האסקי סיביר

האסקי הסיברי הוא כלב עבודה בגודל בינוני שפותח למשיכת עומסים קלים למרחקים ארוכים באזורי קור קיצוניים. מקורו בשבט הצ'וקצ'ים שבצפון מזרח רוסיה, שהסתמכו על הכלבים לתחבורה על פני שטח קפוא. כלבים בוגרים מגיעים לגובה של 20 עד 23.5 אינץ' בכתף ומשקלם נע בין 35 ל-60 פאונד, כאשר הזכרים גדולים יותר מהנקבות.

הגזע ידידותי ובעל טבע נוח, וכמעט חסר את יצר השמירה הטריטוריאלי המוכר בגזעי עבודה רבים אחרים. אסקי סיברי חברותי כלפי בני אדם, כולל זרים, ולכן אינו מתאים לתפקיד כלב שמירה אך משתלב בקלות בבית עמוס תנועה. הוא גם עצמאי במידה ניכרת, תכונה שנבעה מהצורך לקבל החלטות עצמאיות במסלול הרתמה, ומתבטאת כעקשנות בזמן אימונים.

האנרגיה היא המאפיין הבולט ביותר של הגזע. כלב שאינו מקבל פעילות מספקת נוטה לחפור, לייבב או לברוח מהחצר. הגזע מתאים לבעלים שיכולים להעניק פעילות גופנית נמרצת מדי יום ולהבטיח שטח גדור היטב.

למי הוא מתאים

האסקי הסיברי מתאים לבעלים פעילים ולמשפחות שאוהבות פעילות גופנית יומיומית ושהייה בחוץ. הוא מסתגל היטב לאקלים קריר ולבתים עם חצר גדורה היטב. הגזע פחות מתאים למי שמחפש כלב שמירה, למי שנעדר מהבית שעות ארוכות, או למי שלא יכול להתמודד עם נשירת פרווה מרובה והתנהגות קולנית.

הגזע מוצאו בשבט הצ'וקצ'ים מאזור צ'וקוטקה שבצפון מזרח סיביר. בני השבט נזקקו לכלב שיוכל למשוך עומסי מזחלת קלים למרחקים ארוכים על כמות מזון מוגבלת, ולכן פיתחו קו כלבים שדגש על סיבולת, אופי יציב ויכולת לחיות בקרבה הדוקה למשפחה. הכלבים ישנו בין הילדים ונבחרו על בסיס שיתוף פעולה ולא תוקפנות.

בשנת 1908 יובאו כלבי מזחלת מסיביר לאלסקה, שם שימשו להובלה ולתחרויות מזחלות בתקופת בהלת הזהב. הכלבים הוכיחו את עצמם כמהירים וסבילים במרוצים למרחקים ארוכים, מה שביסס את המוניטין שלהם בקרב נהגי המזחלות באזור.

הגזע זכה לתשומת לב רחבה יותר ב-1925, במהלך מסע הגשת הסרום לנום, שבו העבירו צוותי מזחלות בשיטת שליחים נוגדן נגד דיפתריה אל העיר על פני מאות קילומטרים של שטח קפוא. מספר כלבי אסקי סיברי השתתפו במבצע, והאירוע משך תשומת לב ציבורית רחבה לגזע.

מועדון הכלבנות האמריקאי (AKC) הכיר בגזע ב-1930. מאז התפשט הגזע הרבה מעבר לשורשיו כבעל חיים לעבודה, וכיום הוא מוחזק בעיקר ככלב מחמד, אף שהוא שומר על הדחף הטבעי לרוץ ולמשוך משקל. בישראל, מועדון הכלבנות הישראלי (IKC) הוא הגוף הרשמי לרישום כלבי גזע, כולל האסקי הסיברי.

לאסקי הסיברי מבנה גוף קומפקטי ומאוזן המשקף את ייעודו למשיכת מזחלות. הגו ארוך מעט יותר מגובהו, החזה עמוק אך לא רחב, והרגליים ישרות ובעלות שרירים מפותחים. הזנב מכוסה בפרווה עשירה ונישא בקשת חרמש כשהכלב ערני, ולעיתים קרובות משתפל כשהוא רגוע. תנועת הכלב חלקה ונראית כמעט ללא מאמץ, עם הילוך קליל וקפיצי.

