כלב הרים ברנזי

כלב הרים ברני הוא אחד מארבעה גזעי הרים שוויצריים. זהו כלב גדול וחסון, שפותח לעבודת חווה בקנטון ברן: משיכת עגלות, הנהגת בקר ושמירה על משק הבית. הפרווה המשולשת בצבעי שחור, לבן וחום אדמדם היא הסימן שרוב האנשים מזהים ראשון.

למרות גודלו, אופיו של הגזע רגוע וחם. כלבים בוגרים שוקלים בדרך כלל בין 70 ל-115 פאונד, ובכל זאת הם נוטים להיות שלווים בבית וסבלניים כלפי בני משפחה מכל הגילים. הם נקשרים חזק לבני האדם שלהם ומעדיפים להישאר קרובים אליהם ולא לבלות זמן רב לבד.

מי ששוקל לאמץ כלב מהגזע צריך לקחת בחשבון תוחלת חיים קצרה יחסית, כ-7 עד 10 שנים, ולתקצב מראש את הטיפוח, את השטח ואת הפעילות הגופנית שכלב עבודה בגודל הזה זקוק להם.

למי הגזע מתאים

הגזע מתאים לבית עם מקום לתנועה, זמן לטיפוח יומיומי ואנשים שנמצאים בבית לעיתים קרובות. הוא מסתדר היטב עם משפחות שיש בהן ילדים, ויכול להתאים גם לבעלים מתחילים המוכנים להתמסר לאילוף ולטיפוח הפרווה. הוא פחות מתאים לדירות קטנות, לאקלים חם או לבתים שבהם הכלב יישאר לבד לאורך יום עבודה מלא.

הגזע מקורו בקנטון ברן שבשוויץ, שם גידלו חקלאים כלבים תלת-גוניים גדולים למשיכת עגלות, להנעת בקר חלב ולשמירה על החוות. אלה היו כלבי עבודה במקורם, שהוערכו בזכות הכוח והאופי הרגוע שלהם ולא בזכות מראה. אחד השמות המסורתיים לסוג היה דירבכלר, על שם הכפר דירבך שבו נמצאו רבים מהכלבים.

עד סוף המאה התשע עשרה ירד מספר הכלבים, מכיוון שמיכון החקלאות צמצם את הצורך בכלבי משיכה. חובבי כלבים שוויצרים יזמו מאמצים מאורגנים לשימור הסוג סביב תחילת המאה העשרים. לפרופסור אלברט הַיים, גיאולוג ומומחה לכלבים, מיוחסת התרומה המרכזית לקידום ולתקנון גזעי ההרים השוויצריים, ובהם הברני, בתחילת המאה העשרים.

מועדון הגזע השוויצרי נוסד ב-1907, מה שסייע לקבוע את התקן ולעודד גידול עקבי. שם הגזע, ברנר זנהונד, פירושו כלב הרועים ההררי מברן.

הגזע הגיע לארצות הברית בשנות ה-20 של המאה העשרים, ומועדון הכלבנות האמריקאי (AKC) הכיר בו רשמית ב-1937. הוא נותר אחד מארבעה גזעי הרים שוויצריים קרובים, לצד כלב ההרים השוויצרי הגדול, האפנצלר וההנטלבוכר. בישראל רישום כלבי הגזע מתבצע דרך מועדון הכלבים הישראלי (IKC), הגוף המוסמך לרישום כלבי גזע במדינה.

כלב הרים ברני הוא כלב גדול וחזק בנוי, עם חזה רחב, גב ישר וגוף ארוך במקצת ממידת גובהו. הראש שטוח מלמעלה עם עצירה מתונה, והעיניים החומות הכהות מקנות הבעה עדינה. האוזניים בגודל בינוני, משולשות וממוקמות גבוה, יורדות קרוב לראש. הזנב שעיר ונישא נמוך כאשר הכלב במנוחה.

פרווה וצבעים

הפרווה היא הסימן המובהק ביותר של הגזע. צבע הבסיס שחור עמוק. סימני חום אדמדם מופיעים מעל כל עין, על הלחיים, בצדי החזה, על ארבע הרגליים ומתחת לזנב. הלבן מופיע כפס עולה על החטם והמצח, כתם על החזה שלרוב דומה לצלב הפוך, ולעיתים קרובות גם על הכפות ובקצה הזנב. הפרווה הכפולה נושרת בהדרגה לאורך השנה, וביתר שאת בתקופות החלפת פרווה עונתית.

