חאקי קמפבל

קמפבל חאקי הוא ברווז ביתי קל משקל שפותח באנגליה לצורך הפקת ביצים. ברווזת מטילה שוקלת כ-1.8 עד 2.3 ק"ג, מה שהופך אותה לזריזה ביבשה ובמים. השם נגזר מצבע הנוצות החאקי ומשמה של המגדלת שקבעה את הסוג, אדל קמפבל.

מעטים מגזעי הברווזים מגיעים לרשומת ההטלה שלו. תרנגולות מנוהלות היטב מייצרות בדרך כלל 250 עד 340 ביצים בשנה, והפרטים המצטיינים מתקרבים לתפוקה של תרנגולות ביצים בעלות תפוקה גבוהה. הביצים לבנות עד שמנת ושוקלות בממוצע כ-65 עד 75 גרם.

זהו עוף דולה אקטיבי המעדיף שטח פתוח, דשא וגישה למים. הוא חסון במגוון אקלימים ונוטה להישאר בריא עם טיפול פשוט. קמפבלים חאקי נפוצים בחוות קטנות ובנחלות שבהן אספקת ביצים קבועה חשובה יותר מבשר או מראה בתערוכות.

למי מתאים הגזע

הגזע מתאים למגדלים המעוניינים באספקת ביצים אמינה ויכולים לספק טווח יומי בחוץ בנוסף למים לרחצה. זוהי בחירה מצוינת למגדלי ברווזים מתחילים מאחר שהוא חסון ואינו דורשני. אנשים המחפשים עוף כבד לבשר או ברווז קישוטי לתערוכות יתאימו לגזעים אחרים, שכן קמפבל חאקי מיועד להטלה ולא לגודל או להצגת נוצות.

הגזע נוצר על ידי אדל קמפבל מיולי, גלוסטרשייר, אנגליה, בשנות ה-1890. מטרתה הייתה ברווז המשלב הטלת ביצים כבדה עם גוף מספיק לשלחן. היא החלה עם תרנגולת ריצה הודית חאקי ולבנה, שנחשבה לאיכות הטלתה, והכליאה אותה עם זכר רואן להוספת גודל.

הצאצאים המוקדמים הניבו ביצים היטב אך לא היה להם צבע מקובע. קמפבל הכניסה דם של אווז בר לשיפור החוסן וכישורי הדלייה. הציפורים שנוצרו הציגו צבע נוצות חום עמום, וגוון החאקי נתן לגזע את שמו. קמפבל חאקי הוצג לציבור בסביבות שנת 1898.

במהלך תחילת שנות ה-1900 הגזע התפשט במהירות בזכות שיא ההטלה שלו, והגיע לצפון אמריקה ולחלקים מאירופה ואסיה. מגדלים בחרו במספרי ביצים ולא במראה אחיד או משקל בשר, מה שקבע את הסוג הקל והפעיל הנראה כיום.

קמפבל חאקי נשאר ברווז שימושי סטנדרטי להפקת ביצים. הוא תרם גם לזנים מטילים מאוחרים יותר ומכלאות שפותחו מקוים קמפבל.

לקמפבל חאקי גוף גזום ומעט זקוף המשקף את מוצאו מהריצה ההודי, אם כי הוא עומד פחות אנכי מהריצה. המבנה קל וזורמי, מה שתומך בהרגליו הפעילים. צבע הנוצות הכללי הוא חום-חאקי חם, התכונה שנותנת לגזע את שמו.

הזכרים והנקבות נבדלים בצבע הראש. לזכר יש ראש וצוואר חום-ארד כהה יותר מול גוף החאקי, בעוד הנקבה כולה חאקי אחיד יותר. הרגליים בדרך כלל כתום-כהה עד חום.

נוצות וצבעים

הצבע המגדיר הוא חאקי אחיד, חום-אפרפר רך. הזכרים נושאים גוון ארד-ירקרק כהה יותר על הראש והצוואר. המקור ירוק עד אפר-כהה אצל הזכרים וירקרק-שחור עד ירוק כהה אצל הנקבות. אחידות הצבע פחות חשובה בעדרי עבודה מאשר ביצועי ההטלה, ולכן מגוון גוונים נפוץ בקרב עופות שימושיים.

קמפבל חאקי הוא ברווז ערני ופעיל שמבלה חלק גדול מיומו בדלייה ובחקירה. הוא סקרן ואנרגטי, לרוב נע על פני טווחו בחיפוש אחר חרקים, שבלולים וחומר צמחי. הגזע ידידותי כלפי מגדלים המטפלים בו באופן קבוע מגיל צעיר.

מול זרים הגזע עלול להיות זהיר ועלול לנוע כקבוצה ולא להתפזר. ציפורים שגדלו עם מעט מגע אנושי נוטות להיות בהולות וקשות לתפיסה. קמפבלים חאקי הם חברתיים וצולחים בעדרים קטנים. ברווז בודד מגלה מתח.

הם משתלבים היטב עם ברווזים אחרים ובדרך כלל מתקיימים בצוותא עם עופות רגועים. הזכרים עלולים להפוך לתקיפים בעונת הרבייה, לכן יחס מאוזן של נקבות לזכרים מסייע בשמירת שלוות העדר. הגזע אינו תוקפני כלפי בני אדם מטבעו.

