סטנדרדברד

הסטנדרדברד הוא גזע סוסים אמריקאי שפותח במיוחד עבור מרוצי רתמות, ענף ספורט שבו הסוס מושך עגלה דו-גלגלית קלת משקל הקרויה סאלקי, במקום לשאת רוכב על גבו. הגזע מתחרה בשני הילוכים ייחודיים: הריצה (טרוט), הילוך אלכסוני בן שני פעימות, וההליכה הצדית (פייס), הילוך צדי בן שני פעימות. סוס מסווג כ'טרוטר' או כ'פייסר' בהתאם להילוך שבו הוא מתחרה.

הסטנדרדברדים הם סוסים גדולים, שגובהם נע בין כ-14 ל-17 טפחים (hh), עם גוף חסון ושרירי הבנוי למאמץ ממושך ולא לפרץ מהירות קצר. שם הגזע נגזר מתקן המהירות שסוס נדרש היה לעמוד בו כדי להירשם בפנקס הגידול, זמן קבוע למירוץ מייל אחד.

מעבר למסלול המירוץ, סטנדרדברדים משמשים בהרחבה כסוסי רכיבה ורתימה גם לאחר סיום הקריירה התחרותית שלהם. אופיים הרגוע והיציב, לצד קלות האילוף, מתאים לרכיבת פנאי, לטיולי שטח ולשימוש משפחתי. רבים מהם מוצאים בית חדש דרך תוכניות אימוץ עם פרישתם מהתחרות.

למי הגזע הזה מתאים

הסטנדרדברד מתאים לבעלים המחפשים סוס יציב וקר רוח לרתימה או לרכיבת פנאי. האופי הרגוע הופך את הגזע לסלחני כלפי טעויות של מטפלים חסרי ניסיון, ואילו המבנה האתלטי מושך אליו את המתעניינים ברתימה תחרותית. סוסי מרוץ שפרשו מהתחרות זמינים לעיתים קרובות בעלות נמוכה דרך תוכניות אימוץ, אם כי הם עשויים להזדקק לאילוף מחדש לקראת רכיבה תחת אוכף.

שורשי הסטנדרדברד נטועים במזרח ארצות הברית בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19, כאשר גבר העניין בסוסי כביש וסוסי ריצה. אבי הגזע היה המברלטוניאן 10 (Hambletonian 10), סוס אב שנולד בשנת 1849, שצאצאיו השתלטו בהמשך על ענף מרוצי הרתמות האמריקאי. כמעט כל הסטנדרדברדים המודרניים מתייחסים בשושלתם לסוס יחיד זה, דרך קו הזכרים שלו.

קווי דם של סוסי תורוברד, מורגן, פייסר קנדי וטרוטר נורפוק תרמו ליצירת הגזע המוקדם. המגדלים בררו סוסים לפי מהירות בהילוכי הריצה וההליכה הצדית תחת רתמה, ולא לפי מהירות בדהרה, וכך נוצרו סוסים המסוגלים לשמור על הילוך מהיר וקבוע בן שני פעימות לאורך מרחק מדוד.

שם הגזע נגזר מתקן המהירות שנקבע לצורך רישום. סוס נדרש היה לרוץ במייל, בטרוט או בפייס, בתוך זמן קצוב, שמקורו סביב רף של 2:30 דקות למייל, כדי להיות זכאי לרישום. איגוד מגדלי סוסי הריצה הלאומי (National Association of Trotting Horse Breeders) הקים את פנקס הגידול בשנת 1879 ובכך עיגן את מעמדו הרשמי של הגזע.

במהלך המאה ה-20 הפך הסטנדרדברד לסוס מרוצי הרתמות הסטנדרטי ברחבי צפון אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד וחלקים מאירופה. גידול סלקטיבי הביא לשיפור מתמיד בזמני המירוץ, והגזע ממשיך לשלוט כיום בענף מרוצי הרתמות.

לסטנדרדברד מבנה גוף מוצק ושרירי, המותאם לכוח ולסיבולת תחת רתמה. הגוף ארוך בדרך כלל יותר מגובהו, עם כתפיים חזקות ומשופעות ורבע אחורי מפותח היטב המניע את הילוכי הריצה וההליכה הצדית. הראש פשוט וישיר בהבעתו, מונח על צוואר באורך בינוני. הרגליים נקיות ועמידות, והמראה הכללי מעדיף תפקוד על פני עידון.

