רוטוויילר

הרוטוויילר הוא כלב עבודה גדול ועוצמתי שמוצאו מגרמניה. הוא מאופיין בחזה רחב, עצמות כבדות וצבע שחור עם כתמים חומים-חלודים עד מהגוני המוגדרים היטב. כלבים בוגרים עומדים על גובה כ-56 עד 69 ס"מ בכתפיים ושוקלים בין 36 ל-61 ק"ג, כאשר הזכרים גדולים בבירור מהנקבות. על אף הגודל, רוטוויילר מגוזע היטב נע בשיווי משקל ובזריזות מפתיעה.

הגזע שקט ובטוח בעצמו ולא עצבני או היפראקטיבי. רוטוויילר שגדל וחוסן כראוי נוטה להיות יציב עם בני הבית, עירני עם זרים וקשור עמוקות לאנשים שהוא חי איתם. בעלי כלבים רבים מתארים את הגזע כנוכחות שקטה בבית שהופכת ערנית ומגיבה ברגע שמשהו מחוץ לסדר.

הרוטוויילר נולד לעבוד. הוא גרר עגלות, נהג בקר, ובהמשך נטל על עצמו תפקידים בשיטור, בצבא, בחיפוש-הצלה ובשירות. הרקע העבודתי הזה מעצב את הכלב גם היום: הוא זקוק למשימה, לפעילות גופנית יומיומית ולבעלים שמספקים לו מסגרת עקבית ואימון.

למי מתאים הרוטוויילר

הרוטוויילר מתאים לבעלים פעיל ומחויב שיכול לספק לו פעילות יומיומית, חיברות מוקדמת ואילוף עקבי אך הוגן. הוא מסתדר טוב בבית שבו מישהו נוכח לעיתים קרובות ומוכן לקבוע כללים ברורים. הגזע אינו מתאים לבעלים ראשוני המחפש חיית מחמד שאינה דורשת השקעה, למשפחה ללא זמן לאימון, או למי שאינו מסוגל לנהל כלב גדול וחזק. בבית המתאים, הרוטוויילר הוא חבר יציב ונאמן.

שורשי הרוטוויילר נטועים בכלבי הרעייה של האימפריה הרומית. כאשר לגיונות רומיים נעו צפונה דרך אירופה, הם הביאו עמם כלבים ממשפחת המסטיף לרעות ולשמור על הבקר שהאכיל את הצבא. כלבים אלה הותירו אחריהם באזורים שהרומאים הקימו בהם ישובים, כולל האזור בדרום גרמניה שהפך לאחר מכן לעיר רוטוויל.

רוטוויל הפכה למרכז מסחר בקר פעיל בימי הביניים. הכלבים המקומיים, צאצאי כלבי הרועים הרומיים שהוכלאו עם עדרי רעייה מקומיים, שימשו לנהוג בקר לשוק ולשמור על העדרים ובעליהם לאורך הדרך. קצבים בעיר השתמשו גם בכלבים כדי למשוך עגלות עמוסות בשר. הגזע נודע בשם Rottweiler Metzgerhund, כלומר כלב הקצב של רוטוויל.

הגעת מסילות הרכבת במאה ה-19 שמה קץ לנהיגת בקר למרחקים ארוכים ברגל, והביקוש לכלבי רעייה קרס. הגזע כמעט נעלם בסוף המאה ה-19. העניין התחדש בתחילת המאה ה-20, בחלקו משום שהכלב הוכיח את עצמו מתאים לשירות משטרתי וצבאי. מועדוני הרוטוויילר הגרמניים הראשונים הוקמו בתחילת שנות ה-1900, ותקן גזע מאוחד בא בעקבותיהם.

הרוטוויילר התפשט מחוץ לגרמניה לאורך המאה ה-20 וזכה להכרה רחבה הן ככלב עבודה והן ככלב ליווי. הוא נחשב עד היום לכלב בעל ערך בתחומי שיטור, צבא, חיפוש והצלה ושירות, ומוחזק גם בהיקף נרחב כשומר משפחתי.

הרוטוויילר הוא כלב מוצק וקומפקטי שאורכו קצת גדול מגובהו. הגוף שרירי ועמוק בחזה, הגב ישר וחזק, והמתאר הכללי מעניק רושם של כוח וסיבולת. הראש רחב עם גולגולת בעלת קמרון מתון, לוע מפותח היטב ועיניים שקדיות כהות הנותנות ביטוי שקט וקשוב. האוזניים בגודל בינוני, משולשות, ומונחות כלפי קדמת הראש.

פרווה וצבעים

לרוטוויילר פרווה חיצונית קצרה, ישרה וצפופה מעל שכבת פנים רכה יותר. שכבת הפנים עבה יותר סביב הצוואר והירכיים ומשתנה בהתאם לאקלים. הפרווה מחוגרת ישר וקלה לניקוי. הצבע המקובל היחיד הוא שחור עם סימונים חדים המוגדרים היטב, הנעים מחלודי עד מהגוני עמוק. הסימונים מופיעים בתבנית עקבית: כתמים מעל כל עין, על הלחיים, על הלוע, על החזה והרגליים ומתחת לזנב. סימונים ברורים ומוגדרים היטב עדיפים בתקן הגזע. הזנב קוצץ באופן מסורתי, אם כי אזורים רבים כיום משאירים אותו טבעי; במקרה כזה הוא נישא בגובה הגב בעת תנועת הכלב.