פרווה וצבעים

הפרווה הכפולה כוללת תת-פרווה רכה וצפופה ושכבת כיסוי חיצונית ישרה הנצמדת לגוף. תת הפרווה נושרת בכמות גדולה פעמיים בשנה, תהליך שהבעלים מכנים 'נשירת פרווה עונתית'. גוון הפרווה נע מלבן טהור, דרך אפור, שחור, אדום, סייבל ואגוטי, ולרוב משולב עם לבן ברגליים, בחזה ובפנים. סימוני פנים נפוצים ומשתנים מאוד בין כלב לכלב. צבע העיניים אינו קשור לצבע הפרווה, ועין אחת כחולה ועין אחת חומה, תופעה הנקראת הטרוכרומיה, מקובלת בגזע.

האסקי הסיברי ידידותי ובעל אופי יציב. הגזע פותח לחיות בקרבה הדוקה למשפחה ומגלה חיבה כלפי אנשים מכל הגילאים, מה שהופך אותו לבן זוג טוב למשקי בית עם ילדים. הוא מקבל זרים בחום ולא בחשדנות, ולכן לרוב אינו מתפקד כלב שמירה.

מול כלבים אחרים האסקי הסיברי חברותי בדרך כלל, שיקוף להיסטוריה שלו כחלק מצוותי משיכה. יצר הטרף החזק שלו עלול לגרום לו לרדוף אחרי חתולים, בעלי חיים קטנים ובעלי חיים משק, ולכן חברות מוקדמת ופיקוח חשובים בבתים עם חיות מחמד נוספות.

עצמאות היא תכונת ליבה של הגזע. אסקי סיברי פותחו לחשוב באופן עצמאי במסלול, ותכונה זו מתבטאת בבית כעקשנות. הם חכמים אך לא תמיד להוטים לרצות את הבעלים כפי שגזעים אחרים נוהגים, ודורשים התנהלות סבלנית ועקבית. רבים מהם קוליים, ומשמיעים יבבות וקול 'דיבור' ייחודי במקום נביחות תכופות. אסקי משועמם או שלא מקבל מספיק פעילות נוטה לחפור, לברוח או ליילל, ולכן גירוי מנטלי ופיזי הכרחיים.

האסקי הסיברי דורש השקעה רבה מבחינת פעילות והכלה, אך הפרווה שלו קלה יחסית לתחזוקה בין תקופות הנשירה. הגזע משגשג באקלים קריר וזקוק להגנה מפני חום באזורים חמים, כולל ישראל, שבה הקיץ הים תיכוני החם עלול להיות מאתגר במיוחד לגזע שהותאם לקור.

טיפוח

• סרקו את הפרווה פעם או פעמיים בשבוע לניהול נשירה רגילה.
• סרקו מדי יום בתקופות הנשירה העונתית, פעמיים בשנה, כשתת הפרווה נושרת בכמות גדולה.
• רחצו את הכלב רק לעיתים רחוקות, שכן הפרווה מנקה את עצמה ברובה.
• גזרו ציפורניים כל כמה שבועות ובדקו אוזניים לאיתור לכלוך.
• אין לגזוז את הפרווה הכפולה, שמגנה גם מפני קור וגם מפני חום.

פעילות גופנית

• הקצו לפחות שעה עד שעתיים של פעילות נמרצת מדי יום.
• שלבו ריצה, טיולים, משיכת מזחלת או קניקרוס כדי לספק את הדחף למשוך.
• שמרו על הכלב ברצועה בשטחים פתוחים בשל יצר הטרף החזק.
• הוסיפו מתקני האכלה מאתגרים ומשחקי אילוף לגירוי מנטלי.

סביבת מחיה

בית מאובטח עם גדר גבוהה ומושקעת בקרקע מתאים לגזע בצורה הטובה ביותר. אסקי סיברי ידועים כאמני בריחה, שמטפסים, קופצים וחופרים מתחת למחסומים. הם סובלים היטב קור אך זקוקים לצל ולמים בחום, ובאקלים כמו זה שבישראל יש להקפיד במיוחד על צל ומים בימי הקיץ. מגורים בדירה אפשריים רק עם מחויבות לפעילות יומיומית קבועה.

האסקי הסיברי מתואר לעיתים קרובות ככלב 'חסכן' באכילה, כלומר הוא שומר על מסת גוף תקינה בכמות מזון קטנה יחסית לגודלו. תכונה זו נובעת מההיסטוריה שלו כעובד קשה על מנות מזון מוגבלות. תפריט מלא ומאוזן, המותאם לשלב החיים ולרמת הפעילות של הכלב, עונה על צרכיו. כלבי עבודה או משיכת מזחלות עשויים להזדקק לכמות קלוריות גבוהה יותר ולאחוז שומן גבוה יותר בתקופות של מאמץ מוגבר, בעוד אסקי מחמד זקוק לפיקוח קפדני על גודל המנה כדי להישאר רזה.

