יורקשייר טרייר

היורקשייר טרייר הוא כלב מחמד קטן שמקורו בצפון אנגליה במאה ה-19. כלבים בוגרים שוקלים בדרך כלל עד 3.2 ק"ג, וגובהם בכתפיים נע בין 18 ל-20 ס"מ, נתונים שממקמים את הגזע בבירור בקטגוריית הטוי. למרות הגודל הזעיר, האופי דומה יותר לזה של טרייר עובד: ערני, פעלתן ומגיב מהר לכל דבר לא מוכר.

המאפיין הבולט ביותר של הגזע הוא הפרווה. כשהיא מוארכת, היא נופלת כמו וילון ישר, דק ומבריק, בגוון כחול פלדה עם חום זהוב, ומגיעה עד הרצפה. הרבה בעלים בוחרים בגזירה קצרה יותר לשימוש יומיומי, מה שמפחית את דרישות הטיפוח מבלי לשנות דבר באופי של הכלב. הגזע נושא את עצמו בעמידה זקופה ובטוחה בעצמה.

כלבי יורקשייר טרייר מפתחים קשר חזק עם בני האדם שלהם, ולעיתים קרובות עוקבים אחרי בן אדם אחד מועדף מחדר לחדר. הם מסתגלים היטב לדירות ולבתים קטנים, קל לטייל איתם בזכות הגודל הצנוע שלהם, והם נשארים פעילים וסקרנים גם בגיל מבוגר.

למי הגזע הזה מתאים

היורקשייר טרייר מתאים לאנשים שמחפשים כלב מחמד קטן ומסור, ומוכנים להתחייב לטיפוח פרווה סדיר. הוא מסתדר היטב בדירות ואצל בעלים שנמצאים הרבה בבית. בגלל הגודל והמבנה העדין שלו, הוא מתאים יותר למבוגרים ולילדים גדולים שיודעים איך להתייחס לכלב קטן. הגזע יכול לחיות בשלום לצד חיות מחמד אחרות כשההיכרות ביניהם נעשית בהדרגה, אבל האינסטינקטים הטריראיים שלו עלולים לגרום לו לרדוף אחרי בעלי חיים קטנים ממנו.

הגזע עוצב במחוזות יורקשייר ולנקשייר באמצע המאה ה-19. פועלים שהיגרו מסקוטלנד אל בתי החרושת לטקסטיל ומכרות הפחם שבצפון אנגליה הביאו איתם טריירים קטנים. הכלבים האלה הוכלאו עם זני טרייר מקומיים, וכך נוצר כלב קומפקטי וקשוח לציד מכרסמים, שיכול היה לעבוד בבתי חרושת, במחסנים ובבתים פרטיים כאחד.

כמה זני טרייר אזוריים, שחלקם נכחדו מאז, תרמו לבסיס הגנטי המוקדם של הגזע, ובהם טרייר קליידסדייל וטרייר פייזלי מסקוטלנד. הפרטים המוקדמים היו גדולים יותר ובעלי פרווה גסה יותר מהכלב המוכר לנו כיום, ולאורך הדורות מגדלים בררו בהדרגה לכיוון גודל קטן יותר ופרווה עדינה וארוכה יותר.

כלב אחד, זכר בשם Huddersfield Ben שנולד ב-1865, נחשב בעיני רבים לאב המייסד של הגזע, וצאצאיו הם שקבעו את המראה האופייני לו. עד שנות ה-70 של המאה ה-19 כבר עבר הגזע ממכלאות עבודה אל זירות התחרויות וסלוני הבית של המעמד האמיד, והשם יורקשייר טרייר הפך לשם המקובל. הגזע הוכר רשמית על ידי מועדון הכלבנות הבריטי (The Kennel Club) באנגליה בשנת 1886.