הרוטוויילר הוא כלב בטוח בעצמו ולא פחדן או נרגש. בבית הוא נוטה להיות שקט ומאוזן ומרוצה להישאר קרוב לאנשיו. הגזע יוצר קשרים חזקים עם משפחתו ולעיתים קרובות חיבתי ומשחקני עם אלה שהוא סומך עליהם. רוטוויילרים רבים אוהבים קרבה פיזית וישענו על אדם אהוב או ילכו בעקבותיו.

עם זרים הגזע שמור וזהיר באופן טבעי. רוטוויילר נוטה לקחת זמן לקבל אנשים חדשים ויבחן מצב לפני שיגיב. אינסטינקט השמירה הזה הוא חלק מהגזע ואחת הסיבות שחיברות מוקדמת ומתמשכת חשובה כל כך. כלב שנחשף לאנשים רבים, מקומות ובעלי חיים אחרים בגיל צעיר יגדל רגוע ומפלה יותר, בעוד שכלב שגדל מבודד עלול להפוך חשדן או ריאקטיבי.

עם ילדים בבית עצמו, רוטוויילר מגודל היטב הוא בדרך כלל עדין וסבלני, אם כי גודלו מחייב פיקוח תמידי בקרב ילדים קטנים. עם כלבים אחרים ובעלי חיים, התוצאות משתנות. אגרסיביות בין בני אותו מין יכולה להתרחש, בעיקר בין זכרים שלמים, אך רוטוויילר שגדל לצד בעלי חיים אחרים מסתדר לעיתים קרובות איתם היטב. האינטליגנציה של הגזע ורצונו החזק מחייבים בעלים שמספק הנהגה ברורה ועקבית.

הרוטוויילר פשוט לתחזוקה מבחינת הפרווה, אך דורשני מבחינת פעילות גופנית, אימון ומסגרת. פרוותו הקצרה נושרת בצורה בינונית לאורך השנה ובאופן עוצמתי יותר בתקופות החלפת פרווה עונתית, בדרך כלל פעמיים בשנה.

גריפה

• מברישים פעם או פעמיים בשבוע עם מברשת זיפים קשה או מברשת גומי להסרת שיער רפוי, ולעיתים קרובות יותר בתקופות נשירה עונתית.
• מרחצים מדי פעם, בערך כל שניים עד שלושה חודשים או כשהכלב מלוכלך.
• גוזמים את הציפורניים כל שלושה עד ארבעה שבועות אם אינן נשחקות באופן טבעי.
• בודקים ומנקים את האוזניים באופן קבוע ומצחצחים את השיניים מספר פעמים בשבוע.

פעילות גופנית

• מספקים לפחות שעה עד שעתיים של פעילות ביום דרך הליכות, משחק ואימון.
• כוללים עבודה מנטלית כמו תרגילי ציות, משחקי ריח או פידרים חידתיים, שכן הגזע משתעמם בקלות.
• מנתבים את הדחף העבודתי לפעילויות מובנות כמו מעקב, גרירה או ספורט הגנה היכן שמתאים.
• נמנעים מפעילות גופנית חוזרת ונשנית על משטחים קשים בכלבים צעירים בזמן שהמפרקים עדיין מתפתחים.

סביבה

הרוטוויילר מסתדר בבית עם גידור מאובטח ומספיק מקום לנוע, ועליו לגור בפנים כחלק ממשק הבית ולא לבד בחוץ. באקלים הישראלי, הכולל קיצי שרב קשים ולחות גבוהה לאורך חוף הים ותנאי מדבר בנגב, חשוב במיוחד לצמצם פעילות גופנית בשעות החמות של היום ולוודא גישה מתמדת למים קרים. הגזע זקוק למגע יומיומי עם בני אדם ונוטה לפתח בעיות התנהגות אם נשאר לבד או חסר גירוי לפרקי זמן ממושכים. גני הכלבים העירוניים הנפוצים ברחבי ישראל הם כלי מצוין לחיברות ולשחרור אנרגיה.

הרוטוויילר מסתדר היטב עם מזון מאוזן ומלא המותאם לגזעים גדולים. מכיוון שהגזע עולה במשקל בקלות ונושא מסגרת כבדה, בקרת מנות חשובה להגנה על המפרקים ולהפחתת העומס על הלב. יש להאכיל בכמות מדודה בהתאם לגיל, משקל ורמת הפעילות של הכלב ולא להשאיר מזון פתוח כל היום. גורים יש להאכיל בפורמולה לגורים של גזעים גדולים, השולטת בסידן ובאנרגיה לתמיכה בגדילה יציבה ומבוקרת ולהפחתת הסיכון לבעיות מפרקים.

