סמויד

סמויד הוא גזע שפיץ בגודל בינוני שמוצאו בסיביר, שם חי ועבד לצד בני העמים הסמוידיים. את הגזע מזהים בזכות פרוותו הלבנה והצפופה, עיניו הכהות וזוויות הפה המורמות, המעניקות לו מראה של חיוך קבוע. כלבים בוגרים מגיעים בדרך כלל לגובה של 19-23.5 אינץ' בכתף, ומשקלם נע בין 35-65 פאונד.

את הסמויד גידלו לצוד, לרעות איילי צפון ולמשוך מזחלות, ולעיתים קרובות הכלבים ישנו בין האנשים שעבורם עבדו. הקרבה המתמשכת הזו לבני אדם עיצבה כלב ידידותי, עדין ומוכוון מאוד לחברת אנשים. הגזע נותר פעיל ושובב, ומתקשה כאשר משאירים אותו לבד לפרקי זמן ארוכים.

הפרווה היא התכונה הדורשת ביותר טיפול בגזע. מדובר בפרווה כפולה של ממש, שנושרת בכמות ניכרת ומצריכה סירוק קבוע לאורך כל השנה. מי ששוקל לגדל סמויד צריך להיערך מראש לסירוק תדיר ולפעילות גופנית יומית.

למי הגזע מתאים

הסמויד מתאים למשקי בית פעילים שיכולים להעניק לו חברה, פעילות גופנית וסירוק עקבי. מדובר בכלב חברותי שרוצה להיות שותף לחיי היומיום, ולכן הוא מתאים לאנשים שנמצאים בבית לעיתים קרובות או יכולים לקחת את הכלב איתם. הגזע פחות מתאים למי שמחפש פרווה קלה לתחזוקה או כלב שקט ועצמאי.

שמו של הסמויד נגזר מהעמים הסמוידיים שבצפון סיביר, אשר גידלו את הכלבים במשך מאות שנים באחד האזורים המיושבים הקרים בעולם. הכלבים רעו איילי צפון, משכו מזחלות, סייעו בציד וחיממו את בעליהם בלילה. מכיוון שהקהילות הללו היו תלויות בכלבים וחיו לצידם בקרבה רבה, תוקפנות כלפי בני אדם לא הייתה חלק מהתכונות שפותחו בקו הגזעי.

הגזע עבד ברחבי שטח נרחב של הטונדרה הסיבירית. פרוותו הלבנה והעבה וכן סיבולתו הפכו אותו למתאים למסעות ארוכים על שלג וקרח, בטמפרטורות נמוכות משמעותית מנקודת הקיפאון. בקרב אוכלוסיית הכלבים העובדים נכללו גוני פרווה לבנים, קרם וביסקוויט.

חוקרים הוציאו סמוידים מסיביר לקראת סוף המאה התשע עשרה, והכלבים שימשו במסעות קוטביים בזכות כוח המשיכה שלהם ועמידותם בקור. משם הגיע הגזע לאנגליה, שם ביססו אותו מגדלים ראשונים במערב. המגדל האנגלי ארנסט קילברן סקוט נחשב לרוב לדמות שקידמה את הגזע בבריטניה בתקופה זו.

הסמויד הוכר על ידי אגודות הכלבנות הגדולות בתחילת המאה העשרים, והתפשט לצפון אמריקה ומעבר לה. כיום מגדלים אותו בעיקר ככלב מחמד וכלב תערוכה, אם כי חלק מהבעלים עדיין מאמנים אותו למשיכת מזחלות ולמשימות עבודה אחרות.

לסמויד יש את קווי המתאר הקלאסיים של גזע השפיץ: ראש בצורת יתד, אוזניים משולשות זקופות, חזה עמוק וזנב נוצתי הנישא מעל הגב. גופו ארוך מעט יותר מגובהו, והכלב נע בטרוט קל שמכסה מרחקים ביעילות. זכרים בדרך כלל גדולים יותר ובעלי פרווה עשירה יותר מנקבות.

התכונה הבולטת ביותר היא מה שמכונה 'חיוך הסמויד', הנוצר מהעקומה כלפי מעלה בזוויות הפה. לצורה הזו יש גם תפקיד פונקציונלי מעבר לחזות: השפתיים המורמות מסייעות למנוע מהכלב לריר, מה שמפחית היווצרות קרח על הפנים במזג אוויר קר.

