פקינז

הפקינז הוא כלב נוי קטן שמקורו בסין הקיסרית, שם חי כבן לוויה בארמון המלוכה. תנועתו בטוחה ומדודה, ובעלים רבים מתארים אותה כמלכותית. מבנה הגוף שלו קומפקטי וכבד יחסית לגודלו, עם חזה רחב, רגליים קצרות ומעטה פרווה כפול ושופע המקיף את הפנים כמו רעמה.

חרף גודלו הקטן, הפקינז הוא כלב נועז ובטוח בעצמו. הוא נקשר בחוזקה לאדם אחד או שניים ונוטה להיות מסויג כלפי זרים. הגזע חם ואוהב כלפי בני המשפחה, אך שומר על מידה של עצמאות, ולעיתים קרובות מחליט בעצמו מתי הוא רוצה תשומת לב.

מדובר בכלב המתאים לחיי בית פנימיים. צרכי הפעילות הגופנית שלו מתונים, אך הטיפוח דורש עקביות, ומבנה הפנים השטוח שלו הופך אותו לרגיש במיוחד לחום. הפקינז מתאים למשקי בית שקטים ולבעלים המעוניינים בבן לוויה מסור בעל רמת אנרגיה נמוכה.

למי הגזע מתאים

הפקינז מתאים היטב לגרים בדירות, לגמלאים ולכל מי שמחפש בן לוויה שנשאר קרוב לבית. הוא פחות מתאים למשפחות פעילות מאוד או לבתים עם ילדים קטנים שנוטים למשחק גס, וטיפוח הפרווה דורש בעלים המוכן לסרוק אותה מספר פעמים בשבוע.

הפקינז נמנה עם גזעי הליווי העתיקים ביותר, ושורשיו בסין מגיעים לאלף שנים ומעלה. הכלבים גודלו בתוך חצר הקיסר ונקשרו למשפחת המלוכה הסינית. מראם הדומה לאריה קשר אותם לסמליות בודהיסטית, ובעלות עליהם מחוץ לארמון הייתה מוגבלת לאורך תקופות ארוכות.

במשך מאות שנים הגזע נותר כמעט לא מוכר מחוץ לגבולות סין. הכלבים גודלו למידות קטנות ולמראה פנים שטוח שהתאים לטעם החצר, והתייחסו אליהם כאל בעלי חיים יקרי ערך בארמון, לא ככלבי עבודה.

הפקינז הגיע לאירופה בשנת 1860, כאשר כוחות בריטיים וצרפתיים פרצו לארמונות הקיסר בבייג'ינג במהלך מלחמת האופיום השנייה. מספר כלבים הובאו לבריטניה, ואחד מהם הוענק למלכה ויקטוריה. כלבים אלה היוו את הבסיס לאוכלוסיית הרבייה במערב.

הגזע צבר פופולריות תחילה בבריטניה ולאחר מכן בארצות הברית, בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. איגודי כלבנות מובילים הכירו בו סביב תחילת המאה ה-20, והוא ממשיך להיות כלב נוי נפוץ מאז.

לפקינז גוף קומפקטי בצורת אגס, כבד יותר בחלקו הקדמי מאשר באחורי. הראש רחב ושטוח בין האוזניים, עם חטם קצר ומקומט ואף שחור. העיניים גדולות, כהות ועגולות, ממוקמות במרחק ניכר זו מזו ומעניקות לגזע הבעה פתוחה. האוזניים בצורת לב וצמודות לראש, מכוסות בשיער ארוך.

הגוף נמוך וקרוב לקרקע, ואורכו מעט גדול מגובהו. הליכת הכלב מתנדנדת ואיטית, כתוצאה ממבנה גופו. הזנב מחובר גבוה ונישא מעל הגב, ומעוטר בשיער ארוך.

