גריפון בריסל

גריפון בריסלי הוא כלב מחמד זעיר שמקורו בבלגיה. מדובר בכלב קטן וחסון בגופו, ששוקל בדרך כלל בין 3 ל-5.5 ק״ג ומגיע לגובה של 18 עד 25 ס״מ בכתף. הגזע ניכר בזרבובית הקצרה שלו, בעיניים הכהות והגדולות ובפרצוף מלא הבעה שבעלים רבים מדמים לפנים אנושיות, ולעיתים אף לדמות האוואוק ממלחמת הכוכבים.

בגזע קיימים שני סוגי פרווה. הפרווה הקשה מחוספסת וצפופה, ואילו הפרווה החלקה קצרה ומבריקה. שני הסוגים חולקים את אותו מבנה גוף קומפקטי ואת אותו אופי. הכלב חברותי, שובב, רגיש, סקרן ופיקח, ונוטה ליצור קשר עמוק עם אדם אחד או שניים במשפחה.

זהו כלב שמבקש להיות קרוב לבעליו רוב שעות היום. הוא ערני ומודיע על אורחים בנביחות, מה שהופך אותו לשומר יעיל חרף גודלו הקטן. הוא אינו מסתדר היטב כשהוא נשאר לבד לפרקי זמן ארוכים, ועלול לפתח חרדה בהיעדר קשר סדיר עם בני האדם.

למי הוא מתאים

גריפון בריסלי מתאים לאנשים שמחפשים כלב קטן שנשאר קרוב ומשתלב בשגרת היומיום. הוא מסתגל היטב הן לדירות והן לבתים צמודי קרקע, מכיוון שצרכי הפעילות שלו מתונים. הגזע מתאים לבעלים ששוהים בבית רוב הזמן או שיכולים לקחת את הכלב איתם. בתים עם ילדים קטנים מאוד פחות מומלצים, מכיוון שהכלב קטן ואינו אוהב טיפול מחוספס. מי שנוסע לתקופות ארוכות בלי הכלב כדאי שישקול מראש את נטייתו של הגזע לחרדת נטישה.

הגזע מתחקה אחר עקבותיו לעיר בריסל שבבלגיה במהלך המאה ה-19. עגלונים ומטפלי אורוות גידלו כלבי טרייר זעירים ומחוספסי פרווה, שכונו במקומם ״גריפוני אורווה״, לשם השמדת חולדות באורוות ובבתי המרכבות. כלבי עבודה אלה מהווים את בסיס הגזע המודרני.

במהלך מחצית המאה השנייה ואילך, מגדלים הכליאו את כלבי האורווה הללו עם גזעי כיס נוספים. המופס תרם את הזרבובית הקצרה ואת זן הפרווה החלקה, ואילו לקינג צ׳רלס ספניאל מיוחסת בדרך כלל התרומה לצורת הראש העגולה ולעיניים הכהות. הכלאות אלה קידמו את הכלב ממשמיד חולדות עובד לכלב מחמד ביתי מעודן.

הגזע זכה לפופולריות בחצר המלוכה הבלגית. המלכה מארי הנרייט התעניינה בגריפון בשלהי המאה ה-19, ותשומת לבה הגבירה את מעמדו בעיני הציבור ותרמה לביסוס מקומו ככלב אופנתי ומבוקש. גריפונים בריסליים הופיעו בתערוכות כלבים בבלגיה כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19.

הגזע הגיע לבריטניה ולארצות הברית סביב תחילת המאה העשרים. מועדון הכלבנות האמריקאי הכיר בגריפון הבריסלי בשנת 1910. מספרם ירד בחדות במהלך שתי מלחמות העולם, והגזע נותר יחסית נדיר מאז, ונשמר בזכות מגדלים מסורים ולא בזכות פופולריות המונית.

גריפון בריסלי קטן וגוצי ביחס לגודלו, עם גוף מרובע ומאוזן היטב. הראש גדול ועגול ביחס לגוף, והזרבובית קצרה מאוד. העיניים גדולות, עגולות וכהות, ממוקמות במרחק ניכר זו מזו, והן שמעניקות לגזע את מבע הפנים המיוחד שלו. האוזניים קטנות וממוקמות גבוה, נישאות זקופות או חצי-זקופות, ולעיתים נגזמות במקומות שבהם הנוהג הזה מותר. הזנב ממוקם גבוה ולעיתים קרובות נגזם באזורים שבהם הדבר מותר.

