וולש הרלקין

ה-Welsh Harlequin הוא ברווז בית בגודל בינוני, שפותח בוויילס. הוא משתייך לקטגוריית הברווזים הקלים, כאשר זכרים (drakes) שוקלים כ-2.3 קילוגרם ונקבות (ducks) כ-2 קילוגרם. הגזע מוצאו מברווז ה-Khaki Campbell, והוא שמר על יכולת ההטלה הגבוהה של ה-Campbell לצד צבעוניות ודוגמת נוצות ייחודיות.

השם נגזר מדוגמת הנוצות. "Harlequin" מתייחס לדוגמה השבורה והמנומרת הנותנת לציפור מראה רך ומנוקד, במקום צבע אחיד. הגזע נחשב לדו-תכליתי, כלומר מגדלים אותו הן לביצים והן, בחלק מהמשקים הקטנים, לבשר. מספר הביצים גבוה לברווז, עם נקבות המטילות בדרך כלל 240 עד 330 ביצים לשנה.

המזג הוא אחד מתכונות הגזע הבולטות. ה-Welsh Harlequins רגועים, בעלי אופי טוב וניתנים לאילוף, מה שהופך אותם לבחירה מעשית לעדרי משפחה ולמגדלים מתחילים. הם מרעים היטב ונוטים להישאר בקרבת הבית כשנתונים להם שגרת חיים מסודרת.

למי הגזע מתאים

ה-Welsh Harlequin מתאים למגדלים המעוניינים בביצים בכמות קבועה מציפור שקטה וניתנת לניהול. אופיו הרגוע מתאים לבתים עם ילדים ולאנשים חדשים בגידול ברווזים. הגזע זקוק לגישה למים נקיים ולמרחב מרעה, כך שהוא מתאים יותר לגינה או למשק קטן מאשר לכלוב סגור ללא שטח פתוח.

הגזע נוצר בוויילס על ידי לסלי בונט, מגדל ברווזים שגידל Khaki Campbells. בשנת 1949 הוא הבחין במוטציות צבע המופיעות בקרב האפרוחים שלו. הציפורים הבהירות, המנומרות, משכו את תשומת לבו, והוא החל לבחור ולגדל מהן כדי לקבע את הדוגמה החדשה.

בונט קרא לציפורים שקיבל Welsh Harlequins, על שם דוגמת הנוצות המנומרת והארץ שבה גודלו. מאחר שמלאי הבסיס היה Khaki Campbell, הגזע החדש ירש את יכולת ההטלה החזקה של ה-Campbell לצד צבעוניות בהירה ייחודית.

מספר הציפורים בגזע הוכה בחסר עקב אובדן עדר בסוף שנות ה-60, ולאחר מכן נבנה מחדש גנאון הגזע ממספר קטן של ציפורים שרדו. Welsh Harlequins הגיעו לארצות הברית בשנת 1968, כאשר יובאו ביצי דגירה, ולאחר מכן יובאו ציפורי רבייה בייבוא מאוחר יותר בשנות ה-80.

הגזע נשאר פחות נפוץ מאבי אבותיו ה-Khaki Campbell. ארגוני שימור ייקדו אותו כגזע הראוי למעקב בשל אוכלוסייתו המוגבלת, ומגדלים ממשיכים לשמר אותו הן בשל ביציו והן בשל מראהו.

ל-Welsh Harlequin גוף מוצלח ומעט זקוף, האופייני לגזעי ההטלה הקלים. הוא רזה ולא כבד, עם צוואר ארוך, ראש עדין וגוף הנישא בזווית מתונה מהאדמה. הרושם הכולל הוא של ברווז חינני ופעיל ולא ציפור כבדה לאכילה.

דוגמת הנוצות מעניקה לגזע את שמו. במקום גוש צבע אחיד, הנוצות מציגות דוגמה שבורה ומנומרת בגוונים עמומים. זכרים ונקבות נבדלים בבירור בהגיעם לנוצות הבגרות.

