דירהאונד סקוטי

הדירהאונד הסקוטי הוא אחד מגזעי הכלבים הגבוהים בעולם, כלב רדיפה שפותח בסקוטלנד למרדף אחר איילי אדום ולהפלתם בשטחי בור פתוחים. זכרים מגיעים בדרך כלל לגובה של 30 עד 32 אינץ' בכתף ולמשקל של 85 עד 110 פאונד, נתונים שממקמים את הגזע בבירור בקטגוריית הכלבים הענקיים. חרף הממדים הללו, הדירהאונד נע בקלילות ובקפיצתיות האופייניות לכלבי רדיפה.

הפרווה קשה וסבוכה, לרוב באורך של 3 עד 4 אינץ', בגוני אפור, ברינדל וחום צהבהב. הרושם הכללי הוא של גרייהאונד גדול יותר עם פרווה מחוספסת. האופי עדין ומכובד. דירהאונדים מגלים חיבה כלפי בני משפחתם, שקטים ורגועים בבית, ומסויגים, ולא תוקפניים, כלפי זרים.

זהו גזע של שתי מהירויות. כלב בוגר שמקבל ריצה חופשית יומית בשטח מגודר ובטוח מבלה את רוב היום במנוחה ומסתפק בשכיבה לצד בעליו. דחף הציד החזק שהפך אותו לצייד יעיל נשאר איתו, כך שבעלי חיים קטנים ומהירים עלולים לעורר אצלו מרדף.

למי הוא מתאים

הדירהאונד מתאים לבעלים שיכולים להעניק לו ריצה יומית ללא רצועה, או ברצועה ארוכה, בשטח מגודר וסגור, לצד מקום בבית שמאפשר לכלב גדול להשתרע בנוחות. הוא נוטה להיות שקט וקל לתחזוקה בבית, אך זקוק לחברה ואינו מסתדר טוב כשמשאירים אותו לבדו לפרקי זמן ארוכים. בתים עם חיות מחמד קטנות מאוד צריכים לקחת בחשבון את דחף הציד של הגזע.

כלבי רדיפה גדולים ובעלי פרווה מחוספסת קיימים באיים הבריטיים כבר מאות שנים. בהיילנדס הסקוטי הם התמחו בציד איילים אדומים, היונק היבשתי הגדול ביותר באזור, בשטח פתוח וקשה שבו מהירות וסיבולת חשובות יותר מחוש ריח.

הגזע התקשר קשר הדוק למערכת השבטים של ההיילנדס ולאצולה הסקוטית. לפי המסורת, בעלות על דירהאונדים הייתה שמורה לבני מעמד גבוה, והכלבים נחשבו מתנה יקרת ערך בין אצילים. הקשר הזה הגביל את מספרם וקשר את גורל הגזע למשפחות שגידלו אותו.

התפוררות מערכת השבטים אחרי המאה ה-18, לצד שינויים בדרכי הציד ובשימושי הקרקע, צמצמה את האוכלוסייה בחדות. בתחילת המאה ה-19 הגזע כמעט נעלם. המאמץ המכוון לשקם אותו מיוחס בדרך כלל לאחים ארצ'יבלד ודנקן מקניל, שפעלו החל משנות ה-1820 לבנות מחדש את הטיפוס ואת המספרים.

הגזע הוצג בתערוכות כלבים רשמיות בהמשך המאה ה-19, ותקני גזע נקבעו עם התארגנות מועדוני הכלבנות. הדירהאונד הסקוטי נותר גזע נדיר יחסית, מוחזק על ידי חובבים המעריכים את ההיסטוריה שלו ככלב רדיפה עובד ואת אופיו השקט כבן לוויה.

הדירהאונד הסקוטי מתאפיין בחזה עמוק, במותניים תפוסים ובגב קמור האופייניים לכלב רדיפה, הנישאים על גוף גבוה ורזה. הראש ארוך עם חטם מתקצר, והאוזניים הקטנות מקופלות אחורה לצוואר במנוחה, ומתרוממות חלקית כשהכלב דרוך. המראה הכולל משדר מהירות יחד עם המסה הדרושה לעצור איל.

