רידג'בק רודזי

רודזיאן רידג'בק הוא כלב ציד גדול שמקורו בדרום אפריקה, שם שימש לאיתור ולעצירת חיות בר וכן לשמירה על הבית. הסימן המזהה ביותר שלו הוא הרכס, רצועת שיער לאורך הגב שגדלה בכיוון הפוך לשאר הפרווה. רכס זה הוא התכונה שעל שמה נקרא הגזע וסימן ההיכר המרכזי בתקן שלו.

כלבים בוגרים שוקלים בדרך כלל בין 32 ל-39 ק"ג וגובהם בכתף נע בין 61 ל-69 ס"מ. הפרווה קצרה, צפופה, ובגוון חיטה אחיד, מבהיר ועד אדמדם. מבנה הגוף שרירי ומאוזן, מותאם לתנועה מהירה ולמרחקים ארוכים.

מבחינת האופי, רידג'בק הוא כלב נאמן ומסור למשפחתו, עצמאי בחשיבתו, ומאופק כלפי אנשים זרים. בבית הוא שקט ולרוב אינו נובח סתם, אך נשאר ערני ומתפקד כשומר קשוב. השילוב בין כוח, אינטליגנציה ורצון עצמי חזק אומר שהוא מתאים במיוחד לבעלים שמעניקים לו מסגרת עקבית וחיברות מוקדם בחייו.

למי הגזע מתאים

רודזיאן רידג'בק מתאים למשפחה פעילה שיכולה להעניק לו פעילות גופנית יומית ומנהיגות עקבית והוגנת. הוא מתאים לבעלים שמעריכים בן זוג שקט בבית שהוא גם שומר מיומן. בשל גודלו, כוחו והנטייה העצמאית שלו, הוא מתאים יותר למי שכבר יש לו ניסיון עם כלבים מאשר לבעלים חדשים שמחפשים חיית מחמד צייתנית וקלה. בתים עם חצר מגודרת היטב וזמן פנוי לאילוף ולחברה יפיקו את המרב מהגזע.

מקור הגזע הוא במושבת הכף שבדרום אפריקה, שם הביאו מתיישבים אירופים החל מהמאה ה-17 כלבי ציד ושמירה כמו מסטיפים, סלוקים וכלבי גישוש שונים. כלבים אלה הוצלבו עם כלבים מקומיים למחצה מבויתים בעלי רכס, שהיו בבעלות בני שבט הקויקוי. הכלבים המקומיים העבירו הלאה גם את החוסן הדרוש להתמודדות עם האקלים וגם את קו השיער ההפוך המובהק לאורך עמוד השדרה.

הכלבים שנוצרו זכו להערכה מצד חקלאים וציידים בזכות יכולתם לעבוד בחום, להסתדר עם מעט מים, ולשמור על הרכוש בלילה. הם שימשו לאיתור חיות בר גדולות ולעצירתן ממרחק עד שהציד הגיע. עבודה זו היא מקור הכינוי הישן 'כלב הציד לאריות', אף שהכלבים עצמם לא הרגו אריות.

בשנות ה-70 של המאה ה-19 הועברו כמה מהכלבים הללו צפונה, אל האזור שנקרא אז רודזיה, שם ציד חיות בר גדולות היה נפוץ. שם המשיכה הברירה המלאכותית לחדד את הסוג לצורכי העבודה. בשנת 1922 התכנסה קבוצת מגדלים בבולאוויו כדי לקבוע תקן כתוב, תוך שהם לוקחים את תקן הדלמטי כדוגמה לפורמט. הגזע נקרא רודזיאן רידג'בק על שם האזור והתכונה המזהה שלו.

החל משנות ה-20 התפשט התקן למועדוני כלבנות מעבר לים, והגזע זכה להכרה בבריטניה ובארצות הברית לאורך העשורים הבאים. הרכס נותר הדרישה המרכזית בתקן לכל אורך הדרך, והגזע שמר על המוניטין הכפול שלו, גם ככלב ציד וגם כשומר משפחתי. כיום כלבים מיובאים או מגודלים בישראל נרשמים במועדון הכלבנות הישראלי (IKC), הגוף המנהל את מרשם גזעי הכלבים בארץ.

רודזיאן רידג'בק הוא כלב גדול ואתלטי הבנוי למהירות ולסיבולת. גופו ארוך במעט יותר מגובהו, עם חזה עמוק, מותניים חזקים ורגליים נקיות וחזקות. הרושם הכללי הוא של איזון וכוח שקט, לא של גוש בשר. הראש ארוך במידה סבירה עם גולגולת שטוחה, והלסת ארוכה ועמוקה.