כיסוי וצבעים

הזכרים נושאים ראש ירוק כהה, חזה claret-אדמדם מנוקד בשמנת, וגוף בגוונים עדינים של אפור וחום. הנקבות בהירות יותר בכלל, עם צבע בסיס שמנת-צהבהב המנוקד בסימנים כהים יותר ומראה כפור על הגב והכנפיים. שני המינים יכולים להציג רצועת נוצות אירידסנטיות על הכנף. הרגליים והכפות הן כתום עד חום, לרוב מחשיכות עם הגיל. אפרוחים ביום הבקיעה ניתנים לעתים קרובות לסיווג מין לפי צבע המקור, תכונה מעשית שמגדלים מעריכים.

ה-Welsh Harlequin ידוע במזגו השווה ובעל אופי הטוב. הציפורים רגועות ונדירות שהן עצבניות ברגע שהתרגלו למגדל שלהן, ורבות נעשות מאולפות מספיק כדי לאכול מהיד. שוויון נפש זה הוא חלק גדול מהסיבה שהגזע מומלץ למשפחות ולמגדלי ברווזים מתחילים.

עם בני אדם הגזע ידידותי וסקרן מבלי להיות תובעני. עם ילדים הוא נוטה להיות סבלני, אם כי, כמו כל הברווזים, הוא מעדיף טיפול עדין וגישה שקטה. עם ברווזים אחרים הוא חברותי ומסתגל לעדר ללא בעיות גדולות, ובדרך כלל מתמזג בשלום עם תרנגולות ועופות חצר אחרים כשניתן להם מספיק מרחב ומזון נפרד.

הברווזים הם מרעים פעילים ומבלים חלק גדול מהיום בחיפוש שבלולים, חרקים וירוקים. הם אינם אגרסיביים, וזכרים בדרך כלל פחות תוקפניים מאלה של גזעים כבדים מסוימים. הציפורים פטפטניות אך לא קיצוניות, כאשר הנקבות הן הקוליות יותר משני המינים.

Welsh Harlequins הם עמידים וקלים לתחזוקה בהשוואה לגזעים מפוארים רבים, אך יש להם את הצרכים הסטנדרטיים של כל הברווזים: מים נקיים, דיור יבש ומרחב למרעה. הם אינם דורשים בריכה, אם כי הם נהנים ממים עמוקים מספיק לשקיעת ראשם ולניקוי עיניהם ונחיריהם.

טיפוח

• הברווזים מטפחים את עצמם; אין צורך בגיזום או עיצוב של הנוצות.
• ספק מים עמוקים מספיק לטבילת ראש כדי שיוכלו לשמור על עיניהם ומקורם נקיים.
• בדוק רגליים וכפות לאיתור חתכים, נפיחות או bumblefoot בזמן טיפול שגרתי.
• צפה לנשירה כבדה יותר פעם או פעמיים בשנה כאשר הנוצות מתחלפות.

פעילות גופנית

• תן גישה יומית לחצר, מגרש ריצה או מרעה לצורך רעייה.
• אפשר מרחב להליכה ולחיטוט במים; הגזע פעיל ולא אוהב כליאה צפופה.
• בריכה רדודה או כלי מים גדול תומכים באמבטיה טבעית ובסידור נוצות.
• סובב שטחי מרעה כאשר אפשר כדי למנוע הפיכת הקרקע לבוץ.

סביבה

ספק בית מוגן מטורפים עם מצע יבש כגון קש או נסורת עץ, אוורור טוב וצל לימי קיץ חם. הגזע עמיד בקור כשמשמרים אותו יבש ומחוץ לטיוטות. באקלים חם, צל ומים מתמידים הם העדיפות, שכן ברווזים אינם יכולים להזיע ומתחממים יתר על המידה במהירות.

Welsh Harlequins מסתדרים היטב עם מזון מסחרי לעופות מים או עוף המתאים לגילם ולמצבם ההטלתי. אפרוחים זקוקים לפירורי מתנע, ציפורים גדלות עוברות למנת גדלה, ותרנגולות מטילות זקוקות למזון שכבה עם כ-16 עד 18 אחוז חלבון וסידן מוסף לאיכות הקליפה. מתנע אפרוחים המיועד לעוף צריך להיות ללא תרופות אלא אם הוא מסומן כבטוח לברווזים. המרעה מספק שבלולים, חרקים וירוקים המשלימים את התזונה, אך הוא צריך להוסיף על מזון מאוזן ולא להחליפו.

