
הבריאר הוא רועה צרפתי נאמן, לב עטוף בפרווה, הידוע במסירותו, בתבונתו וביצרי ההגנה שלו.
איך בנויה הפרווה של בריאר ומה זה אומר בטיפוח.
זהירות: הפרווה של בריאר נקשרת בקלות.
שיער דק או ארוך מסתבך בבסיס הפרווה, הרחק מהעין, שם הקשרים מתהדקים ומושכים את העור. ההברשה חייבת להגיע עד השורש בקטעים, ולא רק לחלוף על פני השטח.
לידיעה: בריאר זקוק לתספורת כל כמה שבועות.
פרווה זו ממשיכה לצמוח במקום לנשור, ולכן יש לקצר אותה כל כמה שבועות. אם נותנים לה לגדול היא נלבדת אל העור וכולאת לחות, לכלוך וחום.
A few of the בריאר profiles members have added to United Pet Club.
הבריאר הוא כלב רועים צרפתי גדול, מסור למשפחתו ובעל יצר הגנה חזק, עם פרווה ארוכה וגלית ועבר של עבודה בחוות ברחבי צרפת.
הבריאר הוא כלב רועים גדול מצרפת, שנבנה לנוע ולשמור על עדרים בשטח פתוח. זכרים עומדים על גובה של כ-58 עד 69 ס"מ בכתף ושוקלים כ-25 עד 45 ק"ג, עם פרווה ארוכה וגלית מעט שמעניקה לכלב מראה שעיר מהראש ועד הזנב. מתחת לפרווה מסתתר כלב אתלטי בעל מבנה גוף מרובע וסיבולת עבודה של ממש.
האופי מגדיר את הגזע לא פחות מהמראה החיצוני. בריארים מסורים למשפחתם ויוצרים קשר קרוב עם האנשים שהם חיים איתם. הם נבונים ובטוחים בעצמם, ונושאים עמם את הרגל הרועים של השגחה על בני הבית. מול זרים הם נוטים להיות מסויגים בפגישה הראשונה ולא ידידותיים באופן מיידי, התנהגות הנובעת מתפקיד השמירה שלשמו פותח הגזע.
זהו כלב שזקוק לתעסוקה ולקשר קרוב עם בני האדם שלו. בריאר המושאר בחוסר מעש או מורחק מהאנשים שלו הופך לעיתים קרובות לחסר מנוחה או תובעני. כאשר הוא מקבל אילוף, פעילות גופנית ומעורבות בחיי היומיום, הוא מתייצב לכדי בן לוויה יציב וערני.
| תכונה | פרט |
|---|---|
| מוצא | צרפת |
| גודל | גדול (כ-25 עד 45 ק"ג) |
| תוחלת חיים | כ-12 שנים (בדרך כלל 10 עד 12) |
| קבוצה / תפקיד | רועה ושומר עדר |
| מתאים ל | בני המשפחה המוכרים לו; זקוק לחברות מוקדמת עם זרים ועם חיות מחמד אחרות |
הבריאר מתאים לבעלים פעילים שיש להם זמן לטיפוח, לאילוף ולפעילות גופנית יומיומית. הוא מסתדר היטב עם אנשים שרוצים כלב שותף לשגרת חייהם ושמסוגלים להעניק לו הדרכה נחרצת ועקבית. הוא פחות מתאים לבעלים חסרי ניסיון המחפשים חיית מחמד קלה לתחזוקה, או למשקי בית שנעדרים מהבית פרקי זמן ארוכים בכל יום.
הבריאר התפתח בצרפת ככלב חווה ששילב רעיית עדר עם שמירה עליו, ושמו קשור לאזור ברי שבצפון המדינה.
הבריאר מקורו בצרפת, שם שימש במשך מאות שנים ככלב חווה רב-תכליתי. תפקידו שילב שתי משימות המחולקות לרוב בין גזעים נפרדים: הזזת כבשים כרועה, והגנה עליהם מפני טורפים וגנבים כשומר. השילוב הזה עיצב את ביטחונו העצמי, את ערנותו ואת נכונותו לפעול לפי שיקול דעתו.