קמפבלים חאקי דורשים תחזוקה נמוכה כשניתן להם מרחב, מים ומחסה בטוח. הם מעדיפים לבלות את היום בחוץ ולחזור למלון בלילה.

טיפוח

• ברווזים מנקים את עצמם; יש לספק מים עמוקים מספיק לטבילת הראש ולהתזה על הגב
• אין צורך בגזיזה או חיתוך לעופות רגילים
• יש לבדוק את כפות הרגליים לחתכים או לפגיעות בכריות הרגל במהלך הטיפול השגרתי
• יש לשמור על מצע יבש לשמירת מצב הנוצות

פעילות גופנית

• יש לאפשר טיול חופשי יומי או זמן ריצה ארוך לדלייה
• יש לספק שטח פתוח ודשא שבו העדר יכול לנוע
• יש לאפשר גישה לבריכה, אמבטיה או בריכה רדודה לשחייה
• יש להימנע מהגבלת עופות לכלובים קטנים וחשופים לפרקי זמן ארוכים

סביבה

הגזע מתמודד עם קור וחום בסבירות עם מחסה. יש לספק צל בקיץ ובית יבש ומוגן מטיוטה בחורף. בית המאפשר כ-0.3 עד 0.4 מטר רבוע לעוף, בנוסף לסייר מאובטח, מתאים לעדר קטן. יש תמיד לספק מים נקיים לשתייה ליד המזון.

ברווזת מטילה פרודוקטיבית זקוקה לתזונה יציבה ומאוזנת. יש להאכיל במנה מסחרית לברווז או לעוף מים כשהיא זמינה, או במנת עוף שכבה המתאימה לברווזים. ברווזות מטילות זקוקות לסידן נוסף לאיכות הקליפה, המסופק דרך מזון שכבות או קונכיות צדפות נפרדות המוצעות לבחירה חופשית. הדלייה מספקת חרקים וירק המשלימים את המנה אך אינם אמורים להחליף אותה.

פינוקים ותוספים

תוספות מתאימות כוללות עלים ירוקים, אפונה, ירקות קצוצים, תולעי קמח וכמות קטנה של תירס שבור בזמן קר. יש להציע פינוקים במתינות כדי שיישארו מתחת לכ-10 אחוז מהתזונה. ניאצין חשוב לאפרוחים. אם משתמשים במזון תרנגולות, יש להוסיף מקור ניאצין לתמיכה בהתפתחות הרגליים.

קמפבל חאקי הוא גזע חזק עם עמידות טובה למחלות, תוצאה של קווי הדלייה שלו המושפעים מהאווז הבר. עם טיפול טוב הגזע חי כ-8 עד 12 שנים, אם כי הטלה כבדה עלולה לקצר את תוחלת החיים הפרודוקטיבית. רוב בעיות הבריאות נובעות מגידול לקוי ולא מחולשה תורשתית.

טיפול מונע

• יש לספק מים נקיים לשתייה ולרחצה מדי יום
• יש לשמור על מלון יבש ומאוורר היטב
• יש לספק סידן מספיק לברווזות מטילות
• יש לשמור על קרקע רכה ונקייה למניעת פציעות כף רגל
• יש לצפות בעדר מדי יום לשינויים בתיאבון או בתנועה

הגזע מצליח עם שטח פתוח לדלייה ומים לרחצה. המלון קיים בעיקר להגנת העדר מטורפים ומזג אוויר בלילה. בית ברווזים פשוט ומאוורר היטב עם מצע יבש עונה על צרכי הגזע. במהלך היום יש לאפשר לברווזים לטייל על דשא או בסייר גדול.

רשימת בדיקה להגדרה

• בית יבש ומוגן מטיוטה עם דלת ותפס מאובטחים
• מצע רך שמוחלף לפני שנעשה לח
• גישה ביום לדשא או לסייר שתול
• מים רדודים עמוקים מספיק לטבילת ראש ולרחצה
• צל לקיץ ומחסה מרוח בחורף
• גדר המונעת כניסת שועלים, כלבים ושאר טורפים

ברווזות קמפבל חאקי גודלו להטלה ולא לדגירה, לכן רובן כמעט אינן יושבות על קן. הבקיעה נעשית בדרך כלל עם דגר או ברווזת דוגרת מגזע אחר. ביצי ברווז זקוקות ללחות גבוהה מעט מביצי תרנגולות ולתקופת דגירה ארוכה יותר של כ-28 יום. יש לשים ביצים נקיות ופוריות ולשמור על תנאים יציבים לאורך כל התקופה.

שלבי בקיעה

1. יש לאסוף ביצים נקיות ולא פגומות ולאחסן עם הקצה המחודד כלפי מטה לא יותר מ-7 ימים
2. יש לשים ביצים בדגר מחומם מראש בכ-37.5 מעלות צלזיוס
3. יש להפוך ביצים מספר פעמים ביום ולשמור על לחות קרוב ל-55%
4. יש לבדוק בנרה סביב יום 7 עד 10 לבדיקת התפתחות
5. יש להפסיק הפיכה ביום 25 ולהעלות לחות לנעילה
6. יש לאפשר לאפרוחים לבקוע ולהתייבש לפני העברתם לדגר חם