פינוקים ותוספי מזון

הצע ירוקים עלים, אפונה, ירקות קצוצים ותולעי קמח במתינות כפינוקים. ספק חצץ בלתי מסיס כדי שהברווזים יוכלו לטחון את אוכלם, מאחר שאין להם שיניים, וספק קליפת צדפות כתושה בנפרד לתרנגולות מטילות הזקוקות לסידן נוסף. ניאצין חשוב לאפרוחים; אם המזון דל בו, תוסף כגון שמרי בירה מוספים תומך בהתפתחות רגליים בריאה.

ה-Welsh Harlequin הוא גזע חסון עם מעט בעיות בריאות תורשתיות. עם דיור טוב, מים נקיים ותזונה נכונה, הציפורים בדרך כלל חיות 8 עד 12 שנים. רוב הבעיות הבריאותיות הנראות בגזע קשורות לניהול ולא לגנטיקה, כלומר ניתן למנוע רבות מהן באמצעות טיפול שגרתי.

טיפול מונע

• שמור על דיור יבש, נקי ומאוורר היטב.
• ספק מים נקיים עמוקים מספיק לטבילת ראש ואמבטיה.
• האכל במנה מותאמת לשלב החיים עם ניאצין וסידן מספיקים.
• בדוק רגליים וכפות באופן קבוע לאיתור סימנים מוקדמים של bumblefoot.
• השתמש במחסה מוגן מטורפים וסגור את העדר בלילה.
• הסגר ציפורים חדשות לפני הוספתן לעדר.

Welsh Harlequins מסתגלים לרוב הסביבות של חצרות אחוריות ומשקים קטנים. הם זקוקים לבית מאובטח להגנת לילה ולאזור ביום לרעייה ואמבטיה. הגזע אינו דורש בריכה טבעית, אך בריכה רדודה או כלי מים גדול משפרים את רווחתם ומאפשרים לציפורים לשמור על נוצותיהן במצב טוב. מאחר שהברווזים הם מרעים פעילים, הם מעדיפים מרחב על פני כליאה צפופה.

רשימת בדיקות הגדרה

• בית מוגן מטורפים עם תפסי אבטחה ואוורור טוב.
• מצע יבש המתחלף באופן קבוע למניעת לחות.
• מים נקיים לשתייה זמינים בכל עת.
• כלי אמבטיה או בריכה רדודה על בסיס ניקוז.
• צל לימי קיץ ומחסום רוח לקור.
• חצר מגודרת או מגרש ריצה למרעה יומי.

ביצי Welsh Harlequin לוקחות כ-28 ימים לבקוע, תקופת הדגירה הסטנדרטית לרוב ברווזי הבית למעט Muscovies. ניתן להניח ביצים תחת ברווזת או תרנגולת דגירה, או לבקעם במדגרה. חלק מתרנגולות ה-Welsh Harlequin דוגרות ומהוות אמהות מוכשרות, אם כי הדמוסות משתנה בין פרטים. ביצי ברווז זקוקות ללחות גבוהה יותר מביצי תרנגולת ומרוויחות מהפיכה קבועה, ובהגדרות רבות, ריסוס קל במהלך הדגירה.

שלבי בקיעה

1. אסוף ביצים נקיות ואחסן אותן בקצה הקהה כלפי מטה לא יותר מ-7 עד 10 ימים לפני ההנחה.
2. חמם את המדגרה ל-37.5 מעלות צלסיוס יציב לפני הוספת הביצים.
3. הפוך את הביצים מספר פעמים ביום ושמור על לחות קרוב ל-55 אחוז.
4. בדוק ב-7 ובתאריך 14 כדי לבדוק פיתוח והסר ביצים שקופות או לא-קיימות.
5. ביום 25, הפסק להפוך, העלה לחות והימנע מפתיחת המדגרה (נעילה).
6. תן לאפרוחים לבקוע ולהתייבש לחלוטין לפני העברתם לפנסאות חמה.