פרווה וצבעים

השכבה החיצונית של הפרווה ארוכה וגסה, מעליה תת-פרווה רכה וצפופה. שיער עיטורי מופיע באוזניים, ברגליים, בזנב ובכפות, ורעמה עבה יותר מקיפה את הצוואר. רוב הצבעים מקובלים, כאשר אדום, חום-צהבהב וקרם נפוצים ביותר. מסכת פנים כהה אופיינית בכלבים רבים בעלי פרווה בהירה.

הפקינז מפתח קשר חזק עם בני משקו ונאמן וחם כלפי האנשים שהוא מכיר. הוא נוטה לבחור אדם מועדף אחד וללכת בעקבותיו מחדר לחדר. עם זאת, הוא שומר על נטייה עצמאית ומרוצה לנוח לבדו לפרקי זמן ארוכים.

מול זרים הגזע מסויג וערני. הוא נובח לעיתים קרובות כדי להכריז על הגעת אורחים, מה שהופך אותו לכלב שמירה קטן אך ערני. חִברות מוקדם מסייע לו לקבל אנשים ומצבים חדשים בפחות חשדנות.

מול ילדים, הפקינז מסתדר בצורה הטובה ביותר עם ילדים גדולים יותר ועדינים, המבינים שכלב קטן עלול להיפגע מטיפול גס. הוא לא תמיד סובלני כלפי הקנטות. מול חיות מחמד אחרות הוא עשוי להיות בררני ולעמוד על שלו למרות גודלו, ולכן היכרות רגועה חשובה. הביטחון העצמי והעצמאות של הגזע עלולים להיראות כעקשנות בזמן אילוף.

טיפוח

הפרווה הכפולה והארוכה דורשת טיפול קבוע כדי להישאר נקייה מסבך וקשרים.

• לסרוק את הפרווה לפחות שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, ובתדירות גבוהה יותר בעונות הנשירה
• לנקות באופן קבוע את קמטי הפנים ואת האזור סביב העיניים, כדי למנוע הצטברות לחות
• לגזום את השיער סביב האזור האחורי והכפות מטעמי היגיינה
• לרחוץ את הכלב אחת לשלושה עד ארבעה שבועות, או לפי הצורך
• לבדוק ולנקות את האוזניים ולקצץ את הציפורניים במרווחים קבועים

פעילות גופנית

צרכי הפעילות הגופנית של הפקינז מתונים ומתאימים לאורח חיים ביתי.

• טיול קצר אחד או שניים ביום מספיקים לרוב
• משחק בתוך הבית מכסה חלק ניכר מצורכי הפעילות של הגזע
• יש להימנע ממאמץ בחום ובלחות גבוהה
• בימים חמים כדאי לשמור על טיולים מתונים ולתזמן אותם בשעות הקרירות יותר של היום

סביבת מחיה

מבנה גופו של הפקינז מותאם לחיים בתוך הבית, והוא מסתדר הכי טוב בבית קריר ובעל בקרת אקלים. הפנים השטוחות מגבילות את יכולתו להתקרר באמצעות נשימה מהירה, כך שהוא עלול להתחמם יתר על המידה במהירות. הוא מסתגל היטב לדירות ולשטחים קטנים ואינו זקוק לחצר.

הפקינז מסתדר היטב עם מזון כלבים מלא ומאוזן, המיועד לגזעים קטנים או לגזעי נוי. מכיוון שהגזע קומפקטי ולא פעיל במיוחד, הוא נוטה לעלות במשקל בקלות, ולכן כדאי למדוד את המנות במקום להאכיל ללא הגבלה. עודף משקל מכביד על המפרקים ומחמיר בעיות נשימה אצל כלב בעל פנים שטוחות.

גרגירי מזון קטנים או מזון שהכלב יכול להרים בקלות מתאימים לחטם הקצר שלו. יש להקפיד על זמינות מתמדת של מים טריים.

חטיפים ותוספי תזונה

כדאי להגביל חטיפים לחלק קטן מסך הקלוריות היומי, כדי למנוע עלייה במשקל. רוב כלבי הפקינז הניזונים מתזונה מלאה אינם זקוקים לתוספים, אך וטרינר עשוי להמליץ על תמיכה במפרקים או בפרווה עבור כלבים מסוימים. יש להכניס כל מזון חדש בהדרגה, כדי למנוע גירוי במערכת העיכול.

