פפיון

השם פפיון פירושו "פרפר" בצרפתית, כינוי שניתן לגזע בשל האוזניים הגדולות והמצוצפות משני צדי הראש ומזכירות כנפי פרפר פרושות. כלב הנוי הזה שוקל בממוצע 5 עד 10 פאונד וגובהו בכתפיים נע בין 8 ל-11 אינץ'. קיימת גם גרסה עם אוזניים שמוטות, הקרויה פאלן, מהמילה הצרפתית לעש; שתי הגרסאות נחשבות לאותו גזע ממש.

חרף המבנה הזעיר והעדין, מדובר בכלב פעיל ומוכשר. הפפיון לומד מהר, מגיב היטב לאילוף ומגיע להישגים גבוהים בתחרויות זריזות (אג'יליטי) וציות. הליכתו קלילה וערנית, והוא נשאר קשוב לכל מה שקורה סביבו ולבני האדם שלו.

הפרווה ארוכה, דקה ובעלת שכבה אחת בלבד, עם ציצית שיער על האוזניים, החזה, הרגליים והזנב. הצבע הבסיסי הוא לבן עם כתמים בצבע נוסף. תוחלת החיים ארוכה יחסית לכלב, ובדרך כלל נעה בין 14 ל-16 שנים.

למי הכלב מתאים

פפיון מתאים לבעלים שמחפשים כלב קטן עם שכל פעיל. הוא מתאים למי שנהנה ממשחקי אילוף, זריזות או עבודה מנטלית יומיומית. הגזע מסתגל היטב הן לדירה והן לבית פרטי, ובלבד שהוא מקבל פעילות וחברה. במשקי בית עם ילדים קטנים מאוד כדאי להשגיח מקרוב, מכיוון שהמבנה הזעיר עלול להיפגע מטיפול לא עדין.

הפפיון שייך למשפחת ספניאלים זעירים המכונים לעיתים "ספניאלי גמד" או "ספניאלים יבשתיים". כלבים מהסוג הזה מופיעים בציורים אירופיים כבר מהמאה ה-16, לרוב על ברכיהן של אצילות ובזרועותיהן של נשות החצר. ציירים באיטליה, בספרד ובצרפת תיעדו את הכלבים הזעירים בדיוקנאות רבים מאותה תקופה.

בצורתו המוקדמת היו לכלב אוזניים שמוטות, הצורה המוכרת כיום כפאלן. האוזן הזקופה והמצוצפת, שממנה שאב הפפיון את שמו, התפתחה מאוחר יותר, ולאורך זמן רב שני סוגי האוזניים הופיעו באותם המלטות ממש. צרפת ובלגיה הן הארצות המזוהות ביותר עם עיצוב הגזע לצורתו הנוכחית.

הכלבים היו פופולריים בקרב האצולה הצרפתית, וסיפורים עממיים רבים משייכים את הגזע לחצרות מלוכה של המאות ה-17 וה-18. יהיו הקשרים המדויקים לחצר אשר יהיו, הספניאלים הזעירים היו כלבי ליווי מבוססים במשפחות אמידות באירופה עוד לפני שקמו מועדוני גזע רשמיים.

גידול מאורגן ותקנים רשמיים הגיעו עם התבססות מועדוני הכלבנות בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20. כיום, כמו במרבית המרשמים בעולם, גם מועדון הכלבנות הישראלי (IKC), הגוף הארצי לרישום כלבי גזע בישראל, מכיר בפפיון ובפאלן כגזע אחד, כאשר צורת האוזן נחשבת לווריאציה ולא לגזע נפרד.

מבנה גופו של הפפיון קליל ואלגנטי, עם עצמות דקות וקו גב ישר. הראש קטן עם עצירה (stop) מוגדרת וחטם המתקצר ביחס לגולגולת. התכונה הבולטת ביותר היא האוזניים: בצורה הזקופה הן גדולות, ממוקמות לכיוון אחורי הראש, ונישאות בזווית פתוחה עם ציצית ארוכה שמזכירה כנפי פרפר פרושות. בצורת הפאלן אותן אוזניים ממש שמוטות כלפי מטה.

הזנב מחובר גבוה ונישא מקושת מעל הגב, עטור נוצת שיער ארוכה. התנועה קלה וחופשית, והכלב מכסה מרחק בקלות יחסית לגודלו הזעיר.

