קה דה בו

הקא דה בו הוא כלב ממשפחת המולוסרים, בעל מבנה גדול, שהתפתח באי מיורקה הספרדי. השם מגיע מקטלאנית ומשמעותו בקירוב "כלב של שור", רמז לעבודה שהגזע ביצע פעם עם בקר ובתחרויות התגוששות עם שוורים. הוא מוכר גם בשמות פרו דה פרסה מיורקין או מסטיף מיורקין.

מדובר בכלב בנוי חזק, עם ראש רחב, לסתות חזקות וגוף שרירי שאורכו מעט עולה על גובהו. חרף המבנה המרשים, הכלב הבוגר הטיפוסי שקט ויציב בבית. את הגזע מתארים כרגוע, נאמן, מגונן, אמיץ ובטוח בעצמו. בעלים רבים מגלים כלב שצופה לפני שהוא מגיב, וממתין עד שיש לו סיבה אמיתית לפעול.

הקא דה בו יוצר קשר הדוק עם בני הבית, ובדרך כלל סבלני כלפי ילדים שגדל לצידם. עם זרים הוא מסויג וערני. חוש השמירה שלו טבעי ולא נלמד, ולכן חברות מוקדמת וטיפול עקבי חשובים כבר מגיל גורות.

למי הגזע מתאים

הקא דה בו מתאים לבעלים עם זמן לאילוף וחברות יומיומיים, שנוח להם להתמודד עם כלב חזק ומגונן. הוא מסתדר טוב בבית עם חצר מגודרת ואנשים שנמצאים בקרבתו לרוב היום. בעלי כלבים בפעם הראשונה עלולים למצוא את הגזע תובעני, שכן גודלו ואופיו השומר דורשים ניהול בטוח ועקבי.

הקא דה בו מגיע מהאי מיורקה שבארכיפלג האיים הבלאריים, מול החוף המזרחי של ספרד. שורשיו נעוצים בכלבי מולוסר ומסטיף עתיקים מהאזור האיברי, שהוצלבו עם השנים עם כלבי בולדוג. הגזע התגבש ככלב עבודה ששימש לניהול בקר ולשמירה על רכוש ובעלי חיים.

בתקופה שבה נהגו קרבות בעלי חיים, שימשו כלבים מסוג זה גם בתחרויות מול שוורים, ומכאן מקור השם קא דה בו. הלסתות החזקות, החזה הרחב והאופי הנחוש היו מבוקשים לעבודה זו. כאשר קרבות מסוג זה נאסרו, מספר הכלבים מהסוג הזה ירד, והגזע כמעט נעלם.

במהלך המאה העשרים פעלו מגדלים ספרדים לשקם ולייצב את הגזע מהכלבים שנותרו במיורקה. התקן גובש כדי לקבע את המבנה המולוסרי, את גוני הפרווה בברינדל ובחום-זהוב, ואת אופי השמירה הרגוע. הגזע מוכר בעולם בשמות קא דה בו, פרו דה פרסה מיורקין ומסטיף מיורקין.

כיום הקא דה בו מוחזק בעיקר ככלב שמירה וליווי משפחתי, לא ככלב עבודה בזירות קרב. הוא עדיין נדיר מחוץ לספרד, אך יש לו קהל בעלים קבוע המחפש גזע שמירה גדול בעל מזג מאוזן.

לקא דה בו גוף קומפקטי ושרירי שאורכו מעט עולה על גובהו. הראש גדול ורחב, עם חטם עמוק וחזק ולסתות מפותחות היטב. העור סביב הצוואר והראש עשוי להיות רפוי מעט, וזכרים בפרט מפתחים לחיים וראש כבדים יותר מנקבות. הרושם הכללי הוא של כוח ואיזון, לא של מסה לשמה.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה וקשה למגע ומונחת צמוד לגוף, והטיפוח בה פשוט. הצבעים המקובלים בתקן הם ברינדל, חום-זהוב ושחור, כאשר ברינדל הוא לרוב הנפוץ ביותר. כתם לבן קטן בחזה וברגליים הקדמיות מותר לפי התקן. הפרווה הקצרה מספקת הגנה מוגבלת בקור, ולכן הגזע מתאים יותר לאקלים נוח או לבתים שמכניסים בהם את הכלב פנימה בחורף.