פרווה וצבעים

הפרווה החיצונית קשיחה למגע ועמידה בפני מזג אוויר, עם זקן קל וגבות המעניקים לפנים את מראן האופייני. אפור כחלחל כהה נחשב לעיתים קרובות לצבע המועדף, אך אפור, ברינדל, חום צהבהב ואדום חולי כולם מקובלים. כתם לבן קטן בחזה ובאצבעות מתקבל ברוב התקנים, אך כתמים לבנים גדולים אינם רצויים. הפרווה אינה דורשת גזיזה ושומרת על מרקמה המחוספס באמצעות טיפוח ידני סדיר.

הדירהאונד הסקוטי ידוע באופיו השקט והמכובד. בבית הוא רגוע ולא תובעני, ומסתפק במנוחה לצד המשפחה רוב שעות היום. הגזע יוצר קשרים חזקים עם בני האדם שלו, והוא עדין וסבלני, מה שהופך אותו לבן לוויה טוב עבור בתים עם ילדים גדולים יותר שיודעים כיצד להתנהג ליד כלב גדול כל כך.

מול זרים הדירהאונד בדרך כלל מנומס ומסויג, לא חשדן. הוא כלב שמירה גרוע מטבעו, שכן תוקפנות כלפי בני אדם אינה חלק מאופי הגזע. עם כלבים אחרים הוא בדרך כלל חברותי, במיוחד עם כלבים שגדל לצדם.

הנקודה שדורשת זהירות עקבית היא דחף הציד. ככלב רדיפה, הדירהאונד מתוכנת לרדוף אחר בעלי חיים נעים במהירות, וחתולים או כלבים קטנים בחוץ עלולים לעורר אצלו מרדף. חִברות מוקדם עם חיות הבית עוזר, אך שטח מגודר וסגור היטב ורצועה ארוכה בשטחים פתוחים הם אמצעי זהירות סבירים. דירהאונדים אינם אוהבים להישאר לבד לפרקי זמן ארוכים ועלולים להיות לא מאושרים בלי חברה.

טיפוח

• מברשים את הפרווה פעם או פעמיים בשבוע כדי להסיר שיער מת ולמנוע סבך.
• מסירים שיער מת ביד כמה פעמים בשנה כדי לשמר את המרקם הקשה; יש להימנע מגזיזה, שמרככת את הפרווה.
• בודקים את הזקן ומנקים אותו אחרי הארוחות, כי מזון ומים נאספים שם.
• גוזמים ציפורניים כל כמה שבועות ובודקים אוזניים ושיניים באותו קצב.

פעילות גופנית

• מעניקים לכלב לפחות הזדמנות יומית אחת לרוץ במהירות מלאה בשטח מגודר וסגור היטב.
• מוסיפים הליכה יומית ארוכה ברצועה לפעילות סדירה ולגירוי מנטלי.
• משתמשים ברצועה ארוכה בשטחים פתוחים ולא מגודרים בשל דחף הציד של הגזע.
• מגבילים פעילות מאומצת וחוזרת אצל גורים בגדילה כדי להגן על המפרקים המתפתחים.
• בשל האקלים הים תיכוני החם בישראל, עדיף לתזמן ריצות ואימונים לשעות הבוקר המוקדמות או לשעות הערב הקרירות יותר, ולהימנע משעות הצהריים החמות.

סביבת מחיה

הדירהאונד מסתגל היטב לחיי בית ולרוב שקט בתוך הבית, אך הוא זקוק לשטח רצפה כדי להשתרע ולמצע רך שיתמוך בגוף הגדול שלו וימנע פצעי לחץ. הוא סובל קור באופן סביר בזכות פרוותו, אך בקיץ הישראלי החם יש להקפיד על צל, מים זמינים בכל עת ומנוחה בשעות החמות ביותר של היום, ואין להשאיר אותו בחוץ הרחק מהמשפחה. בית עם גינה גדולה ומגודרת היטב הוא הסביבה האידיאלית.

דירהאונד סקוטי מתפקד היטב על תזונה מלאה ומאוזנת המותאמת לגזעים גדולים וענקיים. מכיוון שהכלב גבוה ורזה מטבעו, המטרה היא מצב גוף תקין שבו ניתן למשש בקלות את הצלעות האחרונות ורואים מותניים מזווית עליונה. האכלת יתר מוסיפה משקל שמעמיס על הלב ועל המפרקים של כלב ענק. גורים גדלים לאורך תקופה ארוכה, לעיתים קרובות עד אחרי גיל שנה, ונהנים מנוסחת גדילה לגזעים גדולים שתומכת בהתפתחות יציבה ולא מהירה מדי.

