שיבה אינו

השיבה אינו הוא כלב שפיץ קטן שמקורו ביפן, ונחשב לאחד הגזעים המקומיים העתיקים ביותר במדינה. כלבים בוגרים מגיעים לגובה כתפיים של כ-13.5 עד 16.5 אינץ' ומשקלם נע בין כ-17 ל-23 פאונד. גופם קומפקטי ושרירי, הזנב מסולסל והאוזניים זקופות. השיבה נושא את עצמו בביטחון ובערנות, ובעלים רבים מתארים את הבעת פניו כמכובדת.

האופי הוא המאפיין הבולט ביותר של הגזע. שיבה הוא כלב עצמאי ובטוח בעצמו, קשוב לסביבתו, ולרוב מסויג כלפי זרים. כלבים רבים מהגזע שומרים על ניקיון יוצא דופן ומטפחים את עצמם באופן שמזכיר לא פעם חתולים. הם יוצרים קשר חזק עם בני משפחתם, בעוד שהם נשארים מרוחקים יחסית מאנשים שאינם מכירים.

זהו גזע שחושב בעצמו לפני שהוא פועל. שיבה ישקול אם כדאי לו למלא בקשה מסוימת, ומסיבה זו חשוב להתחיל בחיברות ובאילוף עקבי כבר מגיל גורות. עם הדרכה נכונה, השיבה אינו הופך לבן לוויה נאמן, מסודר וארוך שנים.

למי מתאים השיבה אינו

השיבה מתאים לבעלים שמעריכים כלב עצמאי ולא מצפים לציות מתמיד או לחיבה על פי דרישה. אנשים שאוהבים שותף נקי וכמעט חסר ריח, ומוכנים להשקיע בחיברות מוקדמת, בדרך כלל מסתדרים היטב עם הגזע. הוא פחות מתאים לבעלים חדשים שמחפשים כלב להוט לרצות, ולבתים שאינם יכולים להשגיח על השיבה בקרבת חיות מחמד קטנות, בשל עברו כצייד.

השיבה אינו הוא גזע יפני עתיק ששימש במשך מאות שנים לציד חיות קטנות ועופות בגבעות ובהרים המכוסים שיחים של מרכז יפן. מבנה גופו, חושיו החדים והזריזות שלו התאימו אותו להברחת טרף ולמעקב אחריו בשטח צפוף. באזורים שונים ביפן התפתחו זנים מקומיים נבדלים, כל אחד מותאם לתנאים של האזור שלו.

עד תחילת המאה העשרים צמצמו ייבוא גזעים מערביים והכלאות את מספר כלבי השיבה הטהורים. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים גברה הדאגה מפני אובדן הכלבים הילידיים של יפן. בשנת 1936 הוכרז השיבה אינו כאוצר טבע לאומי של יפן, כחלק ממאמץ רחב יותר לשימור הגזעים המקומיים של המדינה.

מלחמת העולם השנייה כמעט חיסלה את הגזע כליל. הפצצות, מחסור במזון ומגפת דיסטמפר שפרצה לאחר המלחמה הרגו את רוב הכלבים שנותרו. השיבה המודרני נבנה מחדש מקבוצה קטנה של ניצולים מהזנים האזוריים שנותרו, שאוחדו לגזע אחד המוכר כיום.

השיבה הגיע לארצות הברית באמצע המאה העשרים והתבסס שם בהדרגה בעשורים שלאחר מכן. כיום הוא מוחזק כבן לוויה נפוץ הן ביפן והן מחוצה לה, ושומר על האופי הערני והעצמאי שעוצב על ידי עברו כצייד. בישראל הגזע רשום ומוכר על ידי אגודת הכלבנות הישראלית (IKC), הגוף המוסמך לרישום גזעי כלבים במדינה.

השיבה אינו הוא כלב קטן וחסון, בעל קו מתאר מאוזן ומעט מלבני ועמידה בטוחה. הראש רחב עם עצירה מתונה בין המצח לאף, החטם מצטמצם בצורה חלקה, והעיניים הקטנות והמשולשות שקועות מעט, מה שמעניק לגזע את הבעת הפנים השועלית האופיינית לו. האוזניים קטנות, משולשות וזקופות. הזנב העבה מסתלסל או נמשך בקשת מעל הגב. הרושם הכללי הוא של זריזות, ערנות ושרירים חזקים ביחס לגודל הכלב.

פרווה וצבעים

לשיבה יש פרווה כפולה. השכבה העליונה קשה וישרה, ואילו תת-הפרווה רכה ועבה, מה שמבודד את הכלב ומעניק לפרווה את המראה התופח האופייני לה. אצל רוב הכלבים בגזע ניתן לראות אוראג'ירו, הדוגמה הבהירה עד לבנה שנראית על הלחיים, הצוואר, בית החזה, הבטן והרגליים.

אדום הוא הצבע הנפוץ ביותר, ואחריו שחור וחום, וכן סומאק, שהוא פרווה אדומה עם קצוות שחורים אחידים. צבע קרם קיים גם הוא, אך פחות מועדף בזירת התחרויות מכיוון שקשה להבחין בדוגמת האוראג'ירו על רקע בהיר. הגזע נושר באופן קבוע לאורך כל השנה, ומחליף כמות גדולה של תת-הפרווה פעם או פעמיים בשנה.