חטיפים ותוספים

הגבילו חטיפים לכ-10 אחוזים מסך הקלוריות היומי כדי למנוע עלייה במשקל. רוב האסקי בתפריט מלא אינם זקוקים לתוספים, אם כי וטרינר עשוי להמליץ על חומצות שומן אומגה לשיפור מצב הפרווה או לתמיכה במפרקים אצל כלבים מבוגרים. הקפידו לספק מים טריים בכל עת, במיוחד לאחר פעילות גופנית.

האסקי הסיברי הוא גזע בריא וחסון באופן כללי, תוצאה של פיתוחו בתנאי עבודה תובעניים. רוב הכלבים חיים 12 עד 14 שנים. הבעיות העיקריות הן הפרעות עיניים תורשתיות ובעיות מפרקים, שמגדלים אחראיים בודקים לפני הרבעה. טיפול וטרינרי סדיר ותוכנית פעילות שקולה עוזרים לשמור על בריאות הגזע.

טיפול מונע

• קבעו בדיקות וטרינריות שנתיות והקפידו על חיסונים מעודכנים.
• בדקו כלבי הרבעה מבחינת מפרק הירך והעיניים.
• שמרו על משקל רזה כדי להגן על המפרקים.
• הקפידו על תוכנית מניעת טפילים.
• צחצחו שיניים באופן קבוע ודאגו לבדיקות שיניים.

האסקי הסיברי חכם ולומד מהר, אך אופיו העצמאי גורם לכך שהוא לא תמיד בוחר לציית. הגזע פותח לעבוד בעצמאות מסוימת, ולכן מאלפים צריכים לצפות למידה מסוימת של עקשנות. מפגשי אילוף קצרים, מגוונים ומבוססי תגמול עובדים טוב יותר ממפגשים ארוכים וחוזרים, שמשעממים את הכלב. חזרה לקריאה (recall) מהווה אתגר מיוחד בשל יצר הטרף החזק והדחף לרוץ, ורבים מהבעלים לעולם לא סומכים על אסקי משוחרר מרצועה בשטח פתוח. חברות מוקדמת עם אנשים, כלבים ומגע יד אדם מניחה את הבסיס לבגרות מאוזנת.

היסודות

1. התחילו בחברות ובמגע עדין כבר בגיל גורות.
2. למדו תגובה לשם ותשומת לב לפני הכל.
3. בנו פקודות שב, שכב והישאר אמינות באמצעות תגמול מזון.
4. תרגלו קריאה (recall) באופן אינטנסיבי, אך שמרו על הכלב ברצועה או ברצועה ארוכה בחוץ.
5. הקנו נימוסי רצועה מוקדם כדי לנהל את יצר המשיכה של הגזע.
6. שמרו על מפגשים קצרים וסיימו בהצלחה.

הרבעה אחראית של אסקי סיברי מתמקדת בבדיקות בריאות ובאופי. אף שהכלבים מגיעים ליכולת פיזית מוקדם יותר, רוב המגדלים ממתינים לפחות עד גיל שנתיים כדי לאפשר הערכת בריאות מפרקי הירך והעיניים לפני ההרבעה. נקבות נכנסות לייחום פעמיים בשנה בדרך כלל. ההריון נמשך כ-63 ימים מההפריה, וההמלטה הממוצעת מונה ארבעה עד שישה גורים, אם כי המלטות גדולות יותר אפשריות.

גורים ילודים תלויים לגמרי באם לחום ולתזונה בשבועות הראשונים. העיניים נפתחות בסביבות גיל שבועיים, והגמילה מתחילה בסביבות גיל ארבעה שבועות עם מעבר למזון מוצק. חלון החברות, המשתרע מגיל כשלושה עד שנים עשר שבועות, חשוב במיוחד לגזע עצמאי זה, ולכן חשיפה מוקדמת לאנשים, לצלילים ולמגע יד עדינה מעצבת את התנהגות הבגרות. רוב המגדלים מעבירים את הגורים לבתים חדשים בגיל שמונה שבועות ומעלה. מגדלים פוטנציאליים צריכים לוודא אישורי בריאות לשני ההורים ולתכנן מראש מציאת בית לכל גור.

איך רושמים כלב מגזע האסקי סיביר בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע האסקי סיביר רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.