היורקשייר טרייר הגיע לצפון אמריקה בסוף המאה ה-19, והוכר על ידי האגודה האמריקאית לכלבנות (American Kennel Club) כבר ב-1885. במהלך המאה ה-20 הוא עבר כמעט לחלוטין מכלב עבודה לציד מכרסמים לכלב מחמד ביתי, ומאז הוא נותר אחד מגזעי הטוי הפופולריים ביותר שיש.

ליורקשייר טרייר גוף קטן ומידתי, שנישא בעמידה זקופה ובטוחה בעצמה. הראש קטן ושטוח בחלקו העליון, עם חטם באורך בינוני ועיניים כהות וערניות. האוזניים קטנות, בצורת וי, וזקופות. הגוף קומפקטי וישר לאורך הגב, והזנב נישא מעט גבוה יותר מקו הגב.

פרווה וצבעים

המאפיין המובהק ביותר של הגזע הוא פרווה ארוכה ומבריקה בשכבה אחת, במרקם שקרוב לשיער אנושי. צבע הגוף הוא כחול פלדה כהה שנמשך מאחורי הראש ועד בסיס הזנב, בעוד שהראש, החזה והרגליים הם בגוון חום זהוב בהיר וברור. גורים נולדים בשחור וחום, והצבע הכחול הבוגר מתפתח בהדרגה במהלך 1 עד 2 השנים הראשונות לחייהם. מכיוון שהפרווה היא שכבה יחידה, הגזע משיר מעט מאוד, אבל השיער ממשיך לצמוח כל הזמן ודורש גזירה סדירה או סירוק יומי כדי למנוע היווצרות פקעות. הרבה בעלי כלבים בוחרים בגזירה קצרה ואחידה, שנקראת לעיתים קרובות "תספורת גור" (Puppy Cut), כדי להקל על התחזוקה.

היורקשייר טרייר משלב את החיבה של כלב חיק עם הנועזות של טרייר עובד. בתוך המשפחה הוא אוהב ונאמן, ולעיתים קרובות נקשר במיוחד לאדם אחד. הכלבים האלה נהנים ממגע קרוב, ומחפשים חיק חם או פינה נעימה לשכב בה, אבל הם ממש לא פסיביים: הם עסוקים כל הזמן, בודקים את הסביבה שלהם ורוצים להיות מעורבים בכל מה שקורה בבית.

כלפי זרים היורקשייר טרייר נוטה להיות זהיר וערני. הוא נוהג לנבוח כדי להודיע על אורחים או על רעשים לא מוכרים, מה שהופך אותו לכלב שמירה קטן ויעיל למדי. סוציאליזציה מוקדמת עוזרת לרכך את הערנות הזו, כך שהיא לא תהפוך לנביחות בלתי פוסקות או לחשדנות קבועה.

מול חיות מחמד אחרות התוצאות משתנות מכלב לכלב. הרבה כלבי יורקשייר טרייר חיים בשלום לצד כלבים אחרים וחתולים שגדלו איתם מגיל צעיר. דחף הציד הטריראי עלול לצוץ ליד בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים, ולכן מומלץ להשגיח על המפגשים. הגזע גם יכול להפגין עקשנות ובטחון עצמי, וחלק מהפרטים פשוט לא מודעים כמה הם קטנים, כך שעל הבעלים לפקח בקפידה על מפגשים עם כלבים גדולים בהרבה, כדי לשמור על היורקי בטוח.

טיפוח

• להבריש פרווה ארוכה מדי יום, במברשת סיכות רכה או במברשת זיפים, כדי למנוע סבך והיווצרות פקעות
• לרחוץ את הכלב כל 2 עד 3 שבועות, ולהשתמש במרכך כדי לשמור על הפרווה חלקה
• לגזור את השיער סביב העיניים; אצל כלבי מחמד, תספורת קצרה מפחיתה את נטל התחזוקה היומיומית
• לבדוק ולנקות את האוזניים אחת לשבוע, ולהסיר שיער מתעלת האוזן לפי הצורך
• לצחצח שיניים כמה פעמים בשבוע, כי גזעי טוי נוטים למחלות חניכיים ושיניים
• לגזוז ציפורניים כל 2 עד 3 שבועות