פינוקים ותוספים

יש לשמור שפינוקים לא יעלו על כ-10 אחוז מהקלוריות היומיות כדי למנוע עלייה במשקל. בעלים רבים נותנים תוספי מפרקים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין, וחלק מוסיפים חומצות שומן אומגה-3 לטובת הפרווה והמפרקים, אך יש לדון בתוספים עם הווטרינר תחילה. מים טריים חייבים להיות זמינים תמיד. מכיוון שלגזע חזה עמוק, האכלה בשתי ארוחות קטנות יותר במקום ארוחה גדולה אחת והימנעות מפעילות גופנית עצימה מיד לאחר האכלה עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לנפח.

הרוטוויילר הוא גזע חסון באופן כללי, אך ככלב גדול תוחלת חייו הממוצעת קצרה יחסית, כ-9 עד 10 שנים, וכמה מצבי בריאות שיש לשים אליהם לב. מגדלים אחראיים בודקים את כלבי הרבייה שלהם לדיספלזיה בירך ובמרפק ולבעיות לב, מה שמפחית את הסיכון להעברת מצבים אלה לצאצאים. שמירה על משקל תקין היא אחת הדרכים היעילות ביותר להגן על מפרקי הכלב ועל בריאותו הכללית.

טיפול מונע

• קביעת בדיקות וטרינריות שנתיות, עם ביקורים תכופים יותר לכלבים מבוגרים.
• עדכון חיסונים ומניעת טפילים באופן שוטף; בישראל חיסון כנגד כלבת, רישום עירוני ושתלת מיקרוצ'יפ הם חובה חוקית.
• שמירה על משקל גוף תקין להפחתת עומס על המפרקים והלב.
• מתן טיפול שיניים קבוע ומעקב שגרתי אחר המפרקים עם הגיל.
• רכישה ממגדלים שמספקים תוצאות בדיקות ירך, מרפק ולב; ניתן לפנות להתאחדות הישראלית לכלבנות לאיתור מגדלים מוכרים.

הרוטוויילר הוא מגזעי העבודה הניתנים ביותר לאילוף. הוא בעל אינטליגנציה גבוהה, לומד במהירות ומוכן לעבוד עם בעלים שהוא מכבד. אותה אינטליגנציה מגיעה עם רצון חזק ועצמאי, ולכן הגזע זקוק לבעלים שקול, עקבי ובעל סמכות ברורה. התנהלות קשה או חסרת עקביות נוטה להיות בעלת אפקט הפוך ועלולה לייצר כלב עקשן או ריאקטיבי. חיברות מוקדמת ואילוף ציות הכרחיים הן כדי לנהל את גודלו וכוחו של הכלב והן כדי לכוון את אינסטינקט השמירה שלו בדרך מבוקרת.

יסודות

1. להתחיל בחיברות בגיל הגורות על ידי חשיפת הכלב לאנשים רבים, מקומות, צלילים ובעלי חיים אחרים.
2. ללמד פקודות ציות בסיסיות כמו שב, שכב, הישאר, בוא והליכה על רצועה רפה בשלב מוקדם.
3. לשמור על מפגשי אימון קצרים, תכופים וחיוביים כדי לשמר את ריכוז הכלב.
4. לקבוע כללי בית עקביים שכל אחד בבית מקיים.
5. לעבור לעבודה מתקדמת כמו מעקב, גרירה או ספורט הגנה כדי לספק את הדחף העבודתי.
6. להמשיך באימון ובחיזוק לאורך כל חיי הכלב ולא להפסיק לאחר גיל הגורות.

גידול רוטוויילרים אחראי מתמקד בבריאות ואופי ולא בהופעה חיצונית בלבד. למרות שכלבים מגיעים לבשלות פיזית מוקדם יותר, רוב המגדלים ממתינים עד גיל שנתיים לפני הרבייה, שלאחריו ניתן להשלים בדיקות ירך, מרפק ולב ואופי הכלב הבוגר ברור. נקבות נכנסות לייחום כפעמיים בשנה. לאחר זיווג מוצלח, ההיריון נמשך כ-63 ימים.

עזבונות הם בדרך כלל גדולים, לעיתים קרובות בטווח של 6 עד 12 גורים, המשקף את גודל הגזע. לידה של גזע גדול עלולה להיות כרוכה בסיבוכים, ולכן מגדלים מתכננים לעיתים תמיכה וטרינרית בזמן הלידה. גורים שזה עתה נולדו תלויים לחלוטין באם לחמימות ולהנקה בשבועות הראשונים, ותפקיד המגדל הוא לשמור על אזור הלידה נקי, חמים ושקט תוך מעקב אחר עלייה במשקל.

חיברות מוקדמת וטיפול מתחילים בעזבון. גורים נגמלים בדרך כלל סביב גיל שבעה עד שמונה שבועות ומרוויחים מחשיפה עדינה לטיפול, צלילים וחוויות חדשות לפני שיצאו לבתיהם. לאור כוחו של הגזע ואופיו השומר, התאמת גורים לבעלים מתאימים היא חלק חשוב מהגידול האחראי.

איך רושמים כלב מגזע רוטוויילר בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע רוטוויילר רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע רוטוויילר מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.