בולמסטיף

הבולמסטיף הוא כלב עבודה גדול שפותח באנגליה לשמירה על אחוזות ושטחי ציד. כלב בוגר עומד בדרך כלל בגובה של כ-61 עד 69 ס"מ בכתף ושוקל בין כ-45 ל-59 ק"ג, עם ראש רחב, חטם קצר וגוף שרירי וכבד. הגזע משלב עוצמה וגודל עם מזג יציב ורגוע יחסית לממדיו.

חרף מבנהו המרשים, הבולמסטיף ידוע כרגוע בתוך הבית וחיבתי כלפי בני משפחתו. הוא פותח לעצור פולש ולהצמיד אותו לקרקע במקום לנשוך אותו, ומכאן נובע כלב מגונן ובטוח בעצמו שאינו תוקפני ללא צורך. זרים בדרך כלל נתקלים אצלו במידה של ריחוק שקט, לא בעוינות גלויה.

זהו כלב שנקשר מאוד למשק הבית שלו. הוא נוטה להישאר קרוב למשפחתו, מסתדר היטב עם ילדים כשהוא גדל לצידם, ובדרך כלל שקט. הפרווה הקצרה והצרכים המתונים בפעילות גופנית הופכים את הטיפול היומיומי לפשוט יחסית, אך גודלו של הגזע מחייב אילוף וחִברות כבר מגיל גור.

למי הגזע מתאים

הבולמסטיף מתאים לבעלים המחפשים כלב שמירה מסור למשפחה ומסוגלים להעניק לו מנהיגות תקיפה ועקבית. הוא מסתגל היטב לבית עם מספיק מקום לכלב גדול ולבעלים המחויבים לאילוף ולחִברות מוקדמים. הגזע פחות מתאים לבעלים חדשים שאינם ערוכים לכלב חזק ובעל רצון עצמאי, וגם לא למשקי בית שנעדרים מהבית לפרקי זמן ארוכים, שכן הכלב מעדיף קִרבה מתמדת לבני אדם שלו.

הבולמסטיף נוצר באנגליה במהלך המאה ה-19. שומרי ציד באחוזות גדולות נזקקו לכלב שיכול לאתר, לעצור ולהצמיד ציידים בלתי חוקיים בלי לפצוע אותם קשות. הגזעים הקיימים לא התאימו למשימה: המסטיף היה גדול אך איטי, והבולדוג של אותה תקופה היה מהיר ועקשן אך קטן ותוקפני מדי לתפקיד.

שומרי הציד הכליאו בין שני הגזעים כדי לשלב את הגודל וההישג של המסטיף עם המהירות והנעיצה של הבולדוג. המטרה הייתה כלב שיכול לנוע בשקט בלילה, להשיג פולש ולהחזיק אותו על הקרקע עד הגעת השומר. הטיפוס שהתקבל כונה כלב הלילה של שומר הציד, ותערובת עבודה של כ-60 אחוז מסטיף ו-40 אחוז בולדוג צוינה לרוב כתמהיל המועדף.

עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הטיפוס התייצב עד כדי כך שנחשב לגזע נפרד ולא רק לתערובת עבודה. מועדון הכלבנות הבריטי הכיר בבולמסטיף בשנת 1924, ומועדון הכלבנות האמריקאי הצטרף להכרה ב-1933.

עם הירידה בציד הבלתי חוקי באחוזות, הבולמסטיף עבר לתפקידים של שמירה על רכוש ושל כלב בית משפחתי. המוניטין שלו כשומר שאינו תוקפני ללא צורך נשמר מימי העבודה המקוריים, והאיזון בין הגנתיות לריסון עצמי נותר תכונה מגדירה של הגזע גם כיום.

הבולמסטיף הוא כלב סימטרי ושרירי מאוד, שמשדר כוח ועוצמה בלי להיראות מסורבל. הראש גדול ומרובע, רחב לאורך הגולגולת, עם חטם קצר וכהה ומסכה שחורה על הפרצוף. הגוף קומפקטי ועמוק בבית החזה, נשען על רגליים חזקות וישרות. הזכרים גדולים וכבדים בבירור יותר מהנקבות.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה ומונחת צמוד לגוף, מה שהופך את הטיפוח לפשוט ומעניק לגזע סבילות טובה יותר לחום מכלבים בעלי פרווה ארוכה. הצבעים המוכרים הם חום-צהבהב, אדום וברינדל. הגוון החום-צהבהב נע מחול בהיר ועד גוון חולי כהה יותר, האדום נע מבהיר ועד מהגוני כהה, והברינדל מציג פסים כהים על בסיס חום-צהבהב או אדום. מסכה שחורה על החטם היא תכונה סטנדרטית בכל הצבעים. סימן לבן קטן על החזה מותר, אך לבן במקומות אחרים נחשב לפגם לפי רוב התקנים.