כלב הרים ברני טוב לב ומסור. הוא נקשר חזק למשפחתו ואוהב להיות באותו חדר עם בני האדם שלו, נטייה שמכונים לעיתים 'כלב וולקרו'. עם ילדים הוא סבלני ועדין, אם כי בשל גודלו מומלץ פיקוח בקרבת פעוטות קטנים.

כלפי זרים הגזע נוטה להיות רגוע ומאופק ולא תוקפני. רבים מהכלבים ערניים ויתריעו על מבקרים, אך רובם נפתחים אחרי היכרות. סוציאליזציה מוקדמת עוזרת לכלב זהיר מטבעו לגדול לכלב בוגר בטוח בעצמו. עם כלבים אחרים וחיות מחמד בבית הגזע מסתדר בדרך כלל היטב, בייחוד כשהוא גדל לצידם.

האופי יציב ורמת הדחף נמוכה עד בינונית. אלה אינם כלבים עצבניים, והם מתמודדים בקלות עם שגרת הבית ורעש. מכיוון שהם רגישים, הם מגיבים הכי טוב לטיפול רגוע ועקבי, ותיקון מחמיר מדי עלול לפגוע בהם.

טיפוח

• לסרק פעמיים עד שלוש בשבוע, ומדי יום בתקופות נשירה עונתית, כדי לשלוט בשיער המתפזר ולמנוע פקעות
• לשים לב לפרווה הארוכה מאחורי האוזניים, על הרגליים ומתחת לזנב, שם נוצרים סבכים בקלות
• לרחוץ אחת לחודש עד חודשיים, או לפי הצורך
• לגזור ציפורניים כל כמה שבועות ולבדוק אוזניים באופן קבוע לזיהוי לכלוך או לחות
• לצחצח שיניים כמה פעמים בשבוע

פעילות גופנית

• להקדיש כ-30 עד 60 דקות פעילות ביום
• טיולים, הליכות בטבע ומשחק בחצר מתאימים לגזע היטב
• כלבים רבים נהנים מעבודת משיכה, כגון גרירת עגלה, שמשקפת את היסטוריית הגזע
• להימנע מפעילות מאומצת בחום, ולהגביל פעילות בעלת עומס גבוה על המפרקים אצל גורים בזמן הגדילה

סביבת מחיה

הגזע מסתדר הכי טוב בבית עם מרחב ואקלים קריר. הפרווה העבה הופכת מזג אוויר חם ולח למאתגר, ולכן מיזוג אוויר וצל בבית חשובים בקיץ. בישראל, שבה שורר אקלים ים תיכוני חם עם קיץ קפדני, מדובר בשיקול משמעותי במיוחד עבור גזע הררי כבד פרווה כמו הברני. כלבים אלה מעדיפים לחיות בתוך הבית עם המשפחה, ואינם מתאימים לשהייה קבועה בחצר לבד. בית עם חצר הוא אידיאלי, אם כי האופי הרגוע של הכלב הבוגר יכול להסתגל למרחב קטן יותר בתנאי שהוא מקבל מספיק פעילות יומית.

כלב הרים ברני מסתדר היטב עם מזון מלא המיועד לגזעים גדולים. בתקופת הגדילה, מזון גורים לגזעים גדולים עם רמת סידן ואנרגיה מבוקרת מסייע לשלד להתפתח בקצב מדוד, דבר חשוב לכלב שיגיע למשקל של 70 פאונד ומעלה. כלבים בוגרים זקוקים לתזונה השומרת על מסת גוף רזה, מכיוון שעודף משקל מכביד על המפרקים שהגזע נוטה ממילא לבעיות בהם.

חטיפים ותוספי תזונה

מומלץ להגביל חטיפים לכ-10 אחוזים מסך הקלוריות היומיות כדי לשמור על משקל תקין. חלק מהבעלים והווטרינרים משתמשים בתוספים למפרקים, כגון גלוקוזאמין וכונדרואיטין, או בחומצות שומן אומגה 3, לתמיכה במפרקים, אך כדאי להתייעץ עם וטרינר לפני שילובם בתפריט. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד, ובמיוחד בימים חמים.