פרווה וצבעים

פרוותו של הפפיון תמיד דו-גונית: לבנה עם כתמים בצבע נוסף. השילובים הנפוצים כוללים לבן עם שחור, לבן עם אדום או סייבל, ולבן עם חום. בכלבים תלת-גוניים מופיעים שחור ולבן יחד עם סימני חום מעל העיניים ובתוך האוזניים. מסכה סימטרית של צבע על הפנים והאוזניים נחשבת רצויה, ולעיתים קרובות מלווה בפס לבן במרכז הראש. הפרווה בעלת שכבה אחת, ללא תת-פרווה צמרית, מה שהופך את הטיפוח לפשוט יותר ממה שאורך השיער מרמז.

הפפיון הוא כלב סקרן וחברותי שמעורב באורח חיי המשפחה. הוא נקשר מאוד לבני ביתו ומעדיף חברה על פני שעות ארוכות לבד. עם בני המשפחה הוא חיבתי ושובבי, ובדרך כלל מקבל אורחים מוכרים בעניין ולא בחשש.

מול זרים הגזע נוטה להיות ערני, ועשוי לנבוח כדי להכריז על מבקרים, אך אינו תוקפני בדרך כלל. סוציאליזציה מוקדמת עוזרת לו לשמור על ביטחון עצמי מול אנשים ומקומות חדשים. עם כלבים אחרים הפפיון בדרך כלל חברתי, ורבים מסתדרים היטב עם חתולים שגדלו לצידם. בשל גודלו הקטן, יש להשגיח על מפגשים עם כלבים גדולים.

זהו גזע שחושב. הוא קולט פקודות חדשות מהר, נהנה מפתרון בעיות, ועלול להשתעמם או להיות רועש אם אין לו מספיק עיסוק. בעלים שמספקים משחקי אילוף ופעילות יומיומית רואים בדרך כלל את הצד הרגוע והיציב יותר של הכלב. הפפיון רגיש למצב הרוח של בעליו ומגיב הכי טוב לטיפול סבלני ועקבי.

טיפוח

• סרקו את הפרווה פעמיים או שלוש בשבוע כדי למנוע סבך בציצית שעל האוזניים, הרגליים והזנב
• בדקו ונקו בעדינות את האוזניים, מכיוון שהציצית הארוכה נוטה ללכוד לכלוך
• גזמו את השיער בין כריות כפות הרגליים ושמרו על ציפורניים קצרות
• רחצו כל כמה שבועות או כשהפרווה מתלכלכת; פרווה בעלת שכבה אחת מתייבשת מהר
• צחצחו שיניים כמה פעמים בשבוע, מכיוון שגזעים קטנים נוטים לצבירת אבנית

פעילות גופנית

• הקצו 30 עד 60 דקות של פעילות ביום, בין טיולים למשחק
• הוסיפו משחקי אילוף או צעצועי חשיבה כדי להעסיק את השכל המהיר של הגזע
• שקלו זריזות (אג'יליטי) או ציות, תחומים שבהם הגזע מצטיין
• השגיחו על משחק עם כלבים גדולים כדי להגן על המבנה הקטן

סביבת מגורים

הפפיון מסתגל היטב לדירה או לבית. הוא סובל פחות טוב קור בהשוואה לכלבים גדולים יותר, בשל פרוותו החד-שכבתית, כך שמעיל לחורף ופינה חמה בבית מועילים לו. בישראל, שבה האקלים הים-תיכוני חם ברוב ימות השנה, גזע נוי קטן כזה עם פרווה דקה מתמודד באופן סביר עם החום, אך עדיין יש להקפיד על גישה לצל ולמים בימים חמים. גדר בטוחה והשגחה בחוץ חשובות, מכיוון שכלב קטן עלול לחמוק דרך פרצות והוא פגיע לעופות טרף באזורים מסוימים.

האכילו מזון מלא ומאוזן שפותח במיוחד לגזעים קטנים או לגזעי נוי. גרגירים קטנים מתאימים לפה הקטן ותורמים לבריאות השיניים. מכיוון שהגזע זעיר, המנות קטנות וקל להאכיל יותר מדי, ולכן כדאי למדוד את הארוחות במקום להשאיר מזון פתוח לאורך היום. עקבו אחר מצב הגוף: אמורים להרגיש את הצלעות מבלי שיהיה עליהן שכבת שומן.

גורי גזעי נוי עלולים לפתח רמת סוכר נמוכה בדם, הנקראת היפוגליקמיה, אם המרווח בין הארוחות ארוך מדי. גורים צעירים צריכים לאכול כמה ארוחות קטנות ביום כדי לשמור על רמת אנרגיה יציבה. הקפידו תמיד על מים טריים וזמינים.