הבולמסטיף כלב רגוע ויציב שקשור מאוד למשפחתו. בבית הוא חיבתי ולרוב שקט, ומעדיף להישאר קרוב לבני האדם שלו. הגזע בדרך כלל מסתדר היטב עם ילדים שגדל לצידם, אך בשל גודלו יש להשגיח על מפגשים עם ילדים קטנים, שכן מגע לא מכוון עלול להפיל ילד.

מול זרים הבולמסטיף מסויג וערני מטבעו. הוא פותח להעריך ולעצור איומים, ולכן הוא ער לכל דבר חריג בלי לנבוח ללא הרף. בולמסטיף שעבר חִברות טובה שקול ולא תוקפני באופן גורף, ולרוב מתחמם לאורחים ברגע שהוא רואה שבעליו מקבל אותם.

מול בעלי חיים אחרים הגזע יכול להיות בררני. חלק מהבולמסטיפים, בייחוד זכרים שלמים, עשויים לגלות דומיננטיות כלפי כלבים אחרים מאותו המין. חִברות מוקדם ומתמשך, לצד היכרויות זהירות, מסייעים לכלב לחיות בשלום עם חיות מחמד נוספות. הגזע אינטליגנטי אך עצמאי ועלול להיות עקשן, ולכן הוא זקוק לבעלים עקביים ותקיפים.

טיפוח

הפרווה הקצרה הופכת את הטיפוח לפשוט, אך טיפול שגרתי עדיין חשוב עבור כלב גדול כזה.

• סרקו פעם בשבוע במברשת גומי או בכפפת ציד להסרת שיער רופף ולהפחתת נשירה.
• רחצו כל חודש עד חודשיים, או כשהכלב מלוכלך.
• נגבו את קפלי הפנים והחטם באופן קבוע, כדי למנוע לחות וגירוי.
• קצצו ציפורניים כל כמה שבועות ובדקו את האוזניים לצבירת לכלוך או ריח.
• צחצחו שיניים מספר פעמים בשבוע כדי לשמור על בריאות הפה.

פעילות גופנית

לבולמסטיף רמת אנרגיה מתונה ואינו זקוק לפעילות אינטנסיבית, אך תנועה סדירה שומרת עליו בכושר ומונעת עלייה במשקל.

• הוציאו אותו לשני טיולים יומיים של 20 עד 30 דקות כל אחד.
• אפשרו משחק חופשי בשטח מגודר ובטוח.
• הימנעו מפעילות מאומצת בתקופת הגדילה, שכן עומס מהיר על מפרקים מתפתחים עלול לגרום נזק.
• הגבילו פעילות בחום ובלחות גבוהה.

סביבת מחיה

הבולמסטיף מסתגל למגוון סביבות מגורים, כולל בתים פרבריים ואף דירות גדולות אם מקבל מספיק טיולים. הוא מעדיף להיות בפנים הבית עם משפחתו ולא מושאר לבדו בחוץ. הפרווה הקצרה מעניקה הגנה מועטה מפני קור, והחטם הקצר הופך את הגזע לרגיש לחום, ולכן יש לשמור אותו בסביבה מבוקרת טמפרטורה, ולעולם לא להשאיר אותו ברכב חם או בחצר בשמש.

הבולמסטיף מסתדר היטב עם תזונה מלאה ומאוזנת המיועדת לגזעים גדולים. מכיוון שהגזע נוטה לעלייה במשקל ונושא מבנה גוף כבד, בקרת מנות חשובה כדי להגן על המפרקים ולהפחית עומס על הלב. יש להאכיל גורים במזון גורים לגזעים גדולים התומך בגדילה יציבה ומבוקרת ולא בעלייה מהירה במשקל, העלולה להעמיס על עצמות ומפרקים מתפתחים. כמויות ההזנה תלויות בגיל, במשקל וברמת הפעילות, כך שהנתונים בטבלה שלהלן הם נקודת פתיחה כללית להתאמה בהמלצת הווטרינר.

חטיפים ותוספים

הגבילו חטיפים לכעשרה אחוזים לכל היותר מסך הקלוריות היומיות, כדי למנוע עלייה במשקל. בעלים וטרינרים רבים משתמשים בתוספי מפרקים כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין לתמיכה במפרקים של גזע גדול וכבד, וחומצות שומן אומגה 3 עשויות לסייע לפרווה ולעור. יש להתחיל כל תוסף רק לאחר התייעצות עם וטרינר. כדי להפחית את הסיכון לניפוח קיבה, האכילו ארוחות מדודות במקום ארוחה גדולה אחת, והימנעו מפעילות גופנית מאומצת סמוך לפני ואחרי האכילה.