התכונה המזהה ביותר היא הרכס, רצועת שיער לאורך עמוד השדרה שגדלה קדימה, נגד כיוון שאר הפרווה. הוא מתחיל מאחורי הכתפיים ומצטמצם לכיוון הירכיים. רכס תקני מוגדר בבירור וסימטרי, ומתחיל בשני 'כתרים' (מערבולות שיער) תואמים בגודלם, הממוקמים זה מול זה קרוב לחלקו העליון.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה ונשכבת צמוד לגוף, ולכן היא מספקת הגנה מועטה מקור אך מתאימה לאקלים חם. הצבע המקובל הוא חיטה בכל גוון, ממבהיר ועד אדום. רוב התקנים מתירים כתם לבן קטן בחזה ובכפות הרגליים, בעוד לבן מוגזם נחשב פגם. אצל חלק מהכלבים החוטם והאוזניים כהים יותר. צבע האף חום או שחור בהתאם לגוון הפרווה, וצבע העיניים עוקב אחר צבע האף: עיניים כהות יתאימו לאף שחור ועיניים בגוון ענבר יתאימו לאף חום.

רודזיאן רידג'בק מתקשר עמוקות עם המשפחה שלו ונוטה ליצור קשר הדוק עם בני הבית. בבית הוא בדרך כלל רגוע, מאוזן ושקט, ואינו כלב שנובח סתם. אותו ביטחון שקט הופך אותו לשומר קשוב: הוא ערני לשינויים סביב הבית וימקם את עצמו בין המשפחה לבין איום נתפס.

כלפי זרים הגזע מסויג ולא ידידותי מיידית, והוא ממתין ומעריך לפני שהוא מתקרב לפנים חדשות. הסתייגות זו טבעית לגזע וזו אחת הסיבות שחיברות מוקדם ומגוון כה חשוב. עם ילדי המשפחה שלו הוא בדרך כלל סבלני ועדין, אם כי גודלו אומר שהוא מתאים יותר לבתים עם ילדים גדולים שיודעים להתמודד עם כלב חזק.

הרידג'בק אינטליגנטי ועצמאי, ופותח כדי לקבל החלטות בעצמו בזמן עבודה במרחק מהמטפל. המשמעות היא שהוא יכול להיות בעל רצון חזק ולבחון גבולות. הוא לא עקשן כשלעצמו אלא סומך על עצמו, ומגיב הכי טוב לבעלים עקבי והוגן. עם כלבים אחרים הוא יכול להיות חברותי אם גדל איתם, אם כי חלק מהפרטים, בעיקר זכרים, יכולים להיות תוקפניים כלפי כלבים מאותו מין. עברו כציד נותן לו דחף חזק לרדוף אחרי בעלי חיים קטנים.

טיפוח

הפרווה הקצרה קלה מאוד לתחזוקה ונושרת ברמה נמוכה יחסית לגודל הכלב.

• להבריש פעם בשבוע במברשת גומי או כפפת טיפוח כדי להסיר שיער רופף
• לרחוץ רק אחת לכמה חודשים או כשהכלב מלוכלך, כי הפרווה כמעט לא מפתחת ריח
• לבדוק ולנקות את האוזניים באופן קבוע כדי למנוע הצטברות לכלוך
• לגזום ציפורניים אחת לכמה שבועות ולצחצח שיניים מספר פעמים בשבוע

פעילות גופנית

זהו גזע אתלטי שזקוק לפעילות גופנית אמיתית כל יום. בלי מספיק פעילות הוא עלול להיות חסר מנוחה והרסני.

• לפחות 60 עד 90 דקות של פעילות ביום עבור כלב בוגר
• הליכות ארוכות, ריצה קלה, וריצה חופשית בשטח מגודר בטוח
• פעילויות שמאתגרות את השכל, כמו משחקי ריח או מפגשי אילוף
• להימנע מפעילות מאומצת וחוזרת אצל גורים עד שהמפרקים מבשילים כראוי

סביבת מחיה

רודזיאן רידג'בק מסתדר הכי טוב בבית עם חצר מגודרת בביטחון ובגדר גבוהה ויציבה, שכן הוא קופצני ואתלטי מספיק כדי לחצות מחסומים נמוכים. הוא מעדיף תנאים חמים ומרגיש את הקור בגלל הפרווה הדקה שלו, כך שהוא זקוק למחסה ולחימום בחורף. באקלים החם והיבש של ישראל, שכולל ים תיכוני חם וגם אזורי מדבר, הפרווה הקצרה שלו מתאימה במיוחד ואינה מכבידה עליו בקיץ. מעבר לכך הוא כלב בית בנשמתו וצריך לחיות עם המשפחה ולא להישאר לבד בחוץ לתקופות ארוכות.

רודזיאן רידג'בק מסתדר היטב עם מזון מלא ומאוזן שמיועד לגזעים גדולים ופעילים. יש לחפש מזון שבו חלבון מן החי איכותי הוא המרכיב הראשי, עם רמת שומן שמתאימה לרמת הפעילות שלו. מכיוון שהגזע בעל חזה עמוק, האכלה בארוחות מדודות במקום ארוחה גדולה אחת מסייעת להפחית את הסיכון לניפוח קיבה (בלואט). חשוב לשמור על משקל רזה: משקל עודף מכביד על המפרקים ועל הלב. יש להתאים את הכמות לגיל, למשקל ולרמת הפעילות של הכלב הספציפי ולא להסתמך רק על התיאבון, ותמיד לספק מים טריים.

