טרייר אוסטרלי

הטרייר האוסטרלי נמנה עם טרייררי העבודה הקטנים ביותר: גובהו בכתפיים כ-25 עד 28 ס״מ ומשקלו נע בין 5 ל-7 ק״ג בלבד. הגזע פותח באוסטרליה כדי להדביר חולדות ונחשים בסביבת בתים, חוות ומכרות, ולשמש גם ככלב שמירה וכבן לוויה. התוצאה היא כלב מוצק וקומפקטי, עם מבנה גוף נמוך, פרווה קשה העמידה בפני מזג אוויר קשה, וביטחון עצמי רב במסגרת גוף זעירה.

חרף גודלו, מדובר בטרייר אמיתי מבחינת האופי. הוא נמרץ, אמיץ ומגיב במהירות לכל דבר חדש בשטחו. יחד עם זאת הוא יוצר קשר חזק עם בני משפחתו ונוטה להיקשר במיוחד לאדם אחד או שניים, ללכת אחריהם מחדר לחדר ולעקוב אחר תנועותיהם.

הגזע מתאים לבעלים שרוצים כלב קטן עם אישיות גדולה, ומעריכים בן לוויה פעיל וערני יותר מאשר כלב ברכיים שליו. הוא מסתגל היטב לדירות ולבתים פרטיים, ובלבד שהוא מקבל פעילות יומית וחברה קבועה.

למי הגזע מתאים

הגזע הזה מתאים למי שנמצא בבית לעיתים קרובות או יכול לקחת את הכלב איתו, מכיוון שהוא אינו אוהב בדידות ממושכת. הוא גומל לבעלים שמעניקים לו מסגרת עקבית ועיסוק מנטלי יומיומי. במשקי בית שיש בהם חיות מחמד קטנות כמו מכרסמים או ארנבים כדאי לנקוט משנה זהירות, מכיוון שדחף הציד של הטרייר נותר חזק.

שורשי הגזע מתחילים בתחילת המאה ה-19, כאשר מתיישבים הביאו לאוסטרליה מגוון טרייררים פרוותיים מבריטניה. כלבי עבודה אלה הוכלאו ונבחרו בהתאם לצרכים המעשיים של החיים הקולוניאליים: הדברת חולדות ונחשים, שמירה על מחסנים וחוות, ופיקוח על מחנות רועים באזורים קשים.

מספר סוגי טרייררים בריטיים תרמו למאגר הגנטי של הגזע, ובהם טרייררים פרוותיים קטנים מאזורי ההרים והצפון של בריטניה. מגדלים העדיפו כלב חסון ונמוך גוף, עם פרווה קשה שדוחה לכלוך ועומדת בפני מזג אוויר, לצד אומץ להתמודד עם מזיקים גדולים ממנו בהרבה.

הגזע הוצג לראשונה בתערוכות באוסטרליה בסוף המאה ה-19, תחת שמות שהתייחסו לפרווה הפרועה והשבורה שלו. הוא היה הגזע הראשון שפותח באוסטרליה וזכה שם להכרה ולהצגה בתערוכות, ובהמשך קיבל הכרה גם ממועדוני כלבנות בבריטניה ובארצות הברית במהלך המאה ה-20.

הסילקי טרייר האוסטרלי, קרוב משפחה של הגזע, חולק חלק מהמוצא הזה, אך פותח לכיוון פרווה ארוכה ומשיית יותר ותפקיד של כלב בית, בעוד שהטרייר האוסטרלי שימר את הפרווה הקשה ואת אופי העבודה שלו.

גופו של הטרייר האוסטרלי ארוך יותר מגובהו, מה שמעניק לו קו מתאר נמוך וקרוב לקרקע. הראש ארוך, האוזניים קטנות וזקופות, והעיניים כהות ואובליות ומעניקות לו הבעה ערנית וחדה. ציצת שיער רכה ובולטת מכסה את הגולגולת ומנוגדת לפרווה הקשה של הגוף. הזנב נהג להיקטע באזורים מסוימים בעבר, אך במקומות שבהם קטיעה אסורה הוא נשאר לרוב בגודלו הטבעי.