הפקינז חי בדרך כלל בין 12 ל-14 שנים. מדובר בגזע חסון ביחס לגודלו, אך מבנה גופו יוצר מספר בעיות בריאות צפויות. הפנים השטוחות הן מקור לבעיות נשימה אופייניות לגזעים ברכיצפליים, והעיניים הבולטות והגב הארוך יוצרים סיכונים משלהם. רבייה אחראית ושמירה על משקל תקין מפחיתות את חומרתן של רבות מבעיות אלה.

טיפול מונע

• לשמור על משקל תקין כדי להקל על המפרקים, הגב והנשימה
• לנקות באופן קבוע את קפלי הפנים ואת האזור סביב העיניים
• לתאם בדיקות וטרינריות שנתיות ולעדכן חיסונים
• לשמור על טיפול שיניים סדיר, מכיוון שגזעים קטנים נוטים למחלות חניכיים ושיניים
• להימנע מחום ומאמץ יתר

הפקינז הוא כלב חכם בעל נטייה עצמאית מובהקת. הוא מסוגל ללמוד פקודות היטב, אך לעיתים קרובות שוקל אם הוא באמת רוצה לציית, מה שעלול להיראות כעקשנות. שיטות קשוחות נוטות לגרום לגזע להיסגר או להתעקש עוד יותר. אילוף רגוע, עקבי ומבוסס תגמול מניב תוצאות טובות בהרבה. חינוך לניקיון עשוי לדרוש סבלנות, ואילוף לכלוב מסייע במקרים רבים.

חִברות מוקדם חשוב במיוחד. חשיפת הגור למגוון אנשים, צלילים ומצבים מפחיתה את החשדנות הטבעית של הגזע ומצמצמת נביחות מוגזמות בהמשך.

עקרונות בסיסיים

1. להתחיל בחִברות מוקדם, תוך היכרות עם אנשים, מקומות וטיפול עדין חדשים
2. לשמור על אימונים קצרים, בסביבות חמש עד עשר דקות, כדי לשמר את הקשב
3. להשתמש בתגמולי מזון ובשבחים כדי לסמן התנהגות רצויה
4. ללמד פקודות בסיסיות כמו תגובה לשם, ישיבה ובוא
5. לשמור על עקביות בכללים בכל בני הבית
6. להתמודד עם נביחות באמצעות הסחת דעת רגועה במקום ענישה

רבייה בפקינז מחייבת ניסיון ומעורבות וטרינרית. נקבות מגיעות לבגרות מינית בשנת חייהן הראשונה, אך מגדלים אחראים ממתינים עד שהכלבה בשלה מבחינה גופנית ועברה בדיקות בריאות לפני ההזדווגות. מבנה הגוף של הגזע עלול להקשות על הזדווגות טבעית, וראשם הגדול של הגורים ביחס לגודל האם הופך את הלידה למאתגרת לעיתים קרובות.

משך ההיריון נמשך כ-63 ימים. ההמלטות קטנות וכוללות בדרך כלל גור אחד עד ארבעה גורים. בשל הסיכון ללידות קשות, לידות רבות של פקינז מתבצעות בפיקוח וטרינרי, וניתוח קיסרי אינו נדיר. הגורים נולדים זעירים וזקוקים לסביבה חמה ונקייה ולמעקב צמוד בשבועות הראשונים.

רבייה אחראית כוללת בדיקת ההורים לאיתור בעיות בעיניים, בברכיים ובנשימה, והימנעות מהמאפיינים הקיצוניים ביותר של פנים שטוחות, המחמירים את בריאות הגזע. על הגורים להישאר עם האם ועם שאר ההמלטה לפחות עד גיל שמונה שבועות, ולהתחיל חִברות עדין לפני מעברם לבתים חדשים.

איך רושמים כלב מגזע פקינז בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע פקינז, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע פקינז מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.