הקא דה בו ידוע במזג יציב ובטוח בעצמו. בבית הוא בדרך כלל שקט ולא תובעני, ומסתפק במנוחה לצד בני ביתו. הגזע יוצר קשרים חזקים עם המשפחה, ולרוב עדין וסבלני כלפי ילדים שגדל לצידם, אף שגודלו מחייב פיקוח שקול ליד ילדים קטנים.

עם זרים הכלב מסויג וערני. הוא אינו נוטה להיות עצבני או לנבוח במהירות, אך הוא שם לב לשינויים ומתמקם בין בני משפחתו לבין כל דבר לא מוכר. התנהגות השמירה הזו אינסטינקטיבית, ולכן חברות מוקדמת ומתמשכת עם אנשים, מקומות ובעלי חיים אחרים חשובה כבר מגיל צעיר.

עם חיות מחמד אחרות התמונה תלויה בגידול. קא דה בו שגדל לצד כלבים ובעלי חיים אחרים יכול לחיות איתם בשלום, אך תוקפנות בין בני אותו מין ודחף טרף חזק כלפי חיות קטנות עלולים להופיע ללא היכרות זהירה. הגזע מגיב הכי טוב לבעלים בטוחים בעצמם שקובעים חוקים ברורים ועקביים בלי טיפול קשה.

הטיפול היומיומי בקא דה בו קל יחסית בכל מה שקשור לפרווה, ותובעני יותר בכל מה שקשור לפעילות גופנית וניהול. הפרווה הקצרה קלה לתחזוקה, אך גודל הגזע ואופיו השומר מחייבים מסגרת, פעילות וזמן עם בני האדם שלו.

טיפוח

• הברישו את הפרווה פעם בשבוע במגרדת גומי או במברשת זיפים קצרים כדי להסיר שיער רפוי.
• רחצו רק לפי הצורך, בערך אחת לחודשיים או שלושה או כשהכלב מלוכלך.
• בדקו ונקו קפלי עור בפנים ובצוואר כדי לשמור עליהם יבשים.
• קצצו ציפורניים כל שלושה עד ארבעה שבועות ובדקו את האוזניים לשעווה או ריח.
• צחצחו שיניים כמה פעמים בשבוע לתמיכה בבריאות הפה.

פעילות גופנית

• הוציאו את הכלב לשני טיולים ביום בנוסף לזמן בחצר מגודרת.
• שאפו לכ-45 עד 60 דקות של פעילות ביום.
• שלבו משחקי אילוף ועבודת ריח לגירוי מנטלי.
• הימנעו מריצה מאומצת או קפיצות אצל גורים כל עוד המפרקים עדיין מתפתחים.
• הגבילו מאמץ גופני בימי חום, מכיוון שהמבנה הכבד מעלה את הסיכון להתחממות יתר, דבר חשוב במיוחד בקיץ הישראלי הארוך והלוהט.

הסביבה המתאימה

הקא דה בו מתאים לבית עם חצר מגודרת היטב יותר מאשר לדירה קטנה. הוא סובל אקלים נוח טוב יותר מאשר קור או חום קיצוני, ולכן בקיץ הישראלי כדאי להבטיח צל, מים זמינים ושעות טיול קרירות יותר בבוקר המוקדם או בערב. הגזע רוצה להיות קרוב למשפחתו, ועלול להתוסכל אם משאירים אותו לבד בחוץ או מבודד לפרקי זמן ארוכים.

קא דה בו מסתדר טוב עם מזון שלם המיועד לגזעים גדולים, עם רמות חלבון ושומן שמתאימות לגילו ולרמת הפעילות שלו. מכיוון שהגזע כבד ונוטה לעומס על המפרקים, שמירה על משקל רזה חשובה יותר מהאכלה לגודל מרבי. גורים צריכים לגדול בקצב יציב ומבוקר על מזון גורים לגזעים גדולים, ולא להידחף לצמיחה מהירה.