שם הגזע מיוחס בדרך כלל לאזור ברי שבצפון צרפת, אזור חקלאי בעל היסטוריה ארוכה. כלבים מהטיפוס הזה מופיעים בחיי הכפר הצרפתי עוד לפני שהתקיימו רישומי גזעים מסודרים, ותוארו ככלבי רועים גדולים ובעלי פרווה ארוכה שהוחזקו בידי חקלאים ורועים.
עם התבססות גידול הכלבים המאורגן בצרפת בסוף המאה ה-19, קיבל הבריאר תקן כתוב והוצג כגזע נפרד. מגדלים צרפתים פעלו לקבע את צורת הפרווה, הגודל והאופי הרועי שלו לכדי טיפוס מזוהה, במקום אוכלוסייה אזורית לא אחידה.
בהמשך התפשט הבריאר מעבר לגבולות צרפת וזכה להכרה של מועדוני כלבנות מרכזיים במדינות אחרות. כיום הוא מוחזק בעיקר ככלב מחמד, ככלב רועים עובד וכמשתתף בענפי ספורט כלבים, כאשר השילוב המקורי של דחף רעייה ונטיית הגנה עדיין מאפיין את הגזע.
הבריאר הוא כלב רועים גדול ומרובע-גוף, עם פרווה כפולה ארוכה וגלית, ראש עשיר בשיער וגוף אתלטי מתחת לפרווה.
הבריאר הוא כלב גדול בעל מבנה גוף מאוזן וכמעט מרובע, כך שאורך גופו קרוב לגובהו בכתף. התכונה הבולטת ביותר היא הפרווה הארוכה והגלית מעט המכסה את כל גופו, כולל הראש, שם היא יוצרת זקן, גבות ושיער נופל מעל העיניים. מתחת לפרווה מסתתר כלב שרירי ומאוזן בפרופורציות, בעל הילוך יציב וזורם. תקן הגזע הרשמי נקבע על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI), והבריאר מוכר גם בישראל על ידי הפדרציה הכלבנית הישראלית.
| תכונה | תקן |
|---|---|
| גובה | כ-56 עד 69 ס"מ בגובה הכתף (הזכרים גדולים מהנקבות) |
| משקל | כ-25 עד 45 ק"ג |
| פרווה | פרווה כפולה ארוכה וגלית מעט, עם שכבה עליונה גסה |
| צבעים | צבעים אחידים כגון שחור, חום-זהוב (פאן) ואפור |
| עיניים | גדולות, כהות, מרוחקות זו מזו, ולעיתים קרובות מכוסות חלקית בפרווה |
הפרווה היא המאפיין המובהק ביותר של הגזע: שכבה עליונה גסה מעל תת-פרווה עדינה יותר, שגדלה ארוכה על פני הגוף והגפיים. הצבעים המקובלים הם צבעים אחידים, לרוב שחור, חום-זהוב (פאן) ואפור. כתמים לבנים אינם אופייניים לגזע, אם כי ייתכנו שערות בודדות בהירות מפוזרות בפרווה. שיער הפנים הארוך מעניק לגזע את הבעתו האופיינית, אך יש לשמור עליו קצוץ דיו כדי שהכלב יוכל לראות בבירור והעיניים יישארו בריאות.
בריארים הם כלבי משפחה מסורים ובעלי יצר הגנה, נקשרים מאוד לבני האדם שלהם, מסויגים מול זרים וזקוקים לחברות מוקדמת ולתעסוקה.
הבריאר מסור, נאמן ובטוח בעצמו, עם תחושה ברורה של מי שייך לבני ביתו. עם משפחתו הוא חברותי וקשוב, ולעיתים קרובות עוקב אחרי האנשים היקרים לו מחדר לחדר. לגזע יצר רועים המניע אותו לנהל ולהשגיח על הקבוצה, נטייה שיכולה להתבטא גם כלפי ילדים וכלפי חיות בית אחרות.
