בורבול

הבורבול הוא כלב מסטיף גדול ממוצא דרום אפריקאי, שבו התפתח כאשר חוואים העסיקו אותו לשמירה על חוות נידחות ועל בעלי חיים. שם הגזע מקורו במילים האפריקאנס עבור חוואי (בור) וכלב (בול). זכרים מגיעים בדרך כלל לגובה של 64 עד 70 ס"מ בכתף, ומשקלם עשוי לעלות על 70 ק"ג, מה שממקם את הגזע בבירור בקטגוריית הגזעים הענקיים.

למרות גודלו, הבורבול ידוע פחות בתוקפנות ויותר בביטחון עצמי יציב. הוא נקשר בחוזקה לאנשים שהוא חי איתם, ונוטה למקם את עצמו בין בני המשפחה לבין כל דבר שהוא תופס כאיום. עם בני משק הבית הוא רגוע, חיבתי וקשוב, ולעיתים קרובות עוקב אחר בעליו מחדר לחדר.

מדובר קודם כול בכלב שמירה עובד, ורק אחר כך בכלב מלווה, ועובדה זו קובעת את אופן הגידול הנכון שלו. הגזע זקוק לבעלים בטוח בעצמו, לחברות מוקדמת ולגבולות ברורים. בבית המתאים הוא נאמן וניתן לניהול, אך כוחו ויצריו הטריטוריאליים הופכים אותו לבחירה גרועה עבור מי שמגדל כלב בפעם הראשונה.

למי הגזע מתאים

הבורבול מתאים לבעלים מנוסים שיש להם שטח, זמן לפעילות גופנית יומית, והמחויבות לאמן ולחברת כלב חזק כבר מגיל גורות. הוא מסתדר היטב בנכס עם חצר גדורה כראוי. הוא אינו מתאים לדיור בדירה, לבתים שבהם ישהה לבדו לפרקי זמן ארוכים, או לבעלים המחפשים חיית מחמד קלה לתחזוקה. כדאי לכל מי ששוקל את הגזע לבדוק גם את החוק המקומי, שכן באזורים מסוימים קיימות הגבלות או רגולציה על גזעי שמירה גדולים.

שורשי הבורבול מגיעים לתקופת הגעתם של המתיישבים האירופאים לדרום אפריקה, החל מהמאה השבע עשרה. הולנדים, ולאחר מכן בריטים ומתיישבים נוספים, הביאו איתם כלבי מסטיף וכלבי שמירה גדולים. באזורי הספר הוערכה יכולתם של כלבים אלה להגן על משפחות, על בעלי חיים ועל משקים בארץ מרוחקת ולעיתים מסוכנת.

במשך דורות הצטלבו כלבי המתיישבים זה עם זה ועם כלבים שכבר התגוררו באזור. הברירה הייתה מעשית ולא רשמית: החוואים שמרו על הכלבים שהיו גדולים מספיק כדי להתמודד עם טורפים ופולשים, בריאים דיים כדי לעבוד באקלים קשה, ויציבים דיים כדי לחיות לצד המשפחה. לא היה תקן כתוב, והטיפוס השתנה ממחוז למחוז.

מספר הכלבים מהגזע ירד במאה העשרים, ככל שדפוסי החקלאות השתנו וכלבים כפריים רבים אבדו או הוכלאו. החל משנות השמונים החלו מגדלים בדרום אפריקה לאתר כלבים שנותרו טיפוסיים לגזע, לתעד אותם ולייצב את הגזע. הוקמו רשמים לתיעוד יוחסין ולהערכת כלבים מול תקן כתוב.

מאז התפשט הבורבול מעבר לגבולות דרום אפריקה, וכיום הוא מגודל במדינות רבות. הוא זכה בהכרה מצד כמה ארגונים כינולוגיים בין-לאומיים במאה העשרים ואחת, אך תכליתו המרכזית, שמירה על הבית והמשפחה, נותרה זהה לזו שהייתה בחוות הראשונות.

הבורבול בנוי לכוח. יש לו חזה עמוק, גוף רחב ושרירי, ועצמות כבדות, הנישאים על רגליים ישרות ומוצבות היטב. הרושם הכללי הוא של כלב עוצמתי וזריז, ולא כבד ואיטי. הראש הוא מאפיין מזהה: רחב, עמוק ומרובע, עם חטם קצר, לסתות חזקות ומסכה שחורה. הצוואר עבה ושרירי, וקו הגב ישר.

