פומרני

האווז הפומרני הוא גזע מבויית שפותח באזור פומרניה לאורך חוף הבלטי בצפון גרמניה. מדובר בציפור בינונית הנגדלת לבשר, לביצים, וכשומר ערני סביב החווה. הגזע עמיד ומסתגל היטב לאקלים קר ולח.

שני דפוסי צבע נפוצים: האוכף, שבו סימנים אפורים או חמים מכסים גוף לבן, וצורות אחידות אפורות או לבנות. דפוס האוכף הוא הצורה הקשורה ביותר לגזע ומעניקה לו את מראהו המובחן.

גידולנים מתארים את האווז הפומרני כבעל טמפרמנט טוב עם מטפלים מוכרים, תוך שמירה על ערנות כלפי זרים ושינויים בסביבתו. שילוב זה הופך אותו לאווז חווה מעשי שגם מגיב לאנשים שגידלו אותו מגוזלים.

למי הוא מתאים

האווז הפומרני מתאים לגידולנים המחפשים גזע עמיד ועמיד לקור לחווה קטנה או גינה גדולה עם גישה לדשא ומים. טבעו הערני הופך אותו לשומר עדר שימושי, אך הוא זקוק למרחב ואינו מתאים לסביבות עירוניות מצומצמות. אנשים שיכולים לטפל בגוזלים בשלב מוקדם ייגדלו ציפורות מבוגרות רגועות יותר.

הגזע לקח את שמו מפומרניה, אזור היסטורי על החוף הדרומי של הים הבלטי, המשתרע על חלקים מגרמניה ופולין של ימינו. אווזים גודלו שם לצורך מזון ונוצות במשך מאות רבות, והחקלאים המקומיים ברחו ציפורות עמידות המותאמות לאקלים הקרה והלח של החוף.

צורת האוכף האפורה הפכה לסוג המוכר בצפון גרמניה. הבחירה העדיפה ציפורות שהניבו טוב על מרעה וסבלו חורפים קשים, תכונות שהגדירו את זן האזור המקומי לפני הסטנדרטיזציה הרשמית.

הגזע התפשט מערבה בצפון אירופה עם סחר חקלאי ונדידה. מהגרים גרמניים זוכים בהבאת אווזים פומרניים לצפון אמריקה, שם הגזע צבר עוקבים בקרב מגדלי עדרים קטנים ומציגי עופות.

כיום האווז הפומרני נותר גזע עזר מסורתי ולא ציפור מסחרית בנפחים גבוהים. הוא מגודל על ידי חקלאים קטנים ומגדלים המונעים משמירה על הגזע, הממשיכים את דפוס האוכף ואת אופי העבודה של הגזע.

לאווז הפומרני יש גוף רחב ועמוק הנישא בתנוחה כמעט אופקית. הגזע בולט בבטן בעלת אונה בודדת, בניגוד לאונה הכפולה הנראית בחלק מהאווזים הכבדים יותר. הראש עגול עם מקור חסון, והצוואר באורך מתון.

כיסוי הנוצות והצבעים

הסימון המגדיר הוא האוכף: נוצות צבעוניות מכסות את הראש, אוכף הצוואר, הגב והירכיים, בעוד שאר הגוף נשאר לבן. אפור הוא הגוון הקלאסי, עם חם כגרסה מוכרת. ציפורות אפורות אחידות ולבנות אחידות מופיעות גם הן בגזע. המקור, הרגליים והאצבעות הם ורוד-אדום, הניגוד לנוצות הלבנות.

האווז הפומרני בעל מזג שווה עם מטפלים מוכרים ומתייצב היטב כשגידלו אותו מגוזל. בתוך העדר הוא חברותי ונקשר קרוב לאווזים אחרים.

הגזע ערני ומגן. הוא מבחין במבקרים ובשינויים בסביבתו ומכריז עליהם בקול, ולכן גודל זמן רב כציפור שמירה בחווה. זכרים יכולים להפוך לאסרטיביים בעונת הרבייה, במיוחד כשהם שומרים על בת זוגם או קן.

עם עופות אחרים הגזע בדרך כלל סובלני בתנאי שיש מספיק מרחב ומשאבים. כלפי זרים הוא נשאר זהיר, וטיפול מוקדם ועדין הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על ציפורות מבוגרות בשליטה.