פרווה וצבעים

בגזע קיימים שני סוגי פרווה. הפרווה הקשה נוקשה ומחוספסת, עם תת-פרווה צפופה, ואסור שתהיה רכה או משיית. הפרווה החלקה קצרה, ישרה ומבריקה, ונצמדת לגוף. הצבעים המוכרים הם אדום, בלז׳ (תערובת של חום-אדמדם ושחור), שחור עם סימנים חומים, ושחור אחיד. זן הפרווה החלקה מכונה בחלק מרשמי הגזע ״פטי בראבנסון״. שני סוגי הפרווה מוצגים תחת אותו תקן גזעי, למעט הבדלים במרקם הפרווה ובטיפוח.

לגריפון בריסלי אישיות גדולה בגוף קטן. הוא חברותי ומסור, ולרוב נקשר לאדם אחד או שניים ועוקב אחריהם מחדר לחדר. הגזע סקרן ושובב, ונהנה ממשחק ומאינטראקציה לאורך היום.

הכלב רגיש וקורא את מצב רוחו של בעליו בקלות. נזיפות קשות או אווירה מתוחה בבית עלולות לגרום לו להתכנס בתוך עצמו או להיעשות עצבני. מול זרים הוא נוטה להיות זהיר או מסויג בתחילה, ועשוי לנבוח כדי להודיע על נוכחות אנשים חדשים, מה שהופך אותו לכלב שמירה מוצלח. חיברות מוקדם עוזר לו להתרגל לנוכחות אורחים.

מול חיות מחמד אחרות הגזע בדרך כלל מסתדר היטב כשהוא גדל לצידן, ויכול לחיות עם חתולים וכלבים נוספים. גודלו הקטן וחוסר חיבתו למשחק מחוספס הופכים אותו למתאים יותר לבתים עם ילדים גדולים מאשר עם פעוטות. הגזע אינו סובל היעדרות ממושכת ועלול לפתח חרדת נטישה, ולכן הוא זקוק לבעלים שנוכחים בבית או שמסדרים לו חברה במהלך היום.

טיפוח

• פרווה קשה: לסרק פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע כדי למנוע סבך, ולקצוץ או לקטוף ביד את הפרווה המחוספסת כל כמה חודשים
• פרווה חלקה: לסרק פעם בשבוע במברשת רכה או בכפפת גומי, נושרת יותר מהפרווה הקשה
• לנקות את קפלי הפנים ואת האזור סביב העיניים באופן קבוע כדי למנוע הצטברות לחות וגירויים
• לגזום ציפורניים כל כמה שבועות ולבדוק את האוזניים לשעווה ולריח
• לצחצח שיניים כמה פעמים בשבוע, מכיוון שגזעים קטנים נוטים למחלות חניכיים ושיניים

פעילות גופנית

• להעניק 20 עד 30 דקות של פעילות ביום באמצעות טיולים קצרים ומשחק בתוך הבית
• לחלק את הפעילות למספר מפגשים קצרים במקום טיול ארוך אחד
• להשתמש בצעצועי חשיבה ובמשחקי אילוף קצרים כדי לספק את הצורך המנטלי של הגזע
• להימנע ממאמץ גופני כבד בימים חמים ולחים, מכיוון שהזרבובית הקצרה מגבילה את יכולת הקירור

סביבת מחיה

גריפון בריסלי מסתגל היטב לדירות ולבתים קטנים. מדובר בכלב בית, ואין להשאירו בחוץ. בשל פניו השטוחות הוא רגיש לחום, ולכן יש להחזיקו בתנאים מאווררים וקרירים בעונות החמות. הגזע מעדיף חברה קבועה ושגרה רגועה וצפויה.

גריפון בריסלי מסתדר היטב עם מזון מלא שמיועד לגזעים קטנים או זעירים. גרגירי מזון יבש לגזעים קטנים מותאמים בגודלם לפה הקטן וללסת הקצרה של הגזע. מכיוון שהכלב קטן ואינו פעיל במיוחד, צרכיו הקלוריים צנועים, ולכן יש למדוד את המנות בקפידה כדי למנוע עלייה במשקל. האכלה חופשית אינה מומלצת. יש להקפיד על זמינות תמידית של מים טריים.