מול זרים הבריאר בדרך כלל מסויג. הוא נוטה להתרחק ולבחון אנשים חדשים במקום לקדם את פניהם בחום, ויצר ההגנה שלו גורם לו לשים לב היטב למי שנכנס ויוצא מהבית. חברות מוקדמת ומתמשכת חשובה כדי שהזהירות הזו לא תתקשה לכדי חשדנות או שמירה שקשה לנהל.
עם חיות מחמד אחרות הגזע יכול לחיות בשלום לצד בעלי חיים שגדל איתם, אף שדחף הרעייה שלו עשוי להתבטא ברדיפה קלה או בדחיפה באף. יש להקפיד על היכרות זהירה עם כלבים לא מוכרים. הבריאר נבון ועצמאי דיו כדי לקבל החלטות משלו, ולכן הוא זקוק לבעלים שמעניקים מסגרת ברורה ותעסוקה שכלית וגופנית של ממש.
| תכונה | דירוג |
|---|---|
| חיבה | 5 |
| אנרגיה | 4 |
| יכולת אילוף | 4 |
| נטייה לנביחה | 3 |
| נשירת פרווה | 3 |
הפרווה הארוכה של הבריאר טעונה סירוק סדיר כדי למנוע היווצרות פקעות, והגזע זקוק לפעילות גופנית משמעותית ולעיסוק שכלי כדי להישאר מאוזן.
הטיפול בבריאר מתמקד בפרווה שלו ובצורך שלו בפעילות. הפרווה הכפולה הארוכה מסתבכת ויוצרת פקעות בקלות, ולכן תחזוקת הפרווה היא מחויבות שוטפת ולא משימה מזדמנת. עברו התעסוקתי של הגזע גם אומר שהוא אינו מתפקד היטב ככלב בית יושבני.
הבריאר מסתגל לבתים שונים אם הוא מקבל מספיק פעילות וזמן עם משפחתו, אך הוא מתאים ביותר למשק בית עם מרחב ושגרה פעילה. חצר מגודרת היטב מסייעת. הגזע מעדיף להיות קרוב לבני האדם שלו ואינו התאמה טובה לבית שבו הוא יבלה את רוב היום לבדו.
יש להאכיל את הבריאר בתזונה מלאה המתאימה לכלב גדול ופעיל, מחולקת לשתי ארוחות ביום, ולהתאים את המנות כדי לשמור על משקל רזה.
הבריאר מתפקד היטב על תזונה מלאה ומאוזנת המיועדת לכלבים גדולים ופעילים. מאחר שמדובר בגזע עבודה בעל סיבולת גבוהה, צרכי האנרגיה שלו תלויים במידה רבה בגיל, ברמת הפעילות ובחילוף החומרים האישי. הכמויות שלהלן הן הנחיה כללית; המנה הנכונה היא זו ששומרת על הכלב רזה, כך שניתן למשש את הצלעות בקלות אך לא לראות אותן.
| שלב חיים | כמות ליום | ארוחות |
|---|---|---|
| גור (2 עד 6 חודשים) | לפי תווית מזון הגורים, בהתאם למשקל הבוגר הצפוי | 3 עד 4 |
| גור מתבגר (6 עד 12 חודשים) | תזונת גדילה לגזעים גדולים, במנות המותאמות למצב הגוף | 2 עד 3 |
| בוגר | כ-3 עד 5 כוסות מזון יבש איכותי, בהתאם לגודל ולרמת הפעילות | 2 |
| מבוגר (סניור) | כמות הבוגר, מופחתת בהתאם לירידה בפעילות | 2 |
יש לשמור על כך שחטיפים יהוו רק חלק קטן מהקלוריות היומיות, כדי שלא יפרו את איזון התזונה או יוסיפו משקל. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד. בריאר בריא הניזון מתזונה מלאה בדרך כלל אינו זקוק לתוספים נוספים; כדאי להתייעץ עם וטרינר לגבי תמיכה במפרקים או תוספים אחרים, בייחוד בכלבים גדולים הנוטים לעומס על המפרקים.