פרווה וצבעים

שכבת החוץ קשה, ישרה וצמודה לגוף, ומתחתיה תת פרווה קצרה ורכה יותר המספקת בידוד. הצבעים המוכרים הם כחול וחום, כאשר גוון הכחול יכול לנוע בין פלדה כהה לכחול כסוף, עם סימני חום בפנים, ברגליים ובחלק התחתון של הגוף, וכן חולי אחיד ואדום אחיד. ציצת הראש בדרך כלל בהירה ורכה יותר מפרוות הגוף. המרקם הקשה אינו רק אסתטי: הוא מסייע לפרווה לדחות לכלוך ולעמוד בפני גשם ולחות.

מדובר בכלב בטוח בעצמו ונמרץ שיוצר קשר הדוק עם בני ביתו. בבית הוא נוטה להיות חיבתי ומכוון לאנשים, ולעיתים קרובות נקשר בעיקר לאדם אחד ומחפש להישאר קרוב אליו. עם ילדים שמתייחסים אליו בכבוד הוא בדרך כלל שובב וסבלני, אך בשל גודלו כדאי להשגיח על האינטראקציה עם ילדים קטנים מאוד.

כלפי זרים הגזע ערני ודרוך. הוא ידווח בקול על אורחים ורעשים לא מוכרים ומתפקד היטב ככלב שמירה קטן, אך אינו תוקפני בדרך כלל לאחר ההיכרות הראשונית. חברות מוקדמת עוזרת לו להתרגל במהירות לאנשים חדשים.

עם כלבים אחרים הוא יכול להיות חברותי, אם כי חלק מהפרטים מפגינים את נטיית הטרייר להיות תוקפני כלפי כלבים מאותו מין. דחף הציד שלו נשאר חזק, כך שחיות מחמד קטנות כמו מכרסמים, ארנבים ולעיתים חתולים עלולות לעורר אצלו רדיפה. הוא חכם ולומד מהר, אך גם עצמאי דיו כדי לבחון גבולות.

הפרווה הקשה דורשת טיפול יחסית מועט ונושרת מעט, אך היא נהנית מתשומת לב שוטפת שתשמור על המרקם שלה ותסיר שיער מת.

טיפוח

• סרקו פעם או פעמיים בשבוע כדי להסיר שיער רופף ולמנוע סבך
• קרעו את הפרווה ביד מספר פעמים בשנה כדי לשמר את המרקם הקשה שלה; גזירה במספריים מרככת אותה עם הזמן
• רחצו רק לפי הצורך, מכיוון שרחיצה תכופה מרככת את הפרווה ושוטפת את השמנים המגנים עליה
• גזרו ציפורניים כל כמה שבועות ובדקו את האוזניים לאיתור לכלוך
• צחצחו שיניים מספר פעמים בשבוע לשמירה על בריאות הפה

פעילות גופנית

• הקצו 30 עד 60 דקות של פעילות ביום באמצעות טיולים ומשחק
• הציעו שטח גדור היטב לריצה חופשית, מכיוון שהגזע נוטה לרדוף ולחפור
• שלבו משחקי ריח, הבאת חפצים ופינות שמותר לחפור בהן כדי לספק את יצרי הטרייר
• השתמשו ברצועה בקרבת כבישים וחיות קטנות, מכיוון שדחף הציד גובר על היענות לקריאה

סביבת מחיה

הגזע חי בשמחה בדירות ובבתים פרטיים כל עוד הוא מקבל פעילות יומית ואינו נשאר לבד לתקופות ארוכות. הפרווה העמידה בפני מזג אוויר מאפשרת לו להסתגל היטב גם לאקלים הים תיכוני החם והיבש הנפוץ בישראל, אך הוא צריך לגור בתוך הבית כבן משפחה ולא בחוץ.

תזונה מלאה ומאוזנת המיועדת לגזעים קטנים מתאימה לטרייר האוסטרלי. מכיוון שמדובר בכלב קטן ופעיל, בקרת מנות חשובה: הגזע עלול לעלות במשקל בקלות אם מאכילים אותו יתר על המידה או נותנים לו יותר מדי חטיפים. בחרו מזון המתאים לשלב החיים של הכלב והתאימו את הכמות למצב הגוף ולרמת הפעילות שלו במקום להאכיל לפי מספר קבוע. מים נקיים וטריים צריכים להיות זמינים תמיד.