טיפוח

• הגזע מתחזק את נוצותיו בעצמו ואינו זקוק לגזיזה או חיתוך.
• ספק מים פתוחים בעומק מספיק לציפור להכניס את ראשה ולהרטיב את נוצותיה, הדבר שומר על ניקיון העיניים, הנחיריים והנוצות.
• בדוק רגליים, כפות ופתח העצה במהלך נשלה השנתי ובמהלך טיפול שגרתי.
• גזור ציפורניים רק אם הן מתארכות יתר על המידה על קרקע קשה.

פעילות גופנית

• אפשר גישה יומית לפסטיה רעויה או מדשאה; דשא הוא גם מזון וגם פעילות.
• תן מרחב להליכה, לחיפוש מזון ורחצה במקום כליאה.
• סובב אזורי רעייה לשמירה על ניקיון המרעה והפחתת עומס הטפילים.

סביבה

האווז הפומרני סובל היטב מזג אוויר קר ולח הודות לנוצות צפופות עמידות למים. הוא זקוק למקלט יבש ללא טיוטות עם מצע עמוק ללילות ומזג אוויר גרוע, בנוסף לצל בקיץ. הגדר צריכה לשמור על האווזים בפנים ועל טורפים בחוץ, ובית הלילה צריך להיות מאובטח מפני שועלים וכלבים.

אווזים הם ציפורות רועות, ומרעה טוב יכול לספק חלק גדול מתזונת הפומרני הבוגר בעונת הצמיחה. השלם דשא בגרגיר עופות או עופות מים מנוסח, בנוסף לדגנים שלמים כמו חיטה. ספק תמיד גריט בלתי מסיס כדי שהציפורות יוכלו לטחון מזון, והצע גישה מתמדת למים נקיים לשתייה.

פינוקים ותוספים

ירוקים עלים, עשבי גינה כמו שן ארי וחסה הם פינוקים בטוחים במינון. קליפת צדפות כתושה המוצעת בנפרד תומכת באיכות הקליפה בקרב אווזות מטילות. הפינוקים צריכים להישאר חלק קטן מהתזונה כדי שהציפורות ימשיכו לרעות ולאכול את מזונן המאוזן.

האווז הפומרני חסון, ועם גידול טוב, חי 10 עד 15 שנים. רוב הבעיות נובעות מהסביבה ומהניהול ולא מהגזע עצמו. מים נקיים, דריכה יבשה ומרעה מסובב מונעים את רוב הבעיות הנפוצות.

טיפול מונע

• סובב מרעה ושמור על מים נקיים להגבלת טפילים.
• ספק גריט וסידן מספיק לציפורות מטילות.
• בדוק כפות רגליים ורגליים באופן סדיר לחתכים ונפיחות.
• האכל גוזלים במנת גדילה מאוזנת למניעת כנף מלאך.
• שמור על מקלט יבש ועם מצע טוב.

הגזע בנוי לחיים בחוץ על מרעה. ההגדרה האידיאלית משלבת פסטיה רעויה, מקור מים נקיים לרחצה ובית מאובטח ללילות ומזג אוויר קשה. מכיוון שהפומרני סובל קור ולחות, המקלט מתמקד בשמירה על יובש הציפורות ובטיחותן מטורפים ולא בחימום.

רשימת תיוג הגדרה

• בית לילה יבש, מאוורר וללא טיוטות.
• מצע נקי ועמוק שמתחלף באופן סדיר.
• מים לרחצה בנוסף למים נפרדים לשתייה.
• צל למזג אוויר חם.
• גדר היקף מאובטחת ומקלט נעול מפני שועלים וכלבים.

אווזות פומרניות יכולות לדגור על ביציהן בצורה אמינה, ואווזה דוגרת היא אם קשובה. ניתן גם לדגור ביצים באופן מלאכותי כאשר נדרש שליטה רבה יותר. ביצי אווז גדולות ומרוויחות מקירור וריסוס קל במהלך האינקובציה, חיקוי ציפור האם העוזבת את הקן.

שלבי הבקיעה

1. הנח ביצים נקיות ורעננות עם הקצה המחודד כלפי מטה מעט.
2. שמור על טמפרטורה ולחות יציבות והפוך ביצים מדי יום.
3. בדוק באור בסביבות יום 10 לבדיקת התפתחות.
4. קרר ורסס קלות ביצים פעם ביום מהשבוע הראשון.
5. הפסק הפיכה כ-3 ימים לפני מועד הבקיעה והעלה לחות.
6. תן לגוזלים לבקוע וליבש לחלוטין באינקובטור לפני העברתם למדגרת חמה.