הפרווה והצבעים

חום-אדמדם (Bay) הוא הצבע הנפוץ ביותר, ואחריו חום, שחור וערמוני. אפור ורואן מופיעים אך בתדירות נמוכה יותר. סימנים לבנים בפנים וברגליים מקובלים ונפוצים. הפרווה קצרה וחלקה, ואינה דורשת טיפוח מיוחד מעבר לטיפוח שגרתי.

הסטנדרדברד נחשב באופן נרחב לאחד מגזעי הסוסים הרגועים והמאוזנים ביותר. שנים של גידול סלקטיבי לצורכי מרוצי רתמות, שבהם סוסים עובדים זה לצד זה במהירות גבוהה, הולידו בעלי חיים ששומרים על קור רוח בסביבות עמוסות ורועשות. יציבות זו באה לידי ביטוי גם בטיפול היומיומי ומקנה לגזע סלחנות כלפי טעויות של המטפל.

סטנדרדברדים חברותיים ונקשרים בקלות לבני אדם. הם חשים בנוח בסביבת זרים כאשר מטפלים בהם באופן סדיר, ובדרך כלל משתלבים היטב בעדר לצד סוסים אחרים. האופי החרוץ של הגזע גורם לו לרוב לגשת למשימה מרצון ולא בהתנגדות.

השילוב בין סבלנות ליכולת אתלטית מתאים את הגזע למגוון רחב של קריירות שנייה, ובהן טיולי שטח, רתימת פנאי וענפי ספורט תחרותיים. בזכות אופיו הרגוע, הסטנדרדברד הוא בחירה נפוצה בתוכניות רכיבה טיפולית ועבור בעלים מתחילים העוברים משלב הסוס הראשוני.

טיפוח

• יש לצחצח את הפרווה מספר פעמים בשבוע כדי להסיר לכלוך ושיער רופף ולבדוק את העור לחתכים או נפיחויות.
• יש לנקות את הפרסות מדי יום ולתאם עם פרסן חיתוך או הרכבת פרסות כל שישה עד שמונה שבועות.
• יש לנקות את העיניים, הנחיריים ואזור הזנב לפי הצורך במהלך הטיפוח.
• ניתן לרחוץ את הסוס מדי פעם במזג אוויר חם; הפרווה הקצרה מתייבשת מהר.
• יש להגביר את הצחצוח בעונות האביב והסתיו, כשהסוס משיל פרווה.

פעילות גופנית

• יש לאפשר יציאה יומית למכלאה או למרעה לתנועה חופשית.
• יש להעביד את הסוס באופן סדיר תחת רתמה או אוכף כדי לשמור על כושר גופני.
• יש לבנות בהדרגה את כושר הרכיבה של סוס פורש ממרוצים, אם הוא עובר אילוף מחדש לענף חדש.
• כדאי לגוון את הפעילות בטיולי שטח וברתימה כדי לשמור על מעורבות הסוס.

סביבת מחיה

הסטנדרדברד מסתגל למגוון אקלימים ונחשב חסון מטבעו. הוא זקוק לגישה לשדה או למכלאה, למים נקיים לאורך כל שעות היממה, ולאורווה או למחסה פתוח שיגן עליו מפני חום קיצוני, קור וגשם. הגזע מסתדר היטב בחיים בחוץ עם מחסה מתאים, ואינו זקוק לשהייה קבועה באורווה.

בסיס התזונה של הסטנדרדברד הוא מספוא. חציר או מרעה איכותיים אמורים להוות את עיקר הצריכה היומית, בכמות של כ-1.5 עד 2 אחוזים ממשקל הגוף ליום. סוסים בעבודה קלה או בפרישה עשויים להסתפק במעט מעבר למספוא, ואילו סוסים באימון סדיר או בתחרות זקוקים לאנרגיה נוספת ממזון מרוכז כגון דגנים או תערובות מיוצרות. יש לבצע כל שינוי בתזונה בהדרגה, לאורך שבוע לפחות, כדי לשמור על תקינות מערכת העיכול.

פינוקים ותוספי תזונה

גזר או תפוח בכמות קטנה מהווים פינוק בטוח מדי פעם. יש לספק גוש מלח או מינרלים לבחירה חופשית. תוספי תזונה למפרקים, לפרסות או לאלקטרוליטים עשויים לסייע לסוסים עובדים או מבוגרים, אך רצוי להשתמש בהם בהמלצת וטרינר ולא כברירת מחדל. יש להבטיח זמינות של מים נקיים וטריים בכל עת.