פרווה וצבעים

שכבת הכיסוי החיצונית ישרה ועומדת מעט הרחק מהגוף, ואילו תת-הפרווה רכה וצפופה. הצבעים המוכרים הם לבן, קרם, ביסקוויט ושילוב של לבן עם ביסקוויט. לפרווה יש ברק כספי קל בקצותיה. הגזע נושר באופן קבוע לאורך השנה, ופעם או פעמיים בשנה משיל כמות גדולה במיוחד של תת-הפרווה, אז יוצא שיער רב בבת אחת.

הסמויד ידידותי, עדין ושובב, עם היקשרות חזקה למשפחתו. הוא גודל לחיות בקרב בני אדם, ולכן מתפקד בצורה הטובה ביותר כאשר הוא שותף לפעילות הביתית. הגזע בדרך כלל מסתדר היטב עם ילדים ונוטה להסתדר גם עם כלבים אחרים, בייחוד כאשר הוא עובר חִברות מגיל צעיר.

הגזע פחות מתאים לתפקידי שמירה. סמוידים נוטים לקבל את פני זרים בחום ולא לאתגר אותם, ולכן אינם כלבי שמירה אמינים מעבר להשמעת אזעקה. אלו כלבים קוליים שנובחים, מייללים ומשמיעים מגוון קולות, בייחוד כאשר הם משועממים או נשארים לבד.

כאשר הסמויד נשאר ללא חברה או פעילות גופנית, הוא עלול להיעשות חסר מנוחה והרסני. אותה אינטליגנציה ואנרגיה שהפכו אותו לכלב עבודה מוכשר דורשות גם פורקן שכלי וגופני. חִברות מוקדם ושגרה יציבה מסייעים לגדל כלב בוגר מאוזן.

סירוק וטיפוח

• לסרק את הפרווה מספר פעמים בשבוע, ומדי יום בתקופות של נשירה כבדה
• להשתמש במברשת סליקר ובמגרדת תת-פרווה כדי להגיע לשכבה הצפופה
• לרחוץ את הכלב מדי פעם בלבד; הפרווה דוחה לכלוך ואינה זקוקה לרחיצה תכופה
• לגזום ציפורניים באופן סדיר ולבדוק את האוזניים משאריות
• לצחצח שיניים מספר פעמים בשבוע לתמיכה בבריאות הפה

פעילות גופנית

• להעניק לפחות שעה עד שעתיים של פעילות ביום
• לשלב הליכות עם ריצה, טיולי שטח או משחק בשטח מגודר
• להציע 'משימות' כמו הבאת חפצים, משחקי ריח או ספורט משיכה
• להימנע מפעילות מאומצת בחום, מכיוון שהפרווה הכבדה מגבילה את יכולת הקירור

סביבת מחיה

הסמויד מתמודד היטב עם קור ומעדיף אקלים קריר יותר. במזג אוויר חם הוא זקוק לצל, למים זמינים ולתשומת לב שתמנע התחממות יתר. הגזע שמח יותר בבית לצד משפחתו מאשר מושאר בחוץ לבדו, ומתפקד בצורה הטובה ביותר כשהוא יכול להיות קרוב לאנשים לאורך רוב שעות היום.

על הסמויד לאכול תזונה מלאה ומאוזנת המותאמת לשלב חייו, בין אם מדובר בגור, בכלב בוגר או בכלב מבוגר. כלבים פעילים וכלבי עבודה זקוקים ליותר קלוריות מחיות מחמד פחות פעילות, ולכן כמות המזון צריכה להתאים למצב הגוף של הכלב הספציפי ולא למספר קבוע. יש למדוד את המנות ולהתאים אותן לפי משקל ורמת פעילות.

שמירה על משקל רזה תומכת בבריאות המפרקים ומפחיתה עומס על הגוף עם הזמן. יש להקפיד שמים טריים יהיו זמינים תמיד, דבר שחשוב במיוחד לכלב בעל פרווה כבדה במזג אוויר חם.

פינוקים ותוספי תזונה

יש לשמור על חלק הפינוקים בתפריט היומי קטן, בסביבות עשרה אחוזים או פחות מסך הקלוריות, כדי למנוע עלייה במשקל. רוב הכלבים הניזונים מתזונה מלאה אינם זקוקים לתוספים. יש להתייעץ עם וטרינר לפני הוספת תוספים למפרקים, לעור או לפרווה.