פינוקים ותוספי מזון

יש להגביל פינוקים לכעשרה אחוזים בלבד מסך הקלוריות היומיות, מכיוון שקלוריות עודפות מצטברות מהר על כלב קטן כל כך. אפשר להשתמש בחטיפי אילוף קטנים או בגרגירי המזון היומי לצורך חיזוק חיובי. רוב כלבי הגריפון הבריסלי הניזונים מתזונה מסחרית מלאה אינם זקוקים לתוספי מזון. יש להתייעץ עם הווטרינר לפני הוספת כל תוסף למפרקים, לעור או לשיניים.

גריפון בריסלי נחשב בדרך כלל לגזע בריא, עם תוחלת חיים אופיינית של 12 עד 15 שנים. רוב הבעיות הבריאותיות קשורות לפניו השטוחות, לגודלו הקטן ולמספר מצבים תורשתיים. רכישת גור ממגדל שבודק את כלבי הרבייה שלו מפחיתה את הסיכון לחלק מהבעיות הללו. טיפול וטרינרי סדיר תומך באריכות ימים.

טיפול מונע

• לשמור על עדכניות החיסונים העיקריים ומניעת טפילים
• לתאם בדיקות שנתיות, ופעמיים בשנה עבור כלבים מבוגרים
• לשמור על משקל גוף רזה כדי להקל על המפרקים והנשימה
• לצחצח שיניים באופן קבוע ולתאם ניקוי שיניים מקצועי לפי הנחיית הווטרינר
• לבחור מגדל שבודק מצבי פיקה ועיניים

גריפון בריסלי פיקח וקולט פקודות ותרגילים בקלות. הגורם המרכזי באילוף הוא רגישותו: הגזע מגיב בצורה גרועה לטון קשה או לענישה, ועלול להיסגר בתוך עצמו או להיעשות חרד. מפגשי אילוף קצרים ועליזים שומרים על תשומת ליבו טוב יותר מתרגולים ארוכים. חינוך לניקיון עשוי לדרוש סבלנות, כפי שמקובל בגזעים זעירים, ולכן שגרה עקבית ושימוש בכלוב מסייעים. חיברות מוקדם עם אנשים, מקומות וחיות אחרות מפחית את החשדנות הטבעית של הגזע כלפי זרים.

יסודות

1. להתחיל בחיברות ובטיפול עדין כבר בגיל גורות
2. ללמד את שמו, פקודת ״שב״ ופקודת ״בוא״ באמצעות תגמול במזון בסביבה שקטה
3. לקבוע שגרת ניקיון קבועה ולתגמל הצלחה בחוץ
4. להכניס בהדרגה זמן בכלוב כדי לבנות נוחות עם שהייה לבד
5. להוסיף נימוסי רצועה וקריאה חוזרת תחילה באזורים עם מעט הסחות דעת
6. לשמור על כל מפגש באורך של כ-5 עד 10 דקות ולסיים בהצלחה

גריפון בריסלי מגיע לבגרות מינית כבר בשנה הראשונה לחייו, אך מגדלים אחראים ממתינים עד שהכלב בשל פיזית ונפשית, בדרך כלל בגיל 18 עד 24 חודשים, ועד שעבר בדיקות סקר למצבי פיקה ועיניים. נקבות מוזוגות רק לאחר שגופן סיים להתפתח במלואו.

ההיריון נמשך כ-63 ימים, כמו אצל כלבים אחרים. ההמלטות קטנות, בדרך כלל בין גור אחד לשלושה. מכיוון שלגזע ראש גדול ועגול, הלידה עלולה להיות קשה, וחלק מההמלטות מגיעות לעולם בניתוח קיסרי. מגדל צריך לתכנן מראש השגחה וטרינרית סביב מועד הלידה המשוער.

גורים ילודים קטנים וזקוקים לאזור לידה חמים, נטול פרעות רוח, ולמעקב צמוד אחר עלייה במשקל. האם בדרך כלל מטפלת היטב בהמלטה, אך גודל ההמלטה הקטן וגודלו הזעיר של כל גור מחייבים השגחה על כל גור בנפרד. הגורים נשארים עם האם ועם אחיהם לפחות עד גיל 8 עד 12 שבועות, מה שתומך בהתפתחות חברתית תקינה לפני המעבר לבתים חדשים.

איך רושמים כלב מגזע גריפון בריסל בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע גריפון בריסל, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע גריפון בריסל מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.