כלב הרים אנטלבוכר

כלב ההרים אנטלבוכר הוא הקטן מבין ארבעת גזעי כלבי ההרים השוויצריים. מקורו בשווייץ, שם שימש כלב לנהיגת בקר ולעבודה בחווה, הזיז עדרים ושמר על הרכוש. מבנה גופו שרירי וקומפקטי, בנוי לסיבולת ולתנועה מהירה על קרקע לא אחידה.

מדובר בכלב אנרגטי ונבון שיוצר קשר חזק עם בני משפחתו. בעליו מתארים אותו ככלב נאמן ובטוח בעצמו, ערני לסביבתו ומעדיף להישאר קרוב לאנשים המוכרים לו. מול זרים הוא נוטה להיות מסויג, עומד מהצד ובוחן את המצב, ולא תוקפני.

אנטלבוכר מתפקד בצורה הטובה ביותר אצל בעלים שיכולים להעניק לו תעסוקה, אילוף סדיר ופעילות גופנית קבועה. כאשר הכלב אינו מקבל פעילות מספקת, האנרגיה העודפת שלו עלולה להתבטא באי-שקט או בהתנהגות לא רצויה.

למי הגזע מתאים

הגזע מתאים ליחידים ולמשפחות פעילים המבלים זמן בחוץ ומעוניינים בכלב שיצטרף אליהם לטיולים רגליים, לטיולי שטח ולפעילויות מובנות. הוא התאמה טובה לבעלים המתעניינים ברעיית עדר, באגיליטי או בציות. הוא פחות מתאים לבתים שבהם בני האדם נעדרים שעות ארוכות ביום או למי שמחפש כלב שליו בעל רמת אנרגיה נמוכה.

שם הגזע לקוח מעמק אנטלבוך, הממוקם בקנטונים לוצרן וברן שבשווייץ. חקלאים במורדות האלפים החזיקו כלבים אלה כדי לנהוג ולרעות בקר, לשמור על משק הבית ולסייע בעבודות הרפת. הכלבים נדרשו לסיבולת, לזריזות ולאופי יציב כדי להזיז עדרים בשטח הררי ותלול.

האנטלבוכר הוא אחד מארבעה גזעי כלבי הרים שוויצריים קרובים, קבוצה הכוללת גם את כלב ההרים השוויצרי הגדול, את הברנזי ואת האפנצלר זנאנוד. לארבעתם דוגמת פרווה תלת-גונית דומה ורקע עבודה משותף בכפרי שווייץ.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 גברה ההתעניינות בשימור גזעי הכלבים המקומיים של שווייץ. חוקרי כלבנות, ובהם הפרופסור אלברט היים, סייעו להבחין בין האנטלבוכר לבין האפנצלר הדומה לו ולתעד אותו כטיפוס נפרד. הגזע הופרד רשמית ותועד בתחילת שנות ה-1900.

במשך רוב המאה ה-20 מספר הכלבים מהגזע היה נמוך, ומגדלים מסורים פעלו לשיקום האוכלוסייה. בהמשך התפשט הגזע גם מחוץ לשווייץ למדינות נוספות, שם הוא משמש הן ככלב עבודה והן ככלב מחמד. הוא עדיין נדיר יחסית בהשוואה לגזעי כלבי ההרים השוויצריים הגדולים יותר.

גוף האנטלבוכר ארוך במעט יותר מגובהו, עם מבנה חסון ושרירי המותאם לסיבולת ולזריזות. הראש מאוזן וההבעה ערנית וידידותית. האוזניים ממוקמות גבוה ותלויות קרוב לראש. הזנב עשוי להישאר בצורתו הטבעית ולהינשא בתנועה. בסך הכול מראהו אתלטי וקומפקטי ולא כבד. תקן הגזע הרשמי נקבע על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI), ומוכר בישראל על ידי הפדרציה הכלבנית הישראלית.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה ומונחת קרוב לגוף, עם שכבה עליונה חלקה ומבריקה מעל תת-פרווה צפופה יותר. הצבע התקני הוא תלת-גוני: הבסיס שחור, עם סימנים בגון חום-אדמדם מעל העיניים, בלחיים, בחזה וברגליים, וסימנים לבנים בחטם, בפס שעל הראש, בחזה, בכפות הרגליים ובקצה הזנב. הסימטריה ומיקום הסימנים הלבנים והחומים-אדמדמים הם חלק מתקן הגזע. הפרווה הקצרה קלה לתחזוקה אך נושרת.