הסטנדרדברד נחשב לגזע חזק ועמיד, הודות למאגר גנטי רחב ולברירה לפי תקינות תפקודית. תוחלת החיים האופיינית עומדת על 25 עד 30 שנה בטיפול נאות. רוב הבעיות הבריאותיות קשורות לשחיקה הנובעת ממרוצים ולתקלות המשותפות לכלל הסוסים, ולא להפרעות גנטיות ייחודיות לגזע. ניתן למנוע חלק ניכר מהבעיות באמצעות ניהול שגרתי וקשוב.

טיפול מונע

• יש לתאם בדיקות וטרינריות שנתיות ולהקפיד על עדכניות החיסונים.
• יש לשמור על תוכנית תילוע המבוססת על בדיקות ביצי טפילים בצואה.
• יש לבדוק את השיניים ולשייף אותן אחת לשנה.
• יש להמשיך בביקורי פרסן סדירים לשמירה על פרסות מאוזנות ובריאות.
• יש להאכיל במנות קטנות ותכופות ובכמות נדיבה של מספוא כדי להגן על מערכת העיכול.

הסטנדרדברד נמנה עם גזעי הסוסים הניתנים ביותר לאילוף, תוצאה של דורות של גידול לעבודה רגועה ולשיתוף פעולה תחת רתמה. הגזע קולט שגרות חדשות במהירות ונוטה להישאר רגוע גם תחת לחץ, ולכן הטיפול הראשוני והאילוף מחדש פשוטים יחסית. סוסים היורדים מהמסלול כבר רגילים לרתמה, לתנועת כלי רכב, להמון ולנסיעות, ובכך מקבלים בסיס איתן לקריירה שנייה ברתימה או ברכיבה.

יסודות

1. יש לבסס אמון באמצעות עבודת קרקע רגועה ועקבית לפני עבודה ברכיבה או ברתימה.
2. יש ללמד הובלה, קשירה ועמידה לצורכי טיפוח וטיפול פרסן.
3. לצורך אילוף מחדש לרכיבה, יש להציג את האוכף, הרסן ומשקל הרוכב בשלבים.
4. יש לסייע לסוסי פייס וטרוט לפתח עם הזמן דהירה קלה ומאוזנת תחת אוכף.
5. יש לחזק סימני קול ותגובות יציבות לרסן ולרגל הרוכב.
6. יש להעלות בהדרגה את משך העבודה ואת רמת הקושי כדי לשמר את ביטחונו העצמי של הסוס.

סטנדרדברדים מגיעים לבגרות מינית בסביבות גיל 18 חודשים, אולם סוסות אינן מוזדוגות בדרך כלל לפני גיל שלוש שנים לפחות, כשהן בשלות פיזית. הרבייה מנוהלת בקפדנות במסגרת פנקס הגזע, עם תיעוד מפורט של קווי הדם, שכן כמעט כל הסוסים המודרניים מתייחסים בשושלתם לאב הגזע המברלטוניאן 10. סוג ההילוך, טרוט או פייס, מושפע במידה רבה מגנטיקה ומהווה שיקול מרכזי בבחירת הזיווגים.

משך ההיריון עומד על כ-11 חודשים, והסוסות נושאות כמעט תמיד סייח יחיד. הסייחים עומדים על רגליהם ויונקים תוך שעות ספורות מהלידה. הם נגמלים בדרך כלל בגיל ארבעה עד שישה חודשים, ולאחר מכן גדלים על מספוא ויציאה מבוקרת למרעה כדי לפתח עצם ושריר תקינים בטרם יחל האילוף. סוסים צעירים מוכנסים לרוב לרתמה וללימוד בסיסי כבר כבני שנה, וההכנה הרצינית למרוץ מתחילה בדרך כלל בגיל שנתיים.

יש לציין כי הזרעה מלאכותית נפוצה מאוד בגידול סוסי סטנדרדברד, בניגוד לחלק מגזעי המרוץ האחרים. ניהול קפדני של הסוסות, האבות והצאצאים הצעירים תומך במוניטין של הגזע בכל הנוגע לתקינות ולאריכות ימים.