פרווה וצבעים

הפרווה קצרה וקלה לתחזוקה, מה שמתאים לאקלים החם שממנו מגיע הגזע. הצבעים המקובלים כוללים גוונים של פון, אדום וחום, לצד דוגמת ברינדל. מסכה שחורה על הפנים היא תופעה שכיחה. אצל חלק מהכלבים נראים סימני לבן מוגבלים בחזה וברגליים. הזנב עשוי להישאר בטבעו או להיקטע בהתאם למדינה ולחוק בה; כיום אזורים רבים אוסרים קטיעת זנב.

הבורבול הוא כלב שמירה מטבעו. עם משפחתו הוא חיבתי, רגוע ויציב, ובדרך כלל יוצר קשר חזק עם בני משק הבית. רבים מהם עדינים וסבלניים כלפי ילדים שגדלו לצדם, אך בשל גודלו יש להשגיח תמיד על האינטראקציה שלו עם ילדים קטנים.

כלפי זרים הגזע מסויג וערני. בורבול מגודל היטב ומחובר כראוי לחברה אינו תוקפני ללא הבחנה, אך הוא בוחן מגיעים חדשים בזהירות ומגיב אם הוא חש איום. דחף ההגנה הזה הוא חלק מתכלית הגזע, ולכן חברות מוקדמת ומתמשכת חשובה כל כך.

הגזע עשוי להיות טריטוריאלי ולפעמים אינו סובל כלבים זרים, במיוחד מאותו מין. כאשר גדל לצד חיות מחמד אחרות בבית, בורבולים רבים חיים לצדן בשלום, אך נדרשים תשומת לב וניהול. הבורבול חכם ובטוח בעצמו, לעיתים עד כדי בחינת הגבולות, ולכן הוא מגיב הכי טוב לבעלים עקבי ורגוע ולא לבעלים קשוח.

טיפוח

הפרווה הקצרה קלה לתחזוקה, אך הגזע עדיין זקוק לטיפול שגרתי וקבוע.

• יש לסרוק את הפרווה פעם בשבוע במברשת גומי או בכפפת טיפוח, כדי להסיר שיער רפוי
• יש לרחוץ רק לפי הצורך, שכן הפרווה אינה אוגרת לכלוך רב
• יש לבדוק ולנקות את קפלי הפנים ואת האוזניים כדי למנוע הצטברות לחות וזיהומים
• יש לגזום ציפורניים כל כמה שבועות, שכן כלבים גדולים עלולים לפתח בעיות ברגליים אם הציפורניים גדלות יתר על המידה
• יש לצחצח שיניים באופן קבוע כדי לתמוך בבריאות הפה

פעילות גופנית

לבורבול רמת אנרגיה בינונית ביחס לגודלו, והוא זקוק לפעילות יומית כדי להישאר בכושר ורגוע.

• הליכה אחת עד שתיים ביום, בתוספת זמן בחצר מגודרת
• יש להימנע מפעילות מאומצת וכפויה אצל גורים וכלבים צעירים, כל עוד המפרקים עדיין מתפתחים
• כדאי לספק גירוי מנטלי, כגון אימונים, משחקי ריח או משימות מובנות
• יש להימנע ממאמץ גופני כבד במזג אוויר חם, שכן החטם הקצר והגוף הגדול הופכים חום לגורם סיכון

סביבת מגורים

הבורבול מסתגל בצורה הטובה ביותר לבית עם חצר מגודרת היטב, ואינו מתאים לדיור בדירה. הגדר צריכה להיות גבוהה ומוצקה, שכן הגזע חזק ומגונן. על הכלב לחיות בבית עם המשפחה ולא להישאר מבודד בחוץ, מכיוון שבידוד עלול להחמיר התנהגות שמירה. משק בית רגוע ומובנה עם בעלים בטוח בעצמו מעניק לגזע את היציבות הדרושה לו.

יש להאכיל בתזונה מלאה ומאוזנת המיועדת לגזעים גדולים או ענקיים. גורים נהנים במיוחד ממזון גורים לגזעים גדולים, המבקר את רמות הסידן והאנרגיה כדי לתמוך בגדילה איטית ויציבה ולהפחית את הסיכון לבעיות שלד. כמות המנה למבוגר תלויה בגיל, במשקל וברמת הפעילות, ולכן יש להשתמש בתווית המזון כנקודת מוצא ולהתאים אותה כדי לשמור על מצב גוף בריא. יש לוודא שמים טריים זמינים תמיד.