פינוקים ותוספים

הגבילו פינוקים לכ-10 אחוזים מהקלוריות היומיות, וקחו אותם בחשבון כשמודדים ארוחות. תוספי מפרקים עם גלוקוזאמין וכונדרואיטין עשויים לסייע לכלב גדול ככל שהוא מזדקן, ואומגה 3 תומכת בעור ובפרווה. דאגו למים נקיים בכל עת. חלוקה לשתי ארוחות קטנות במקום ארוחה אחת גדולה, והימנעות מפעילות גופנית מאומצת מיד אחרי האכילה, מפחיתות את הסיכון לנפיחות קיבה, בעיה שמדאיגה בגזעים בעלי חזה עמוק. התייעצו עם וטרינר לפני הוספת תוספים.

הקא דה בו הוא גזע חסון ברובו, עם תוחלת חיים ממוצעת של 10 עד 12 שנים. כמו רוב המולוסרים הגדולים, החששות הבריאותיים העיקריים נוגעים למפרקים, ללב ולסבילות לחום. רכישה ממגדלים שבודקים את כלבי ההרבעה שלהם מפחיתה את הסיכוי לבעיות תורשתיות.

טיפול מונע

• הקפידו על חיסונים וטיפול נגד טפילים מעודכנים.
• קבעו בדיקות וטרינריות שנתיות, ולעיתים קרובות יותר לכלבים מבוגרים.
• שמרו על משקל גוף רזה כדי להגן על המפרקים.
• בקשו ממגדלים תוצאות בדיקות ירך ומרפק.
• שימו לב לסימנים מוקדמים של בעיות במפרקים או בעיניים ופעלו בהקדם.

הקא דה בו חכם ומסוגל ללמוד היטב, אך יש בו נטייה עצמאית והוא יבחן גבולות מול מאלף לא עקבי. הוא מגיב טוב לבעלים רגועים ובטוחים בעצמם שקובעים חוקים ברורים ומיישמים אותם באותה צורה בכל יום. שיטות קשות או כוחניות נוטות להתפוצץ בפנים עם הגזע הזה ועלולות לפגוע באמון. מכיוון שחוש השמירה חזק, חברות חשובה לא פחות מציות: כלב שנפגש עם אנשים, כלבים ומצבים רבים בגיל צעיר, קל הרבה יותר לניהול כשהוא בוגר וגדול.

היסודות

1. התחילו בחברות ובטיפול כבר בשבועות הראשונים בבית.
2. למדו אותו להגיב לשמו ותרגלו קריאה חוזרת אמינה בגיל צעיר.
3. עבדו על הליכה ברצועה רפויה לפני שהכלב מגיע לגודלו וכוחו המלאים.
4. בססו פקודות שב, שכב והישאר לשליטה במקומות ציבוריים.
5. תרגלו קבלות פנים רגועות כדי שחוש השמירה לא יהפוך לתגובתיות יתר.
6. שמרו על מפגשי אילוף קצרים, חיוביים ועקביים בכל בני הבית.

הרבעה אחראית של קא דה בו מתמקדת בהורים שעברו בדיקות בריאות ובמזג יציב. בדרך כלל מרביעים כלבים כשהם בשלים פיזית ונפשית, החל מגיל שנתיים בערך, שלב שבו אפשר כבר להעריך בדיקות ירך ומרפק. המחזוריות עוקבת אחר מחזור הרבייה הרגיל של כלבות, כשנקבות נכנסות לייחום בערך פעמיים בשנה.

ההריון נמשך כ-63 יום. גודל ההמלטה הממוצע הוא שישה עד שמונה גורים, אף שהמלטות גדולות יותר קורות גם הן. האם זקוקה למרחב המלטה שקט וחמים, ולתזונה מוגברת בשבועות האחרונים של ההריון ובתקופת ההנקה. בשל הראש הרחב האופייני לגזע, חלק מההמלטות עשויות להזדקק לתמיכה וטרינרית בזמן ההמלטה, ולכן לידה מתוכננת בליווי וטרינר היא בחירה נבונה.

גורים צריכים להישאר עם האם והאחים עד לפחות גיל שמונה שבועות. טיפול מוקדם, חשיפה עדינה למראות ולקולות הבית, והשלבים הראשונים של חברות בתקופה זו מעצבים את הכלב הבוגר הרגוע והבטוח בעצמו שהגזע ידוע בו.

איך רושמים כלב מגזע קה דה בו בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע קה דה בו רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.