לנקשייר הילר

לנקשייר הילר הוא כלב קטן שמקורו באנגליה, ששימש במקור להנעת בקר ולציד מכרסמים בחוות. גופו קרוב לקרקע, מוצק, עם רגליים קצרות ומבט קשוב. למרות גודלו הצנוע, הוא נושא בתוכו את דחף העבודה של כלבי רועים גדולים בהרבה.

הגזע ידידותי ומסור למשפחתו. הוא נקשר מהר לאנשים שאיתם הוא חי, ונוטה להיות עסוק, דרוך ומוכן לפעולה כל הזמן. בעלים רבים מתארים הרגל מיוחד: הכלב מושך את שפתיו לאחור ביצירת מה שנראה כמו חיוך.

זהו בן לוויה נמרץ וחד, שמשגשג כאשר יש לו פעילות סדירה ועיסוק מחשבתי. הגזע מתאים למי שמחפש כלב קטן בעל אישיות גדולה, ויכול להעניק לו תשומת לב ותרגילים באופן עקבי.

למי הוא מתאים

לנקשייר הילר מתאים לבתים פעילים שיכולים לספק לו תנועה ואתגר מחשבתי מדי יום. הוא מתפקד היטב אצל בעלים שאוהבים משחקי אילוף וטיולים יומיים. גם בעלים חדשים יכולים להסתדר עם הגזע מתוך מחויבות, אך יצר הרעייה והאנרגיה הגבוהה שלו מתגמלים בעיקר את מי שנשאר מעורב.

שם הגזע לנקשייר הילר לקוח ממחוז לנקשייר שבצפון מערב אנגליה. החלק 'הילר' בשם מתייחס לשיטת העבודה שלו: נשיכה קלה בעקבי הבקר כדי להניע אותו קדימה, משימה שחלק עם כלבי רעייה אחרים מהאיים הבריטיים.

בדרך כלל מקשרים את הגזע לאזור אורמסקירק שבלנקשייר, שם גידלו בחוות כלבים שחורים עם כתמי חום. כלבים אלה הניעו בקר לשוק, ובמקביל שימשו כצדי עכברושים, ושמרו על מבני החווה נקיים ממזיקים. גובהם הנמוך אפשר להם להתחמק מבעיטות של הבהמות שאותן רעו.

מקובל להניח שהגזע המודרני חולק אבות קדמונים עם הוולשי קורגי ועם הטרייר ממנצ'סטר, שילוב שיכול להסביר גם את יצר הרעייה שלו וגם את הדחף הדמוי טרייר לצוד עכברושים. מספרי הכלבים ירדו עם הזמן, ככל שהחקלאות השתנתה והצורך בכלבי רעייה קטנים פחת.

מגדלים מסורים פעלו להחיות את הזן במחצית השנייה של המאה העשרים. מועדון הכלבנות הבריטי הכיר בלנקשייר הילר, והוקם מועדון גזע ייעודי להגנה עליו. עדיין מדובר בגזע נדיר, ושימור מאגר הגנים המצומצם שלו נותר עניין מתמשך.

לנקשייר הילר קטן וארוך מעט יותר מגובהו, עם גב ישר ורגליים קצרות וחסונות. ראשו ערני, עם עיניים בהירות בצורת שקד ואוזניים קטנות ויציבות, זקופות או קפולות בקצה. המראה הכללי עובדתי ופרקטי יותר מאשר עדין, עם קווים נקיים ומבנה אתלטי.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה ועמידה בפני מזג אוויר, עם שכבה חיצונית שטוחה מעל תת פרווה עדינה יותר. בחורף הפרווה מתעבה, ולעיתים נוצרת רעמה קלה סביב הצוואר. שני הצבעים המוכרים הם שחור עם חום וכבד (שוקולד) עם חום, עם כתמי חום ברורים ברגליים, בחטם, בחזה ומעל העיניים. הפרווה דורשת מעט מאוד טיפוח ושומרת על צורתה הטבעית.

לנקשייר הילר חיבתי ומאוד קשור למשק הבית שלו. הוא עליז ולומד מהר, ולעיתים קרובות שומר על צד שובבי גם בבגרות. הגזע נוטה להיצמד לאנשיו ואוהב להיות חלק מהשגרה היומית.

מול זרים הוא בדרך כלל ערני, ועשוי לנבוח כדי להכריז על אורחים, תכונה שהופכת אותו לכלב שמירה קטן ויעיל. הוא לרוב אינו תוקפני, אך יכול להיות מסויג עד שהוא מכיר מישהו. חִברות מוקדם עוזר לו להסתגל לאנשים ולמצבים חדשים.

הרקע של רעיית בקר וציד מכרסמים ניכר בהתנהגותו. הוא עלול לנסות 'לרעות' אנשים או חיות מחמד אחרות באמצעות נשיכות קלות בעקבים, ויכול להימשך למרדף אחרי בעלי חיים קטנים. עם כלבים אחרים הוא בדרך כלל חברותי כאשר גדל איתם ביחד. במשפחות עם ילדים קטנים מאוד רצוי להשגיח על המשחק, מכיוון שהכלב עלול לנשוך קלות מתוך התרגשות.