חטיפים ותוספים

יש לשמור על חטיפים בהיקף של לא יותר מכעשרה אחוזים מסך הקלוריות היומיות ולקחת אותם בחשבון בכמות המזון הכוללת. אפשרויות בריאות כוללות חתיכות קטנות של בשר מבושל פשוט או חטיפי אילוף מסחריים דלי שומן. רוב הרידג'בקים על תפריט מלא לא זקוקים לתוספים, אך וטרינר עשוי להמליץ על תמיכה למפרקים עבור כלבים מבוגרים או כלבים בעבודה מאומצת. יש להכניס כל שינוי תזונתי בהדרגה על פני כמה ימים כדי למנוע בעיות עיכול.

רודזיאן רידג'בק הוא גזע חסון, ורוב הפרטים נהנים מבריאות טובה עם תוחלת חיים אופיינית של 10 עד 12 שנים. גידול אחראי וטיפול וטרינרי שוטף מפחיתים את הסיכון למצבים הידועים בגזע. בהיותו כלב בעל חזה עמוק, הסיכון שלו לניפוח קיבה גבוה מהממוצע, ולכן חשוב שבעלים ילמדו לזהות את סימני האזהרה. הנקודות הבאות מכסות את הבעיות הנפוצות ביותר.

טיפול מונע

• לרכוש גור ממגדל שבודק בעיות ירך, מרפק ובלוטת תריס, ובודק גורים לסינוס דרמואידי
• לשמור על חיסונים וטיפול נגד טפילים מעודכנים
• להאכיל בארוחות מדודות ולהימנע מפעילות מאומצת מיד לאחר האכילה כדי להפחית סיכון לניפוח
• לשמור על משקל רזה כדי להגן על המפרקים
• לקבוע בדיקות וטרינריות שנתיות, ותכופות יותר עבור כלבים מבוגרים

רודזיאן רידג'בק חכם ולומד מהר, אך פותח לעבוד לבד ולחשוב בעצמו, כך שהוא לא נשמע רק כדי לרצות. הוא זקוק לבעלים רגוע, עקבי וברור לגבי החוקים. שיטות קשות או תקיפות נוטות לגרום לגזע להתרחק או להתעקש עוד יותר, בעוד אילוף הוגן ומבוסס תגמול מרוויח את שיתוף הפעולה שלו. יש להתחיל אילוף וחיברות כבר בגיל גורות, ולחשוף את הכלב לאנשים, מקומות וחיות רבים כדי שההסתייגות הטבעית שלו מזרים לא תהפוך לחשדנות מוגזמת. יש לשמור על מפגשים קצרים ומגוונים כדי לשמור על העניין שלו.

יסודות

1. לקבוע חוקי בית ושגרה כבר מהיום הראשון בבית
2. לחבר את הגור עם מגוון רחב של אנשים, כלבים ומצבים יומיומיים
3. ללמד תגובה לשם, שב, שכב, וחזרה אמינה בגיל צעיר
4. לתרגל הליכה ברצועה רפויה לפני שהכלב מגיע לגודלו ולכוחו המלאים
5. לתרגל מפגשים קצרים מדי יום ולתגמל תגובות נכונות מיד
6. לבנות בהדרגה התנהגות יציבה מול הסחות דעת וכלבים אחרים

רודזיאן רידג'בקים מגיעים לבגרות מינית סביב גיל שנה, אך מגדלים אחראים ממתינים עד שהכלב בשל פיזית ונפשית, בדרך כלל סביב גיל שנתיים, לפני ההרבעה. שני ההורים צריכים לעבור בדיקות בריאות לדיספלזיה של הירך והמרפק ולתפקוד בלוטת התריס, וזוג ההרבעה צריך להפגין אופי יציב ונאמן לגזע.

הריון הנקבה נמשך כ-63 יום. המלטות כוללות בממוצע שישה עד תשעה גורים, אם כי מתרחשות גם המלטות גדולות יותר. יש לבדוק כל גור חדש עבור סינוס דרמואידי, הפגם התורשתי לאורך עמוד השדרה, כי הוא עלול להיות קיים כבר מהלידה ולדרוש טיפול וטרינרי. גורים ביילודים תלויים לחלוטין באם לחום ולהזנה בשבועות הראשונים.

החל מגיל כשלושה שבועות הגורים מתחילים לחקור את סביבתם, וצריך לטפל בהם בעדינות ולחשוף אותם למראות ולקולות ביתיים רגילים. תקופה מוקדמת זו מעצבת חלק ניכר מהאופי הבוגר. הגורים בדרך כלל נגמלים עד גיל שישה עד שמונה שבועות וצריכים להישאר עם האם ועם אחיהם עד גיל שמונה שבועות לפחות כדי ללמוד התנהגות כלבית תקינה. גידול גזע גדול וחזק זה הוא מפעל רציני שיש לבצע רק כאשר רווחת ההורים והגורים עומדת בראש סדר העדיפויות.

איך רושמים כלב מגזע רידג'בק רודזי בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע רידג'בק רודזי, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע רידג'בק רודזי מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.