לשיבה אינו יש אישיות חזקה וסגורה בפני עצמה. הוא עצמאי ומכובד בהתנהגותו, ולעיתים קרובות בוחר בעצמו מתי ואם להתערב, במקום לחפש תשומת לב מתמדת. עם בני המשפחה שלו הכלב נאמן וחברותי בתנאים משלו, בעוד שהוא נוטה להישאר מסויג או מרוחק כלפי זרים עד שהוא מחליט שהם מקובלים עליו.

ערנותו הופכת את השיבה לשומר יעיל. הוא שם לב לשינויים בסביבתו ומודיע על הגעת אורחים, אף שאינו נובח בתדירות גבוהה בשגרת היום-יום. חלק מהפרטים בגזע קוליים ברגעים מסוימים, ועלולים להשמיע צליל חד וגבוה שבעלים מכנים 'צווחת השיבה' כשהם נסערים או נרגשים במיוחד.

מול חיות מחמד אחרות התמונה מעורבת. שיבות רבות מסתדרות היטב עם כלב נוסף, אך עבר הציד של הגזע מקנה לו דחף טרף בולט, כך שחתולים וחיות קטנות דורשים היכרות זהירה והשגחה. עלולים להיווצר מתחים בין כלבים מאותו מין באותו בית. חיברות מוקדמת ומתמשכת, וטיפול מכבד, במיוחד סביב אוכל וצעצועים, מסייעים לשיבה לחיות בנוחות לצד ילדים וחיות אחרות.

השיבה הוא גזע קל יחסית לתחזוקה יומיומית, שכן הוא שומר על ניקיונו בעצמו, אך יש לו צרכים ברורים בכל הנוגע לטיפול בפרווה, לפעילות גופנית ולביטחון בשטח סגור.

טיפוח

• סרקו את הפרווה פעם או פעמיים בשבוע ברוב חודשי השנה, כדי להסיר שיער רפוי ולפזר את השמנים הטבעיים.
• בתקופת נשירת הפרווה הכפולה, המתרחשת פעמיים בשנה, סרקו מדי יום כדי להתמודד עם הכמות הגדולה של תת-הפרווה הנושרת.
• רחצו את הכלב רק לעיתים רחוקות; הגזע נשאר נקי מטבעו, ורחצה כל כמה חודשים בדרך כלל מספיקה.
• גזמו ציפורניים באופן קבוע ובדקו את האוזניים לאיתור לכלוך או ריח חריג.
• צחצחו שיניים כמה פעמים בשבוע כדי לשמור על בריאות הפה.

פעילות גופנית

• הקצו לפחות 45 עד 60 דקות של פעילות ביום, בין טיולים למשחק.
• הוסיפו גירוי מנטלי כמו משחקי ריח, חידות מזון או אימונים קצרים.
• שמרו על הכלב ברצועה או בשטח מגודר היטב; שיבה משוחרר מהרצועה עלול לרדוף אחרי טרף ולהתעלם מקריאה לחזור.
• השתמשו ברתמה או בקולר בטוח, מכיוון שהגזע ידוע ביכולתו להשתחרר מאמצעי ריסון.

סביבת מחיה

השיבה מסתגל היטב לדירה או לבית פרטי, כל עוד צרכי הפעילות שלו מסופקים. הפרווה הכפולה מתמודדת היטב עם קור, בעוד שמזג אוויר חם מחייב צל, מים זמינים והגבלת מאמץ בשעות הצהריים. בישראל, עם האקלים הים-תיכוני החם והיבש שלה, ובמיוחד באזורי הפנים ובדרום שבהם הקיץ חם מאוד, תשומת לב לצינון ולתזמון הטיולים חשובה במיוחד. גדר יציבה בחצר חיונית, מכיוון שהגזע נוטה לחקור, לטפס או לחפור אם ניתנת לו ההזדמנות, ודחף הטרף שלו עלול לשלוח אותו אחרי בעלי חיים שעוברים בקרבתו.

השיבה מסתדר היטב עם מזון כלבים מלא ומאוזן, המותאם לשלב החיים ולרמת הפעילות שלו. מכיוון שמדובר בגזע קטן שמסתפק במעט ועלול להשמין בקלות אם מאכילים אותו יתר על המידה, בקרת מנות חשובה יותר מכל מרכיב בודד. הגישו ארוחות מדודות במקום להשאיר אוכל זמין כל הזמן, והתאימו את הכמויות כך שהכלב יישאר רזה, עם מותניים ניכרות לעין וצלעות שניתן למשש בקלות. מים נקיים צריכים להיות זמינים לו תמיד.

פינוקים ותוספי מזון

הגבילו פינוקים לכ-10 אחוזים לכל היותר מסך הקלוריות היומיות, והפחיתו אותם מכמות הארוחות כדי למנוע עלייה במשקל. פינוקים קטנים ודלי קלוריות מתאימים היטב לאילוף שיבה שמונע על ידי אוכל. כלב בריא הניזון מתזונה מלאה לרוב אינו זקוק לתוספים; מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני הוספת כל תוסף, כולל תכשירים למפרקים או לעור ולפרווה.