פעילות גופנית

• לספק 20 עד 30 דקות של פעילות ביום, באמצעות טיולים קצרים ומשחק
• משחקים בתוך הבית וכמה צעצועים קטנים מספקים חלק ניכר מהאנרגיה של הגזע
• להימנע מטיולים ארוכים או מאומצים בימים חמים מאוד או קרים מאוד
• העשרה שכלית, כמו צעצועי פאזל פשוטים, עוזרת למנוע שעמום

סביבת מחיה

היורקשייר טרייר מתאים מאוד לדירות ולבתים קטנים. הפרווה החד-שכבתית שלו מספקת בידוד מועט, ולכן הוא מרגיש קור ונהנה ממעיל בטיולים בחוץ בחורף ומפינת שינה חמה בבית. גדר בטוחה או השגחה בזמן שהייה בחוץ חשובות, כי הגזע קטן מספיק כדי להתפרץ דרך פתחים צרים ועלול לרדוף אחרי בעלי חיים קטנים. מדרגות ורהיטים גבוהים יכולים להכביד על מסגרת גוף כה זעירה, ולכן רמפות או מדרגונים עוזרים להגן על המפרקים ועל הגב.

ליורקשייר טרייר הכי מתאים תפריט מלא ומאוזן שמיועד לגזעים קטנים או לגזעי טוי. מכיוון שהקיבה שלהם קטנה וכמות המזון היומית מוגבלת, המזון צריך להיות עשיר בערכים תזונתיים, כשחלבון איכותי הוא המרכיב הראשון ברשימה. גרגירי יבש קטנים קלים יותר ללעיסה ויכולים לסייע בהפחתת פלאק. מים נקיים וטריים צריכים להיות זמינים תמיד. כדאי לעקוב מקרוב אחרי כמויות המזון, כי גם האכלת יתר קלה מצטברת מהר על מסגרת גוף של 3.2 ק"ג בלבד, ועלולה להוביל לעלייה במשקל.

חטיפים ותוספי תזונה

כדאי להגביל חטיפים לכ-10 אחוזים לכל היותר מסך הקלוריות היומיות, כדי לשמור על משקל תקין. חטיפי אילוף קטנים ורכים, או חתיכות עוף מבושל פשוט, עובדים מצוין. גזעי טוי נמצאים בסיכון לרמת סוכר נמוכה בדם, בעיקר בגיל גורים צעיר, ולכן ארוחות סדירות חשובות יותר מהאכלה חופשית ללא הגבלה. רוב כלבי היורקשייר טרייר שאוכלים תפריט מסחרי מלא ומאוזן לא זקוקים לתוספי תזונה; מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני הוספת כל תוסף, כולל תוספים למפרקים או לפרווה.

היורקשייר טרייר הוא גזע ארוך חיים, עם תוחלת חיים אופיינית של 11 עד 15 שנים. רוב הכלבים בריאים, אבל הגודל הקטן ותכונות תורשתיות מסוימות יוצרים כמה בעיות צפויות מראש. טיפול וטרינרי שוטף, שמירה על משקל תקין והיגיינת שיניים תורמים רבות לחיים ארוכים ונוחים.