חטיפים ותוספי תזונה

מומלץ להגביל חטיפים לכעשרה אחוזים מסך הקלוריות היומיות, כדי למנוע עלייה במשקל שפוגעת במפרקים של כלב ענק. בעלים רבים משתמשים בחלק ממנת המזון היומית כפרס באימונים. תוספי מפרקים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין נהוגים לעיתים בגזעים גדולים, אך רצוי להתחיל בתוסף כלשהו רק לאחר התייעצות עם וטרינר, שכן תזונה מלאה ומאוזנת מכסה בדרך כלל את הצרכים התזונתיים.

הבורבול הוא גזע חסון בדרך כלל, אך כמו כל הכלבים הענקיים תוחלת חייו קצרה יחסית, בדרך כלל 9 עד 11 שנים, והוא נושא כמה סיכוני בריאות צפויים. מגדלים אחראים בודקים את כלבי ההרבעה למחלות תורשתיות, בעיקר בעיות מפרקים. בדיקות וטרינריות סדירות, שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית מושכלת בתקופת הגדילה, כל אלה תורמים לשמירה על בריאות הגזע.

טיפול מונע

• יש לשמור על עדכניות החיסונים והטיפול נגד טפילים
• יש לשמור על מצב גוף רזה כדי להגן על המפרקים ועל הלב
• יש לתאם בדיקה וטרינרית שנתית, ופעמיים בשנה לכלבים מבוגרים
• יש להאכיל בארוחות מדודות ולהימנע מפעילות מאומצת מיד לאחר האכילה, כדי להפחית את הסיכון לתפיחת קיבה
• מומלץ לבחור גורים ממגדלים הבודקים בריאות ירך ומרפק

הבורבול חכם ולומד מהר, אך הוא גם בטוח בעצמו ויבחן מאלף לא עקבי. האילוף צריך להתחיל בגיל גורות ולהישאר עקבי לאורך חיי הכלב. המטרה היא כלב שמגיב באמינות לבעליו, מקבל אנשים ומצבים חדשים ברוגע, וניתן לשליטה סביב יצריו המגוננים. בשל כוחו של הגזע, שליטה וקריאה חוזרת אמינה הן עניין של בטיחות, לא רק של ציות.

יסודות

1. יש להתחיל בחברות מוקדם, ולחשוף את הגור לאנשים רבים, למקומות ולכלבים אחרים באופן חיובי
2. ללמד זיהוי שם, פקודות שב ושכב, וקריאה חוזרת אמינה תחילה
3. לאמן הליכה על רצועה רפויה מוקדם, כל עוד הכלב עדיין קטן דיו לניהול
4. לתרגל קבלות פנים רגועות כדי שהכלב ילמד להירגע בנוכחות אורחים
5. להתקדם בהדרגה לזמני שהייה ארוכים יותר ולשליטה מרחוק ככל שהכלב מתבגר
6. לשמור על מפגשי אימון קצרים, ברורים ועקביים, ולשתף את כל בני משק הבית

הרבעת בורבול היא משימה רצינית המחייבת בדיקות בריאות, היכרות עם תקן הגזע ותשומת לב לאופי. מכיוון שהגזע גדול ומגונן, אופי יציב ומבנה גוף תקין אצל ההורים חשובים לא פחות מהמראה החיצוני. מגדלים אחראים בודקים בריאות ירך ומרפק, מעריכים אופי, ואינם מרביעים כלבים עצבניים או לא יציבים.

גזעים ענקיים מבשילים לאט, ונקבות במיוחד אין להרביע לפני שהן בשלות פיזית ונפשית. משך ההריון כתשעה שבועות, בדומה לכלבים אחרים. המלטה של גזע ענק עלולה לשאת סיכון מוגבר, ולכן מומלץ ליווי וטרינרי במהלך ההריון והלידה. הגורים גדלים מהר וזקוקים לתזונה מבוקרת לגזעים גדולים, לחברות זהירה ולטיפול עדין מגיל צעיר, כדי להניח בסיס לכלבים בוגרים ויציבים.

איך רושמים כלב מגזע בורבול בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע בורבול, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע בורבול מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.