בקביעות, ונשארים פעילים גם כשהם מתבגרים. המידות הקטנות הופכות אותם למתאימים לדירות ולבתים עם שטח מצומצם, אך גם הם זקוקים לזמן יומי מחוץ לכלוב כדי לנוע ולחקור.

בגלל גודלם הזעיר, ארנבי דוורף הוטוט שבריריים יחסית. הם מתאימים יותר למבוגרים ולילדים גדולים שיודעים לאחוז בחיה קטנה בעדינות, פחות לילדים צעירים שעלולים ללחוץ חזק מדי בלי כוונה.

למי הגזע מתאים

הגזע מתאים למי שרוצה בן זוג קטן ואינטראקטיבי ומוכן להשקיע זמן יומיומי בטיפול ובפעילות. הוא מתאים לדיירי דירות ולכל מי שהמקום בביתו מוגבל. הוא פחות מתאים לבתים עם ילדים קטנים מאוד, או לבעלים שלא יכולים להשגיח על זמן שיטוט חופשי, מכיוון שהארנב קטן מספיק כדי להיפגע מטיפול גס או להיתקע במרווחים צרים.

מקורו של הדוורף הוטוט בגזע הבלאן דה הוטוט, ארנב לבן גדול יותר עם אותה טבעת עין כהה, שמוצאו באזור הוטו-אן-אוז' שבנורמנדי, צרפת, בתחילת המאה העשרים. מגדלים באזור עמלו על קיבוע הפרווה הלבנה וטבעת העין המקיפה כתבנית יציבה.

הגרסה הזעירה פותחה בגרמניה במהלך שנות ה-70. שני קווי גידול גרמניים נפרדים עבדו על יצירת ארנב זעיר שנושא את סימון טבעת העין על גוף קטן בהרבה. הקווים הללו שולבו מאוחר יותר כדי להוליד את הגזע כפי שהוא מוכר כיום.

הגזע הגיע לארצות הברית בסוף שנות ה-70. התאחדות מגדלי הארנבים האמריקאית (ARBA) הכירה בדוורף הוטוט, ומאז הוא התבסס כגזע תצוגה ומחמד כאחד.

לאורך כל ההיסטוריה שלו, המטרה נשארה זהה: ארנב לבן וקטן עם טבעת צבע אחידה ונקייה סביב כל עין, ללא כל סימון אחר על הגוף.

לדוורף הוטוט גוף קטן, עגלגל ושרירי, שיושב קרוב לקרקע. הראש רחב ועגול, מחובר קרוב לכתפיים כמעט בלי צוואר נראה לעין. האוזניים קצרות וזקופות, לרוב באורך של כ-5 עד 6.5 ס״מ, ונישאות קרוב זו לזו.

הפרווה לבנה טהורה על פני כל הגוף. הצבע היחיד שמופיע הוא טבעת צרה ואחידה סביב כל עין. טבעת עין נקייה ורצופה היא המאפיין המרכזי של תקן הגזע.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה וצפופה, במרקם ״רול-בק״ (rollback), כלומר היא חוזרת באיטיות למקומה כשמלטפים אותה נגד כיוון הצמיחה. צבע הגוף תמיד לבן. טבעת העין היא הסימון היחיד המקובל, ומופיעה בשחור או בשוקולד. מועדפת טבעת אחידה ברוחב קבוע סביב כל עין, וטבעת שבורה, מטושטשת או חסרה נחשבת לפגם לפי תקן הגזע.

ארנבי דוורף הוטוט פעילים וסקרנים. הם חוקרים את הסביבה, בודקים חפצים חדשים, ונשארים שובבים גם בבגרותם במקום להשתקע בשגרה רגועה. עם טיפול עדין ועקבי, רובם הופכים לחיבתיים ומוכנים לשבת עם האנשים שהם מכירים.

מול זרים הגזע יכול להיות זהיר בהתחלה, ולוקח לו זמן להתחמם. טיפול גס או פתאומי הופך אותם לחרדים, ולכן אינטראקציה רגועה וצפויה חשובה. מול ארנבים אחרים, דוורף הוטוט יכול לחיות עם בן זוג מתאים כשמכירים ביניהם בהדרגה ונותנים מספיק מקום, אם כי חלק מהפרטים מעדיפים להישאר הארנב היחיד בבית.

השילוב של גודל קטן ואנרגיה גבוהה אומר שהם יכולים לנוע מהר ולהיעלם במרווחים צרים, ולכן חשוב להשגיח על זמן משחק גם באזור מגודר.