הבריאר הוא בדרך כלל גזע חסון עם תוחלת חיים של כ-12 שנים, אך יש להיות ערניים לדיספלזיית ירכיים, למחלות עיניים ולנפח קיבה.
הבריאר הוא בדרך כלל גזע חסון ובריא. תוחלת החיים הטיפוסית שלו היא כ-12 שנים, וכלבים רבים חיים בטווח של 10 עד 12 שנים. כמו ברוב הגזעים הגדולים, גידול אחראי וטיפול וטרינרי שוטף תורמים רבות לחיים ארוכים ובריאים. כדאי לבדוק שההורים עברו בדיקות בריאות, בייחוד בירכיים ובעיניים.
| מצב | סימנים | הערה |
|---|---|---|
| דיספלזיה של מפרק הירך | נוקשות, צליעה, קושי בקימה | מום במפרק, נפוץ בגזעים גדולים; כלבי הרבייה נבדקים למצב זה |
| מחלות עיניים | עכירות, שינויים בראייה, אי-נוחות בעין | בעיות עיניים תורשתיות מוכרות בגזע; מומלצת בדיקת עיניים |
| נפח קיבה (תסביב קיבה) | בטן נפוחה, ניסיונות הקאה יבשים, אי-שקט, מצוקה | מצב חירום רפואי בכלבים בעלי חזה עמוק; יש לפנות לוטרינר מיד |
הבריאר נבון וניתן לאילוף אך עצמאי באופיו, ולכן הוא מגיב הכי טוב לאילוף מוקדם, עקבי ומבוסס תגמול מבעלים שמציבים גבולות ברורים.
הבריאר נבון ולומד מהר, אך הוא גם בטוח בעצמו ועצמאי, ולכן אינו מציית להוראות באופן עיוור. הוא מתפקד בצורה הטובה ביותר עם בעלים רגועים, עקביים וברורים לגבי גבולות. שיטות קשוחות נוטות לפעול נגד הגזע הזה; הוא מגיב הרבה יותר טוב לאילוף הוגן ומעודד שזוכה לשיתוף הפעולה שלו. חברות מוקדמת חשובה לא פחות מציות, לאור הסתייגותו של הגזע מזרים ויצר ההגנה שלו.
בריארים הם כלבים גדולים המתבגרים לאט יחסית, נושאים היריון של כחודשיים, וממליטים בדרך כלל המלטות בינוניות עד גדולות הזקוקות לחברות מוקדמת.
רבייה של בריארים היא אחריות המתאימה בעיקר למגדלים מנוסים המתמקדים בבריאות. כגזע גדול, הבריאר מתבגר לאט יחסית, והכלבים צריכים להיות בשלים פיזית ונפשית לפני שמזווגים אותם, לרוב הרבה אחרי הבגרות המינית ולא בייחום הראשון. יש לבדוק את כלבי הרבייה למצבי ירכיים ועיניים הידועים בגזע, ולוודא שיש להם אופי תקין, שכן יצר ההגנה והאינטליגנציה של הבריאר עוברים בירושה יחד עם מראהו החיצוני.
משך ההיריון אצל כלבות נמשך כ-63 יום, כחודשיים בקירוב. המלטות של בריארים הן בדרך כלל בגודל בינוני עד גדול. הכלבה זקוקה לאזור המלטה שקט ונקי, לתזונה מוגברת בהיריון המתקדם ובתקופת ההנקה, ולליווי וטרינרי סביב הלידה.
גידול הגורים הוא השלב שמעצב את אופיו של הכלב הבוגר. טיפול מוקדם וחברות עדינה ורחבה כבר מהשבועות הראשונים עוזרים לגורים להתפתח לכלבים בטוחים בעצמם ומאוזנים, במקום חשדנים מדי. על הגורים להישאר עם האם ועם אחיהם להמלטה זמן מספיק כדי ללמוד התנהגות כלבית תקינה, לפני המעבר לבתים חדשים.
| מדד | ערך |
|---|---|
| בשלות מינית | מגיעה בשנה הראשונה לחיים, אך מומלץ לדחות את הרבייה עד לבשלות מלאה |
| משך ההיריון | כ-63 יום (כחודשיים) |
| גודל המלטה | בדרך כלל בינוני עד גדול |
| גיל הגמילה | כ-6 עד 8 שבועות |
| גיל המעבר לבית חדש | בדרך כלל משמונה שבועות ואילך |
פרופיל חינמי לכל החיים לכלב מגזע בריאר ב-United Pet Club, עם שבב רשום בלי תשלום ובלי חידושים.