פינוקים ותוספים

מגבילים פינוקים לכעשרה אחוזים לכל היותר מסך הקלוריות היומי ומחשיבים אותם בתוך המנה הכוללת. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד, במיוחד אחרי פעילות גופנית, וזה חשוב במיוחד באקלים החם של ישראל. רוב הדירהאונדים על תזונה מסחרית מלאה אינם זקוקים לתוספים; יש להתייעץ עם וטרינר לגבי כל תוסף למפרקים או תוסף אחר, בייחוד אצל גורים בגדילה, שם תוספת יתר עלולה להזיק.

הדירהאונד הסקוטי בריא יחסית כגזע ענק, אך גודלו מביא איתו תוחלת חיים קצרה יותר של כ-8 עד 11 שנים ומכלול בעיות בריאות האופייניות לכלבים גדולים ובעלי חזה עמוק. מגדלים אחראים בודקים את כלבי הרבייה למצבי לב ועצם, ובעלים יכולים לתרום רבות באמצעות תזונה, פעילות גופנית מושכלת וטיפול וטרינרי מהיר.

טיפול מונע

• שומרים על חיסונים בסיסיים ועל טיפול נגד טפילים בהתאם ללוח הזמנים.
• שומרים על מצב גוף רזה כדי להקל על הלב והמפרקים.
• מאכילים במנות מדודות ומגבילים פעילות סביב זמני האכילה כדי להפחית את הסיכון לנפיחות קיבה.
• קובעים בדיקות וטרינריות סדירות, כולל בדיקת לב לפי המלצה.
• שמים לב לכל צליעה או נפיחות חדשה ופונים לבדיקה בהקדם.

הדירהאונד הסקוטי חכם אך נושא בתוכו את הנטייה העצמאית האופיינית לכלבי רדיפה. הוא פותח לעבוד ממרחק ולקבל החלטות בעצמו במהלך מרדף, ולכן אין לו את הלהיטות לרצות שמאפיינת חלק מגזעי העבודה. האילוף עובד הכי טוב כשהוא קצר, רגוע ועקבי. תיקונים קשוחים פוגעים בטבע הרגיש של הגזע ונוטים להאט את ההתקדמות במקום לזרז אותה. קריאה חזרה היא המיומנות הקשה ביותר לבסס, כי דירהאונד שרודף אחרי טרף נע עלול להתעלם מפקודות לחלוטין; מסיבה זו גדר בטוחה ורצועה ארוכה נשארות חשובות לאורך כל חיי הכלב.

יסודות

1. מתחילים בחִברות מוקדם, וחושפים את הגור לאנשים, מקומות, קולות ובעלי חיים אחרים.
2. מלמדים תגובה אמינה לשם ותרגיל ישיבה באמצעות תגמולי מזון קטנים.
3. בונים הליכה ברצועה רפויה לפני שהגור מגיע לגודלו ולכוחו המלאים.
4. מתרגלים קריאה חזרה תחילה בשטח מגודר, ומתגמלים בנדיבות בכל פעם שהכלב חוזר.
5. מנחילים שגרת מנוחה רגועה וארגז אילוף כדי שהכלב ינוח בשקט בבית.

רבייה של דירהאונדים סקוטים היא אחריות שכדאי להשאיר למגדלים מנוסים שבודקים מצבי לב ועצם הנפוצים בגזע. הכלבים צריכים להיות בשלים פיזית ונפשית לפני רבייה, מה שבגזע ענק אומר להמתין מעבר למחזור הראשון או השני. הורים שעברו בדיקות בריאות, התאמה קפדנית, ונכונות לתמוך בקוני הגורים לאורך כל חיי הכלב, הם הסימנים של רבייה אחראית.

הנקבה בהריון כ-63 יום, כתשעה שבועות. ההמלטות לרוב בינוניות עד גדולות. בשל גודלה של האם, ההמלטה דורשת מקום, פיקוח ווטרינר זמין, כי גזעים ענקיים עלולים להיתקל בסיבוכים במהלך הלידה. הגורים גדלים לאט ולא מגיעים לגודל ולמסה מלאים של כלב בוגר עד אחרי גיל שנה, ולכן יש לנהל את ההאכלה ואת הפעילות הגופנית בקפידה כדי להגן על עצמות ומפרקים מתפתחים. חִברות מוקדם בבית המגדל מניח את הבסיס לאופי הבוגר הרגוע שהגזע ידוע בו.

איך רושמים כלב מגזע דירהאונד סקוטי בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע דירהאונד סקוטי רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.