טיפוח

• הברישו פעם בשבוע כדי להסיר פרווה רפויה ולשמור על הפרווה הלבנה נקייה
• הגבירו את ההברשה בתקופות ההחלפה העונתית, כשהנשירה מתגברת
• בדקו את החלק האחורי והרגליים באופן קבוע ונקו מקומית לפי הצורך; אין לרחוץ ארנבים באמבטיה מלאה, מכיוון שהיא גורמת ללחץ קשה
• קצצו ציפורניים כל 4 עד 6 שבועות
• בדקו שיניים ואוזניים מדי פעם לאיתור גדילת יתר או הצטברות

פעילות גופנית

• הקצו לפחות 3 עד 4 שעות ביום מחוץ לכלוב, בשטח מגודר ובטוח
• הציעו מנהרות, קופסאות קרטון וצעצועי כרסום בטוחים כדי להעסיק מוח פעיל
• השגיחו על זמן השיטוט החופשי, מכיוון שהגוף הקטן יכול להיכנס למרווחים צרים

סביבה

השאירו את הארנב בבית, באזור שקט ונטול רוח פרצים, הרחק מחום ישיר ומקור ישיר. ארנבים סובלים טוב יותר מקור מאשר מחום, וחום מתמשך מעל כ-27 מעלות צלזיוס מסוכן. הכלוב צריך להיות גדול מספיק כדי שהארנב יוכל להתמתח לגמרי ולעמוד על רגליו האחוריות.

הבסיס לתזונת דוורף הוטוט הוא חציר עשב, כמו טימותי או חציר מטעים, זמין לכל אורך היום. החציר מספק את הסיבים ששומרים על תנועת מערכת העיכול ומשחקים את השיניים שגדלות ללא הפסקה. גרעינים וירקות עלים טריים משלימים את החציר, אך אינם אמורים להחליף אותו. מים טריים חייבים להיות זמינים תמיד.

בגלל גודלו הקטן של הגזע, בקרת מנות חשובה במיוחד. האכלת יתר בגרעינים היא גורם שכיח להשמנה ולבעיות עיכול אצל ארנבי גזעים זעירים.

פינוקים ותוספים

פינוקים צריכים להוות חלק קטן בלבד מהתזונה. אפשרויות מתאימות כוללות פרוסה דקה של גזר, חתיכה קטנה של תפוח בלי הזרעים, או כמה עלי עשבי תיבול כמו פטרוזיליה או כוסברה. ארנב שאוכל חציר בלתי מוגבל וירקות עלים מתאימים בדרך כלל אינו זקוק לתוספים; יש להתייעץ עם וטרינר בעל ניסיון בארנבים לפני מתן כל תוסף.

עם טיפול נכון, דוורף הוטוט חי כ-7 עד 10 שנים. רוב בעיות הבריאות בגזע קשורות לשיניים ולעיכול, ושתיהן מנוהלות ברובן דרך תזונה עתירת סיבים המבוססת על חציר. תצפית שוטפת חשובה, מכיוון שארנבים נוטים להסתיר מחלה, וחיה קטנה יכולה להתדרדר במהירות.

טיפול מונע

• האכילו חציר עשב בלתי מוגבל כדי לתמוך בשחיקת השיניים ובתנועתיות המעיים
• קבעו בדיקות שנתיות אצל וטרינר בעל ניסיון בארנבים (וטרינר אקזוטי)
• עקבו יומית אחר אכילה והטלת גללים כסימני אזהרה מוקדמים
• שמרו על סביבה קרירה, נקייה ונטולת רוח פרצים
• קצצו ציפורניים ובדקו שיניים בלוח זמנים קבוע

דוורף הוטוט עדיף שיוחזק בבית. למרות גודלו הקטן, הוא זקוק לכלוב גדול מספיק כדי לזוז בחופשיות, בנוסף לזמן יומי מחוצה לו. רצפה מוצקה מגנה על כפות הרגליים, ומיקום שקט הרחק מרוח פרצים, שמש ישירה ורעש ביתי שומר על רמת לחץ נמוכה. הפרווה הלבנה חושפת לכלוך במהירות, כך שהשיכון חייב להיות קל לניקוי ולשמירה על יובש.

רשימת ציוד בסיסית

• כלוב או מכלאה עם רצפה מוצקה, בגודל שמאפשר תנועה חופשית
• ארגז חול פינתי עם חול מבוסס נייר, בטוח לארנבים
• אספקה קבועה של חציר עשב במתקן או בערימה
• קערת אוכל קרמית כבדה, וקערת מים או בקבוק שתייה
• לפחות מקום מסתור סגור אחד
• צעצועי כרסום בטוחים ומנהרה או קופסה להעשרה

דוורף הוטוט מגיע לבגרות מינית בגיל 4 עד 6 חודשים בקירוב. ההיריון נמשך כ-31 יום, ולאחריו הארנבת ממליטה המלטה קטנה, בדרך כלל 2 עד 4 גורים. הגורים נולדים חסרי פרווה ועם עיניים עצומות, פוקחים את עיניהם בגיל כ-10 ימים ומתחילים לצאת מהקן זמן קצר אחר כך.

הארנבת מניקה את ההמלטה, בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. הגורים נגמלים בדרך כלל בגיל 6 עד 8 שבועות. כמו בגזעים ננסיים אחרים, לרבייה יש שיקול גנטי חשוב: מעורב בה גן הננסות, והזדווגות בין שני נשאים של הגן עלולה להוליד צאצאים לא בני קיימא, המכונים ״פינאטס״ (peanuts), שאינם שורדים. רבייה אחראית דורשת הבנה של הגנטיקה הזו ותשומת לב לבריאות הארנבת, לאור גודלו הקטן של הגזע.