חטיפים ותוספי מזון

הגבילו חטיפים לכ-10 אחוזים מסך הקלוריות היומיות כדי למנוע עלייה במשקל אצל כלב כה קטן. השתמשו בחטיפי אילוף זעירים או בפירורי הגרגירים הרגילים לצורך חיזוק חיובי. כלב שאוכל תזונה מסחרית מלאה בדרך כלל אינו זקוק לתוספים; התייעצו עם וטרינר לפני הוספת כל תוסף, מכיוון שכלבי נוי רגישים למינון.

הפפיון נמנה עם גזעי הכלבים ארוכי החיים יותר, ומגיע בדרך כלל ל-14 עד 16 שנים. הוא חסון יחסית לגודלו, אך כמו רוב גזעי הנוי יש לו כמה מצבים שכדאי לעקוב אחריהם. רכישה ממגדלים שבודקים את הכלבים שלהם וטיפול וטרינרי שוטף מפחיתים את הסיכון לבעיות תורשתיות ובעיות הקשורות לגיל.

טיפול מונע

• הקפידו על חיסונים בסיסיים ומניעת טפילים
• צחצחו שיניים וקבעו בדיקות שיניים תקופתיות
• שמרו על משקל גוף רזה כדי להגן על המפרקים
• השתמשו ברתמה במקום בקולר כדי לחסוך מקנה הנשימה
• שאלו על בדיקות ברכיים ועיניים בעת בחירת גור

הפפיון נחשב לאחד הגזעים הפיקחים ביותר בקרב כלבי הנוי, ולומד פקודות חדשות בחזרות מעטות. הוא נהנה מהעבודה המנטלית של האילוף ומצליח בציות, בזריזות ובתרגילי טריקים. הגזע מגיב לשיטות עדינות ועקביות, ועלול להיעשות חרד או עקשן אם מטפלים בו בגסות. מפגשים קצרים ותכופים שומרים על הריכוז שלו טוב יותר מתרגולים ארוכים.

חינוך לצרכים הוא התחום שדורש הכי הרבה סבלנות. כמו כלבים קטנים רבים, לפפיון שלפוחית שתן קטנה, והוא נהנה משגרה קבועה ומיציאות תכופות. סוציאליזציה מוקדמת לאנשים, לצלילים ולבעלי חיים אחרים עוזרת למנוע את הנביחות העצבניות שגזעי נוי עלולים לפתח.

היסודות

1. התחילו סוציאליזציה מוקדם, וחשפו את הגור לאנשים, מקומות וטיפול עדין ומגוונים
2. קבעו שגרת חינוך לצרכים עקבית עם יציאות תכופות ושבחים על הצלחה
3. למדו את הפקודות שב, שכב, בוא והישאר במפגשים קצרים ויומיומיים
4. הכניסו רתמה בשלב מוקדם ותרגלו הליכה עם רצועה רפויה
5. הוסיפו משחקים, טריקים או זריזות ברגע שהיסודות יציבים, כדי לנתב את האנרגיה

פפיונים מגיעים לבגרות מינית בגיל 6 עד 12 חודשים בערך, אך מגדלים אחראים ממתינים עד שהכלבה בשלה פיזית, בדרך כלל קרוב יותר לגיל שנתיים, לפני ההמלטה הראשונה. בדיקות בריאות לשני ההורים, כולל ברכיים, עיניים ולב, הן נוהג מקובל לפני ההזדווגות.

ההיריון נמשך כ-63 ימים. ההמלטות קטנות, לרוב שניים עד ארבעה גורים, בהתאם לגודל הגזע. מכיוון שהגורים זעירים וכלבות נוי עלולות להתקשות בלידה, מגדלים עוקבים מקרוב אחר הלידה ומחזיקים וטרינר בכוננות. לעיתים נדרש ניתוח קיסרי.

גורים ילודים שבריריים וזקוקים לאזור המלטה חם ושקט. שמירה על טמפרטורה יציבה ומעקב אחר רמת סוכר נמוכה בדם הם עדיפות בשבועות הראשונים. הגורים נשארים בדרך כלל עם האם לפחות עד גיל 8 עד 12 שבועות, מה שמאפשר זמן לסוציאליזציה מוקדמת לפני המעבר לבתים חדשים.

איך רושמים כלב מגזע פפיון בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע פפיון רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע פפיון מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.