השיבה אינו נחשב בדרך כלל לגזע בריא וחסון, עם תוחלת חיים אופיינית של 13 עד 16 שנים. רוב הכלבים בגזע חיים חיים ארוכים ופעילים, אך כמו בכל גזע, קיימות אצל השיבה מספר בעיות בריאות שמופיעות בשכיחות גבוהה מהממוצע. רכישה ממגדלים שבודקים את כלבי הרבייה שלהם, לצד מעקב וטרינרי שוטף, מפחיתה את הסיכון למחלות תורשתיות.

טיפול מונע

• הקפידו על חיסונים בסיסיים ומניעת טפילים בהתאם ללוח הזמנים המומלץ.
• קבעו בדיקה וטרינרית שנתית, ופעמיים בשנה עבור כלבים מבוגרים.
• שמרו על משקל גוף רזה כדי להגן על המפרקים ועל הבריאות הכללית.
• דאגו לטיפול שיניים סדיר כדי למנוע מחלות חניכיים.
• בקשו ממגדלים תוצאות בדיקות ירך, עיניים ופיקות ברך של ההורים.

השיבה חכם ולומד מהר מה מבקשים ממנו, אך הוא גם עצמאי ומחליט בעצמו אם פקודה מסוימת שווה ציות. תכונה זו הופכת אותו לגזע מאתגר לאילוף ולהתאמה גרועה לבעלים שמצפים לציות מיידי. מפגשי אימון קצרים ומגוונים שומרים על העניין של השיבה טוב יותר מתרגולים ארוכים וחוזרים. אוכל מהווה מוטיבציה עבור רוב הפרטים בגזע, כך ששיטות מבוססות תגמול, שהופכות את שיתוף הפעולה לכדאי, מצליחות במקום שבו לחץ וכוח נכשלים.

חזרה לקריאה היא המיומנות הקשה ביותר להטמעה, מכיוון ששיבה משוחרר מהרצועה עלול ללכת אחרי ריח או לרדוף טרף ולהתעלם לחלוטין מקריאה. מסיבה זו בעלים רבים אינם סומכים על חזרה לקריאה במלואה ומעדיפים לשמור על הכלב ברצועה או בשטח מגודר. חיברות מוקדמת ורחבה, לאנשים, למקומות ולחיות אחרות, חיונית ומעצבת את מידת הביטחון והשליטה של הכלב הבוגר.

יסודות האילוף

1. התחילו בחיברות ובטיפול עדין כבר בגיל גורות מוקדם.
2. למדו את הכלב לזהות את שמו ולבצע 'שב' אמין, באמצעות תגמולים בעלי ערך גבוה.
3. בנו התנהגות נאותה ברצועה מוקדם ככל האפשר, מכיוון ששיבות עלולות להתנגד למשיכה וללחץ.
4. תרגלו חזרה לקריאה רק בשטחים בטוחים ומגודרים, ולעולם אל תניחו שהיא אמינה בחוץ.
5. תרגלו טיפול לקראת טיפוח, גזירת ציפורניים וביקורי וטרינר כחלק משגרת האימון.
6. שמרו על מפגשים קצרים וסיימו בהצלחה כדי לשמר את הרצון של הכלב לשתף פעולה.

רבייה אחראית של שיבה מתחילה בהורים שעברו בדיקות בריאות. כלבים המשמשים לרבייה צריכים להיבדק לבעיות ירך ופיקת ברך ולעבור בדיקת עיניים עדכנית, שכן מספר מצבים תורשתיים מופיעים בגזע. מגדלים שוקלים גם את האופי, מכיוון שהאישיות העצמאית של השיבה מעוצבת בחוזקה הן על ידי הגנטיקה והן על ידי הטיפול המוקדם.

נקבות מגיעות לרוב לבגרות מינית במהלך השנה הראשונה לחייהן, אך רוב המגדלים האחראים ממתינים עד שהכלבה בשלה גופנית ונפשית, בסביבות גיל שנתיים, לפני ההמלטה הראשונה. לאחר ההזדווגות, ההיריון נמשך כ-63 ימים. השגר בדרך כלל קטן, לרוב סביב שלושה גורים, אם כי הכמות משתנה.

גידול הגורים דורש תשומת לב מרגע הלידה. הגורים ניזונים מהאם, נגמלים בהדרגה מגיל שלושה עד ארבעה שבועות, וזוכים לחיברות מובנית כבר מהשבועות הראשונים. חשיפה מוקדמת זו לטיפול, לצלילים ולחוויות חדשות ועדינות חשובה במיוחד בגזע שנוטה למרחק מזרים, והיא מניחה את הבסיס לכלב בוגר בטוח ונשלט. גורים עוברים בדרך כלל לבתים חדשים בגיל שמונה שבועות ומעלה.

איך רושמים כלב מגזע שיבה אינו בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע שיבה אינו, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע שיבה אינו מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.