האנטלבוכר הוא כלב בטוח בעצמו ותוסס, שיוצר קשר קרוב עם בני משק הבית. הוא מפגין חיבה כלפי האנשים המוכרים לו ואוהב להישאר בקרבתם. מול זרים הוא בדרך כלל מסויג ובוחן את הסביבה, ולכן הוא כלב שמירה טוב מטבעו. הוא ערני ונוטה להודיע על הגעת אורחים בנביחה.

לגזע דחף רעייה חזק, ולכן הוא עלול לנסות לשלוט בתנועה של בני הבית באמצעות הקפה או דחיפה קלה באף, גם כלפי ילדים או חיות מחמד אחרות. חברות מוקדמת מסייעת לו להסתגל לאנשים חדשים, לבעלי חיים ולמצבים חדשים. עם היכרות נכונה הוא יכול לחיות בהרמוניה עם כלבים אחרים ועם בני המשפחה.

בבסיסו זהו כלב עבודה. הוא לומד מהר ומפגין אינטליגנציה גבוהה, אך זקוק גם לפורקן שכלי וגם לפורקן גופני. אנטלבוכר משועמם עלול להפוך לרועש או להרסני. כאשר הוא מקבל מספיק פעילות ומסגרת ברורה, הוא הופך לבן לוויה יציב ואמין.

טיפוח

• לסרק את הפרווה הקצרה פעם בשבוע כדי להסיר שיער רפוי, ובתדירות גבוהה יותר בעונת נשירת הפרווה
• לרחוץ את הכלב רק לפי הצורך, מאחר שהפרווה נשארת נקייה יחסית מעצמה
• לבדוק ולנקות את האוזניים באופן סדיר, מאחר שהן תלויות קרוב לראש
• לגזור את הציפורניים כל כמה שבועות
• לצחצח שיניים כמה פעמים בשבוע

פעילות גופנית

• להעניק לפחות 60 עד 90 דקות של פעילות ביום
• לשלב הליכה מהירה, ריצה, טיולי שטח או משחקי הבאה
• להוסיף משחקי אילוף, עבודת ריח או ענפי ספורט כלבים כגון אגיליטי, ציות או רעיית עדר
• להימנע מהשארת הכלב חסר עיסוק לפרקי זמן ארוכים, מצב העלול לגרום לאי-שקט

סביבת מחיה

האנטלבוכר מתפקד בצורה הטובה ביותר בבית עם מרחב ועם בעלים פעילים ונוכחים. בית עם חצר מגודרת מתאים לו היטב, אך הוא יכול להסתגל גם לסביבות אחרות אם צורכי הפעילות שלו מסופקים. הוא מאושר ביותר כשהוא שותף לפעילויות המשפחה, ולא כשהוא מושאר לבדו בחוץ.

אנטלבוכר הוא כלב פעיל ושרירי, ומתפקד היטב בתזונה מלאה ומאוזנת המתאימה לגילו, לגודלו ולרמת הפעילות שלו. יש לבחור מזון המיוצר לפי תקני תזונה מוכרים. מכיוון שהגזע אנרגטי, כלבי עבודה או כלבים פעילים במיוחד עשויים להזדקק ליותר קלוריות מכלבי מחמד פחות פעילים. יש למדוד את מנות המזון ולהתאים אותן כדי לשמור על משקל תקין, שכן משקל עודף מכביד על המפרקים.