תוחלת החיים הממוצעת של הבולמסטיף היא 7 עד 9 שנים, נתון אופייני לגזע שמירה ענק. הגזע חסון באופן כללי, אך גודלו ומבנהו הופכים אותו לרגיש למספר מצבים. רכישה ממגדל שבודק את כלבי הרבייה מבחינת בעיות מפרקים ולב, לצד טיפול וטרינרי שוטף וניהול משקל, מעניקה לכלב את הסיכוי הטוב ביותר לחיים בריאים.

טיפול מונע

• קבעו בדיקות וטרינריות שנתיות, ופעמיים בשנה עבור כלבים מבוגרים.
• הקפידו על עדכניות החיסונים והטיפול המונע בטפילים.
• שמרו על משקל תקין כדי להפחית עומס על המפרקים והלב.
• שאלו על בדיקות ירך, מרפק ולב עבור כלבי רבייה.
• האכילו ארוחות מדודות כדי להפחית את הסיכון לניפוח קיבה.

הבולמסטיף אינטליגנטי ומסוגל ללמוד מהר, אך יש בו זרם עצמאי ולעיתים עקשן שירש מרקע השמירה שלו. הוא לומד הכי טוב כשהאילוף מתחיל בגיל גור ונשאר עקבי. שיטות קשוחות נוטות להפוך את הגזע לעמיד, בעוד עבודה סבלנית ומבוססת תגמול מרוויחה את שיתוף הפעולה שלו. חִברות מוקדמת עם אנשים, מקומות וחיות אחרות היא הכרחית לכלב בגודל ובדחף הגנתי כזה, ובולמסטיף שטופל בו נכון הופך לבן לוויה יציב ואמין. מכיוון שהכלב הבוגר חזק מאוד, נימוסי רצועה וקריאה חוזרת אמינה צריכים להיות בראש סדר העדיפויות מההתחלה.

היסודות

1. התחילו בחִברות ובטיפול עדין ברגע שהגור מגיע הביתה.
2. למדו זיהוי שם ותשומת לב בסיסית לפני הוספת פקודות.
3. אלפו שב, שכב, המתן ובוא באמצעות מפגשים קצרים ותכופים.
4. עבדו על הליכה ברצועה רפויה מוקדם, כל עוד הכלב עדיין קטן מספיק לניהול.
5. תרגלו קבלות פנים רגועות, כדי שהכלב ילמד לקבל אורחים.
6. חזקו פקודות ידועות לאורך חיי הכלב, כדי לשמור על תגובות חדות.

הבולמסטיף מגיע לבגרות פיזית באיטיות, ומגדלים אחראים ממתינים בדרך כלל עד שהכלב בן כשנתיים לפני הזדווגות, שלב שבו ניתן להשלים בדיקות מפרקים ובריאות. נקבות נכנסות לייחום כפעמיים בשנה בממוצע. לאחר הזדווגות מוצלחת, ההיריון נמשך כ-63 ימים. גודל שגר ממוצע נע בין חמישה לשמונה גורים, אם כי שגרים גדולים יותר קורים. בשל הראש הגדול והמבנה הכבד של הגזע, לידה עלולה להיות קשה, וחלק מהשגרים דורשים סיוע וטרינרי או ניתוח קיסרי, ולכן יש לתכנן את הלידה יחד עם וטרינר.

גורים ילודים תלויים לחלוטין באם לחום ולתזונה בשבועות הראשונים. מגדלים עוקבים מקרוב אחר עלייה במשקל, שכן הגורים גדלים מהר. גמילה מתחילה בדרך כלל בגיל שלושה עד ארבעה שבועות, וחִברות עם אנשים וטיפול עדין צריכים להתחיל מוקדם. גורים בדרך כלל מוכנים לעבור לבית חדש בגיל שמונה עד עשרה שבועות, לאחר בדיקה וטרינרית וחיסונים ראשוניים.

איך רושמים כלב מגזע בולמסטיף בישראל

סריקה במרפאה שווה בדיוק כמו הרשומה שמאחורי המספר. תנו לכלב מגזע בולמסטיף רשומה שתמיד עונה: כרטיס חינמי עם תמונה, פרטים ומספר הטלפון שלכם, זמין מכל מקום, לכל חיי הכלב. הרישום נעשה פעם אחת ונשאר.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע בולמסטיף מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.