הסמויד הוא בדרך כלל גזע בריא, עם תוחלת חיים טיפוסית של 12-14 שנים. כמו אצל כלבי גזע רבים אחרים, קיימים בו כמה סיכוני בריאות תורשתיים, ומגדלים אחראים בודקים את כלבי ההרבעה כדי לצמצם אותם. על קונים לשאול על בדיקות בריאות שנערכו להורים.

הגזע קשור למצב כליות תורשתי המכונה גלומרולופתיה תורשתית של הסמויד, הפוגעת בכליות וחמורה יותר אצל זכרים. בגזע מופיעים גם מצבי עיניים ומפרקים.

טיפול מונע

• לשמור על עדכניות החיסונים והטיפול המונע נגד טפילים
• לשמור על משקל בריא כדי להגן על המפרקים
• לקבוע בדיקות וטרינריות סדירות, כולל לכלבים מבוגרים
• לצחצח שיניים ולתאם בדיקות שיניים
• לבקש ממגדלים תוצאות בדיקות ירכיים, עיניים ובדיקות DNA רלוונטיות

הסמויד חכם ולומד מהר, אך יש בו גם נטייה עצמאית שירש מעברו כעובד. הוא עלול לאבד עניין בתרגילים חוזרים ולהחליט בעצמו אם בקשה מסוימת שווה ציות. האילוף עובד הכי טוב כשהוא עקבי, חיובי ומגוון מספיק כדי לשמר את תשומת לבו של הכלב.

חִברות מוקדם חשוב מאוד. חשיפת גור לאנשים, לכלבים אחרים ולסביבות חדשות מסייעת לו להתפתח לכלב בוגר בטוח בעצמו ומאוזן. מכיוון שהגזע קולני, מומלץ גם ללמד את הכלב סימן להשתקה ולנהל את הנביחות באמצעות פעילות וחברה, ולא באמצעות ענישה.

עקרונות בסיסיים

1. להתחיל בחִברות ובטיפול עדין כבר בגיל הגורות
2. ללמד תגובה לשם ופקודות בסיסיות: שב, שכב, בוא, הישאר
3. לתרגל הליכה ברצועה רפויה כבר בשלב מוקדם, מכיוון שהגזע נוטה למשוך
4. להוסיף תרגול חזרה לקריאה בשטח מגודר לפני שסומכים על הכלב ללא רצועה
5. לשמור על מפגשי אימון קצרים ותכופים בהתאם למשך תשומת הלב של הגזע

הסמויד מגיע לבשלות גופנית באיטיות, ומגדלים אחראים מחכים בדרך כלל עד שהכלב נמצא עמוק בתוך שנתו השנייה לפני ההרבעה, כדי לאפשר השלמת בדיקות בריאות. בדיקות ירכיים, עיניים ובדיקות DNA רלוונטיות לגזע אצל שני ההורים מסייעות לצמצם בעיות תורשתיות בשגר, כולל מחלת הכליות המאפיינת את הגזע.

הריון אצל כלבות אורך כ-63 ימים, מעט יותר מתשעה שבועות. שגרי סמויד כוללים בדרך כלל 4-6 גורים, אם כי הגודל משתנה. הגורים נולדים עם פרווה רכה שמתעבה ככל שהם גדלים, והפרווה הכפולה הבוגרת מתפתחת במהלך החודשים והשנים הראשונות.

השבועות הראשונים מתמקדים בטיפול האם, בחימום ובעלייה עקבית במשקל הגורים. החל מגיל של כמה שבועות, מגדלים מתחילים בטיפול עדין ובחִברות כדי שהגורים יתרגלו לבני אדם לפני שהם עוברים לבתים חדשים, לרוב בגיל שמונה שבועות ומעלה.

איך רושמים כלב מגזע סמויד בישראל

החוק בישראל ברור: כל כלב חייב שבב אלקטרוני ורישיון מהרשות המקומית, והנתונים מגיעים למאגר הכלבים הארצי של משרד החקלאות. זה חל גם על כלב מגזע סמויד. מה שהמאגר הארצי לא עושה הוא לענות לסריקה מעבר לגבול. הפרופיל החינמי של United Pet Club סוגר את הפער: הפרטים שלכם צמודים לכלב מכל מדינה. רשמו את הכלב בכמה דקות.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.