חטיפים ותוספי תזונה

יש לשמור על כך שחטיפים יהוו כ-10 אחוזים מסך הקלוריות היומיות, ולהקטין את מנות הארוחות בהתאם. יש להקפיד שמים טריים יהיו זמינים תמיד. רוב הכלבים הניזונים מתזונה מלאה אינם זקוקים לתוספי תזונה; מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני הוספת תוסף כלשהו, בייחוד תוספים למפרקים או לפרווה.

האנטלבוכר הוא גזע חסון באופן כללי, עם תוחלת חיים ממוצעת של 11 עד 13 שנים. כמו גזעים רבים אחרים, יש לו כמה סיכוני בריאות תורשתיים. מגדלים אחראים בודקים את כלביהם למצבים ידועים, ולכן כדאי לשאול על בדיקות הבריאות של ההורים בעת רכישת גור.

טיפול מונע

• להקפיד על ביקורות וטרינריות שנתיות ועל חיסונים מרכזיים
• לשמור על טיפול מונע נגד פרעושים, קרציות ותולעים
• לשמור על משקל תקין כדי להגן על המפרקים
• לספק טיפול שיניים סדיר
• לבחור גורים ממגדלים הבודקים מצבי ירך ועיניים

האנטלבוכר חכם ומעוניין לעבוד, ולכן הוא מוכשר בענפי ציות, אגיליטי ורעיית עדר. הוא עשוי גם להיות עצמאי ובעל דעה משלו, ולכן הוא זקוק לבעלים עקביים וברורים. האילוף צריך להתחיל מוקדם ולהימשך לאורך כל חייו. אימונים קצרים ומגוונים שומרים על הקשב שלו טוב יותר מאימונים ארוכים וחוזרים על עצמם. מכיוון שלגזע דחף רעייה חזק, כדאי ללמד אותו שליטה סביב תנועה, ילדים ובעלי חיים אחרים כבר מהשלבים הראשונים.

יסודות

1. להתחיל בחברות מוקדמת, ולחשוף את הגור לאנשים, לבעלי חיים ולמקומות שונים
2. ללמד פקודות בסיסיות כגון שב, המתן, בוא ועזוב
3. לתרגל התנהגות נכונה ברצועה כדי לנהל את האנרגיה של הגזע בטיולים
4. להוסיף תעסוקה או ענף ספורט, כגון אגיליטי או עבודת ריח, כדי לנתב את הדחף שלו
5. לשמור על אימונים קצרים ולסיים אותם בהצלחה

רבייה אחראית של האנטלבוכר מתמקדת בבריאות, באופי ובהתאמה לתקן הגזע. על הכלבים להיות בשלים פיזית והתנהגותית לפני הרבייה, בדרך כלל לא לפני גיל שנתיים בערך, ויש לבדוק אותם למצבים תורשתיים כגון דיספלזיה של הירך ומחלות עיניים. מכיוון שלגזע אוכלוסייה מצומצמת, מגדלים פועלים לשמירה על מגוון גנטי.

משך ההיריון אצל כלבות הוא כ-63 יום. יש להעניק לנקבה טיפול וטרינרי במהלך ההיריון ומקום שקט ונקי להמלטה. הגורים נולדים עיוורים וחירשים, ותלויים לחלוטין באמם בשבועות הראשונים.

טיפול וחברות מוקדמים מעצבים כלב בוגר יציב. החל מגיל של כמה שבועות, הגורים נהנים מחשיפה עדינה לאנשים, לצלילים ולחוויות חדשות באופן הדרגתי. על הגורים להישאר עם אמם ועם שאר גורי ההמלטה עד שיהיו בוגרים מספיק למעבר לבתים חדשים, בדרך כלל בגיל כשמונה שבועות.

איך רושמים כלב מגזע כלב הרים אנטלבוכר בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע כלב הרים אנטלבוכר רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע כלב הרים אנטלבוכר מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.