תוחלת החיים הממוצעת של כלב הרים ברני היא כ-7 עד 10 שנים, קצרה בהשוואה לגזעים רבים, ומשקפת שכיחות גבוהה יחסית של סוגי סרטן מסוימים באוכלוסיית הגזע. גידול אחראי, בדיקות בריאות להורים וטיפול וטרינרי קפדני יכולים לשפר את איכות החיים. כדאי לבקש מהמגדל אישורי בדיקה לירכיים, למרפקים ולתחומים נוספים אצל שני ההורים.

טיפול מונע

• לשמור על עדכניות החיסונים הבסיסיים והטיפול המונע נגד טפילים
• לשמור על משקל גוף רזה כדי להפחית עומס על המפרקים
• לתאם בדיקה שנתית, ופעמיים בשנה לכלבים מבוגרים
• לבקש מהמגדל אישורי בדיקה מתועדים לירכיים, למרפקים ולעיניים
• לשים לב לגושים חדשים ולדווח עליהם לווטרינר בהקדם

כלב הרים ברני חכם ומעוניין לשתף פעולה, מה שהופך אותו לניתן לאילוף עבור רוב הבעלים. הוא גם רגיש, כך ששיטות רגועות ועקביות עובדות טוב הרבה יותר מטיפול מחמיר. כדאי להתחיל באילוף ובסוציאליזציה מוקדם, כשהכלב עדיין קטן וקל לניהול, כי כלב בוגר בגודל הזה שלא עבר אילוף קשה לשליטה. אימונים קצרים וחיוביים שומרים על הקשב טוב יותר מתרגולים ארוכים.

היסודות

1. להתחיל בסוציאליזציה בגיל גורות עם אנשים, מקומות וחיות אחרות
2. ללמד זיהוי שם וחזרה אמינה כאבן יסוד ראשונה
3. להוסיף שב, שכב, המתן והליכה ברצועה משוחררת
4. לתרגל בפגישות יומיות קצרות של 5 עד 10 דקות
5. לתרגל את הפקודות בהדרגה בסביבות עמוסות יותר
6. להכניס תפקיד, כגון עבודת משיכה או טיולים, רק לאחר שהגדילה מאפשרת זאת

גידול אחראי של כלב הרים ברני מתמקד בבדיקות בריאות ובאופי, לנוכח הסיכון הידוע של הגזע למחלות מפרקים ולסרטן. מגדלים בדרך כלל ממתינים עד שהכלבה בשלה פיזית ונפשית, בדרך כלל סביב גיל שנתיים, ומוודאים אישורי בדיקה לירכיים, למרפקים ולעיניים לפני ההזדווגות. תוחלת החיים הקצרה יחסית של הגזע הופכת את בחירת ההורים הבריאים והמתועדים היטב לחשובה במיוחד.

ההיריון נמשך כ-63 יום. המכריות נוטות להיות גדולות יחסית לגזע, והאם זקוקה לאזור המלטה שקט וחם ולתזונה מוגברת לקראת סוף ההיריון ובתקופת ההנקה. הגורים נולדים עיוורים וחירשים ותלויים לחלוטין באם בשבועות הראשונים. טיפול וסוציאליזציה מוקדמים כבר מגיל כמה שבועות מסייעים לגדל כלבים בוגרים בטוחים בעצמם, והגורים עוברים בדרך כלל לבתים חדשים בגיל כשמונה שבועות.

איך רושמים כלב מגזע כלב הרים ברנזי בישראל

החוק בישראל ברור: כל כלב חייב שבב אלקטרוני ורישיון מהרשות המקומית, והנתונים מגיעים למאגר הכלבים הארצי של משרד החקלאות. זה חל גם על כלב מגזע כלב הרים ברנזי. מה שהמאגר הארצי לא עושה הוא לענות לסריקה מעבר לגבול. הפרופיל החינמי של United Pet Club סוגר את הפער: הפרטים שלכם צמודים לכלב מכל מדינה. רשמו את הכלב בכמה דקות.

חמש עשרה ספרות מתחת לעור של כלב מגזע כלב הרים ברנזי מצביעות עליכם רק כשמאגר אומר את זה. תנו ל-United Pet Club להגיד את זה בחינם: הרשומה לא פגה, מקבלת כל יצרן שבב, וכל שינוי פרטים חינם. רישום השבב קודם, החשבון מיד אחריו.