טיפוח

• הבריקו את הפרווה הקצרה פעם בשבוע כדי להסיר שיער רפוי ולשמור על ניקיון
• הבריקו לעיתים קרובות יותר בעונת נשירת התת פרווה
• רחצו רק כשצריך, מכיוון שהפרווה נפטרת מלכלוך בעצמה
• בדקו וקצצו ציפורניים כל כמה שבועות
• צחצחו שיניים באופן קבוע ובדקו את האוזניים לשעווה או ללכלוך

פעילות גופנית

• הקדישו לפחות 45 עד 60 דקות של פעילות ביום
• שלבו טיולים עם ריצה חופשית באזור בטוח
• הוסיפו משחקים כמו הבאת חפצים, תרגילי חזרה ועבודת ריח
• השתמשו בצעצועי חשיבה ובאימונים קצרים לגירוי מנטלי
• תנו לו משימה או תפקיד כדי לספק את יצר העבודה שלו

סביבת מחיה

לנקשייר הילר מסתגל הן לבתים בעיר והן לבתים כפריים, כל עוד צרכי הפעילות שלו מסופקים. הוא יכול לחיות בדירה אם הוא מקבל מספיק פעילות יומית, אם כי חצר מגודרת מהווה יתרון. בקיץ הישראלי החם כדאי להימנע מטיולים בשעות הצהריים, ולוודא גישה קבועה לצל ולמים, מכיוון שמדרכות חמות עלולות לפגוע בכריות הרגליים. גדר אמינה חשובה, שכן הגזע עלול לרדוף אחרי בעלי חיים קטנים או לנסות לרעות אותם.

לנקשייר הילר זקוק לתזונה מלאה ומאוזנת המתאימה לכלב קטן ופעיל. בחרו במזון איכותי המותאם לשלב החיים של הכלב: גור, בוגר או מבוגר. מכיוון שהגזע קטן ונוטה להשמין אם מאכילים אותו יתר על המידה, יש למדוד את המנות בקפידה ולהתאים אותן לרמת הפעילות של הכלב.

חטיפים ותוספים

הקפידו שהחטיפים לא יעלו על כ-10 אחוזים מסך הקלוריות היומיות, כדי לשמור על משקל הכלב. השתמשו בחטיפים קטנים ודלי שומן לאימונים. רוב הכלבים שאוכלים תזונה מלאה אינם זקוקים לתוספים נוספים; התייעצו עם וטרינר לפני הוספת כל תוסף, במיוחד לפרקים או לעור.

לנקשייר הילר הוא גזע חסון עם תוחלת חיים אופיינית של 12 עד 15 שנים. בהיותו גזע נדיר עם מאגר גנים מצומצם, עוקבים אצלו אחר מספר קטן של מצבים תורשתיים, שרבים מהם משפיעים על העיניים. מגדלים אחראים מבצעים בדיקות בריאות כדי לצמצם את הסיכון להעברתם.

טיפול מונע

• הקפידו על עדכניות החיסונים והטיפול בטפילים
• קבעו בדיקות וטרינריות שגרתיות, כולל בדיקות עיניים לפי הצורך
• שמרו על משקל גוף רזה כדי להגן על המפרקים
• צחצחו שיניים וקבעו בדיקות שיניים
• רכשו גורים ממגדלים שמבצעים בדיקות בריאות לעיניים ולמפרקים

לנקשייר הילר חד מחשבה ונהנה ללמוד, מה שהופך את האילוף למתגמל. הוא עלול להשתעמם או להיות עקשן מחזרתיות, לכן כדאי לשמור על אימונים קצרים, מגוונים וחיוביים. הגזע לרוב מצליח באילוף ציות, באג'יליטי ובלימוד תרגילים, שם האנרגיה והאינטליגנציה שלו מוצאות פורקן. חִברות מוקדם וכללים ברורים ועקביים עוזרים לנהל את הדחף הטבעי לרעות ולנבוח.

עקרונות בסיסיים

1. התחילו בחִברות מוקדם, והציגו לכלב אנשים, כלבים ומראות יומיומיים
2. למדו קריאה חוזרת אמינה לפני שמאפשרים חופש ללא רצועה
3. בנו פקודות בסיס כמו שב, הישאר ושכב, בעזרת אימונים קצרים יומיים
4. הפנו את הנשיכות בעקבים לצעצועים ולמשחקים מובנים
5. הוסיפו אג'יליטי, עבודת ריח או לימוד תרגילים כדי לשמור על המוח עסוק

רבייה של לנקשייר הילר צריכה להיעשות בזהירות, בהתחשב במאגר הגנים המצומצם של הגזע ובמצבי העיניים התורשתיים שהוא עלול לשאת. מגדלים אחראים מבצעים בדיקת DNA לנקע ראשוני של עדשת העין ומסדרים בדיקות עיניים לפני ההזדווגות, ושוקלים את אילנות היוחסין כדי לשמור על מגוון גנטי רחב ככל האפשר.

נקבות בדרך כלל מגיעות לבגרות ולגיל רבייה מתאים לאחר המחזור הראשון שלהן, אם כי מגדלים רבים ממתינים עד שהכלבה בשלה פיזית ומנטלית. ההזדווגות מתבצעת בהתאם לנוהג הכלבני המקובל, כשהנקבה מוזדווגת בחלון הפוריות שלה. ההיריון נמשך כתשעה שבועות (כ-63 יום), וההמלטות נוטות להיות קטנות.

הגורים הרכים גדלים לצד האם באזור המלטה חם ונקי. טיפול מוקדם וחִברות עדין כבר מגיל כמה שבועות עוזרים לגדל בוגרים בטוחים בעצמם. בדרך כלל הגורים עוברים לבתים חדשים בגיל כשמונה שבועות, לאחר גמילה ובדיקות בריאות ראשונות.

איך רושמים כלב מגזע לנקשייר הילר בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע לנקשייר הילר, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע לנקשייר הילר מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.