רפואה מונעת

• בדיקות וטרינריות שנתיות, ובתדירות גבוהה יותר לכלבים מבוגרים
• ניקוי שיניים מקצועי וצחצוח שיניים בבית
• לשמור על משקל תקין כדי להגן על המפרקים ועל קנה הנשימה
• להשתמש ברתמה במקום בקולר כדי להפחית לחץ על קנה הנשימה
• להקפיד על חיסונים בסיסיים ומניעת טפילים בהתאם ללוח הזמנים
• לרכוש גור ממגדלים שבודקים מראש בעיות בפיקת הברך ובעיניים

יורקשייר טרייר חכם וקולט פקודות מהר כשיש לו מוטיבציה, אבל העצמאות הטריראית שלו יכולה לגרום לו לבחור באיזו פקודה לציית ומתי. הם מגיבים הרבה יותר טוב לשבחים, לחטיפים ולמשחק מאשר לנזיפות. חינוך לניקיון הוא לרוב החלק הכי מאתגר: לכלבים קטנים יש שלפוחית שתן קטנה, וחלק מהיורקים לומדים לאט, ולכן לוח זמנים קבוע ואילוף בעזרת כלוב או גדר תיחום עוזרים מאוד. כדאי לשמור על אימונים קצרים ועליזים, כי הקשב שלהם נודד בקלות. סוציאליזציה מוקדמת עם אנשים, רעשים וכלבים אחרים מפחיתה נביחות מוגזמות וחשדנות בהמשך החיים.

היסודות

1. להתחיל בחינוך לניקיון כבר מהיום הראשון, עם לוח זמנים קבוע ופינה מיועדת
2. ללמד את הכלב להכיר את שמו ולתת קשב בסיסי לפני שמוסיפים פקודות
3. לתרגל שב, המתן, בוא והליכה נאותה ברצועה, בסשנים קצרים של 5 עד 10 דקות
4. לחשוף את הכלב לכלבים רגועים ולסביבות חדשות בעודו צעיר
5. להתמודד עם נביחות על ידי תגמול על שקט, במקום תגובה לרעש עצמו
6. לתרגל טיפול עדין לקראת טיפוח, גזירת ציפורניים וביקורים אצל הווטרינר

רבייה אחראית של יורקשייר טרייר דורשת זהירות מיוחדת בשל הגודל הקטן של הגזע. נקבות צריכות להיות בשלות פיזית, בדרך כלל בנות 1 עד 2 שנים לפחות ובריאות לחלוטין, לפני כל ניסיון הרבעה. יש לבדוק את הכלבים מראש למחלות תורשתיות כמו פריקת פיקת הברך, בעיות עיניים ושאנטים כבדיים, לפני שמכניסים אותם לתוכנית רבייה.

משך ההריון הוא כ-63 יום. ההמלטות קטנות, בדרך כלל 2 עד 5 גורים, והגורים נולדים זעירים ושבריריים, לעיתים קרובות במשקל של כמה עשרות גרמים בלבד. בשל האגן הקטן, חלק מכלבות היורקשייר טרייר מתקשות להמליט באופן טבעי, ולכן מעקב וטרינרי צמוד לקראת מועד הלידה חשוב מאוד; לעיתים יש צורך בניתוח קיסרי.

גורים ביילודים נולדים בצבע שחור וחום, ותלויים לחלוטין באמם לחום ולמזון. הם רגישים להצטננות ולירידה ברמת הסוכר בדם, ולכן חשוב לשמור על אזור ההנקה חמים ולעקוב מקרוב אחרי עלייה יציבה במשקל הגורים. הגמילה מתחילה בסביבות גיל 3 עד 4 שבועות, והגורים בדרך כלל עוברים לבית חדש לא לפני גיל 8 עד 12 שבועות, לאחר שהם אוכלים היטב, מחוסנים ועברו סוציאליזציה ראשונית.

איך רושמים כלב מגזע יורקשייר טרייר בישראל

החוק בישראל ברור: כל כלב חייב שבב אלקטרוני ורישיון מהרשות המקומית, והנתונים מגיעים למאגר הכלבים הארצי של משרד החקלאות. זה חל גם על כלב מגזע יורקשייר טרייר. מה שהמאגר הארצי לא עושה הוא לענות לסריקה מעבר לגבול. הפרופיל החינמי של United Pet Club סוגר את הפער: הפרטים שלכם צמודים לכלב מכל מדינה. רשמו את הכלב בכמה דקות.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.