החוק בישראל ברור: כל כלב חייב שבב אלקטרוני ורישיון מהרשות המקומית, והנתונים מגיעים למאגר הכלבים הארצי של משרד החקלאות. זה חל גם על כלב מגזע בריאר. מה שהמאגר הארצי לא עושה הוא לענות לסריקה מעבר לגבול. הפרופיל החינמי של United Pet Club סוגר את הפער: הפרטים שלכם צמודים לכלב מכל מדינה. רשמו את הכלב בכמה דקות.
הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.
פותחים חשבון חינם ב-United Pet Club, ממלאים את פרטי הכלב מגזע בריאר עם תמונה ושומרים את הפרופיל. הוא חינמי לכל חיי הכלב, ורישיון הכלב מהרשות המקומית נשאר חובה נפרדת.
מקלידים את המספר בן 15 הספרות בחשבון החינמי יחד עם כתובת וטלפון. המסלול לכל החיים מקבל כל יצרן שבב ולא גובה על עדכונים לעולם.
כן. החוק מחייב שבב אלקטרוני ורישיון מהרשות המקומית לכל כלב, והנתונים נרשמים במאגר הארצי. הרשומה ב-United Pet Club מתווספת בחינם כדי שהמספר יענה גם מחוץ לישראל.
כלום. המסלול החינמי לכל החיים כולל את הפרופיל, את רישום השבב וכל עדכון עתידי, בלי דמי חידוש.
שאלות נפוצות על הגודל, האופי, דרישות הטיפוח, תוחלת החיים, ההתאמה למשפחה וזמינות הגורים של גזע הבריאר.
בריאר הוא גזע גדול. גובהו בכתף הוא כ-56 עד 69 ס"מ, ומשקלו כ-25 עד 45 ק"ג, כאשר הזכרים גדולים בדרך כלל מהנקבות.
בריארים מסורים, נאמנים ובטוחים בעצמם כלפי משפחתם, ובעלי נטייה טבעית להגנה. הם נוטים להיות מסויגים מול זרים, ולכן חברות מוקדמת ומתמשכת חשובה במיוחד.
כן, נדרשת מחויבות אמיתית. הפרווה הארוכה טעונה סירוק ברוב ימות השבוע כדי למנוע היווצרות פקעות, והכלב זקוק ל-60 עד 90 דקות של פעילות גופנית ביום, בנוסף לתעסוקה שכלית. זה אינו גזע קל לתחזוקה.
תוחלת החיים הטיפוסית היא כ-12 שנים, וכלבים רבים חיים בטווח של 10 עד 12 שנים כאשר הם נשמרים בריאים ומטופלים היטב.
כן, עבור משק הבית המתאים. הוא נקשר מאוד למשפחתו ויכול להסתדר היטב עם ילדים שגדל איתם, אך הוא מתאים בעיקר לבעלים פעילים שיכולים לאלף אותו, להעניק לו פעילות גופנית ולחברת אותו. הוא פחות מתאים לבעלים חסרי ניסיון או לבתים שנשארים ריקים כל היום.
לגזע יצר הגנה חזק וטבע ערני שמקורם בעברו כשומר עדרים. עם אילוף וחברות נכונים, הערנות הזאת הופכת אותו למגן משפחתי מוכשר.
בריאר הוא גזע מוכר, אך פחות נפוץ מכלבים פופולריים רבים אחרים. מציאת גור בדרך כלל דורשת פנייה למגדל ייעודי, ורשימות המתנה אינן דבר יוצא דופן.