חטיפים ותוספי תזונה

הגבילו חטיפים לכ-10 אחוזים לכל היותר מסך הקלוריות היומיות, וקחו אותם בחשבון במנה הכוללת. רוב הכלבים שאוכלים תזונה מלאה אינם זקוקים לתוספים; מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני מתן תוספי מפרקים, עור או פרווה, בייחוד אצל כלבים מבוגרים.

הטרייר האוסטרלי הוא גזע חסון עם תוחלת חיים אופיינית של 11 עד 15 שנים. רוב הפרטים נשארים בריאים בזכות טיפול וטרינרי שוטף, תזונה נכונה ובקרת משקל. כמו בגזעים קטנים רבים, כמה מצבים תורשתיים ומצבים הקשורים לגיל מופיעים אצלו בתדירות גבוהה יותר מאשר באוכלוסיית הכלבים הכללית, ולכן מודעות ובדיקות סקר עוזרות.

טיפול מונע

• הקפידו על עדכניות החיסונים והטיפול נגד טפילים
• שמרו על מסת גוף רזה כדי להגן על המפרקים ולהפחית את הסיכון לסוכרת
• קבעו בדיקות וטרינריות שנתיות, ותדירות גבוהה יותר לכלבים מבוגרים
• המשיכו בטיפול שיני שוטף כדי למנוע מחלת חניכיים
• שאלו מגדלים על בדיקות סקר להורים בנוגע לפיקות, ירך ועיניים

הגזע חד ולומד במהירות, ומצטיין בציות ובענפי ספורט כלבים כמו קפיצות מכשולים וחתירת מחילות. הפס העצמאי האופייני לטרייררים אומר שהוא עלול להיות עקשן ולהשתעמם בקלות מחזרתיות, ולכן מפגשי האילוף צריכים להיות קצרים, מגוונים ומעוררי מוטיבציה. חברות מוקדמת עם אנשים, כלבים ומצבי יומיום עוזרת לרסן את אופיו הערני והריאקטיבי. מכיוון שדחף הציד חזק, קשה לסמוך על היענות לקריאה בקרבת חיות קטנות, ואין להסתמך עליה ליד כבישים או חיות בר.

יסודות

1. התחילו בחברות ובהרגלה כבר בגיל גורות, וחשפו את הכלב לאנשים, מקומות וקולות מגוונים
2. למדו תחילה תגובה אמינה לשם ותרגול קשב
3. בנו פקודות בסיס כמו שב, שכב, המתן ובוא במפגשים קצרים ויומיומיים
4. תרגלו נימוסי רצועה מוקדם, מכיוון שהגזע נוטה למשוך לכיוון ריחות מעניינים
5. טפלו בנביחות מוגזמות ובחפירה על ידי הפניה לאפיקים מותרים
6. תרגלו את הפקודות בהדרגה בסביבות עמוסות יותר עם יותר הסחות דעת

רבייה אחראית של הטרייר האוסטרלי מתמקדת באופי, באיכות הפרווה ובבדיקות בריאות של ההורים. נקבות מוזוגות בדרך כלל רק לאחר שהגיעו לבשלות גופנית והתנהגותית מלאה, לרוב אחרי גיל שנה ולאחר קבלת אישורי בריאות. כמו בכל הגזעים הקטנים, מטרת הרבייה צריכה להיות צמצום מצבי המפרקים, הבלוטות והעיניים המוכרים בגזע, ולא הגדלת מספר הגורים במלטה.

ההיריון נמשך כ-63 ימים. ההמלטות קטנות, בדרך כלל בין שלושה לחמישה גורים, בהתאם לגודלו של הגזע. האם ממליטה ומגדלת בדרך כלל את המלטה עם התערבות מועטה, אך מגדלים עוקבים אחר סימני קושי בלידה בשל מבנה הגוף הקטן.

הגורים זקוקים לחברות מוקדמת ומוקפדת. אופיו הערני והנועז של הגזע אומר שחשיפה לאנשים, למגע, לקולות ולחוויות חדשות ועדינות בשבועות הראשונים מעצבת בוגר בטוח ויציב. הגורים עוברים לבתים חדשים בדרך כלל בגיל שמונה שבועות בערך, לאחר גמילה והתחלת חיסונים וטיפול נגד טפילים.

איך רושמים כלב מגזע טרייר אוסטרלי בישראל

מלאו את שם הכלב מגזע טרייר אוסטרלי, תאריך לידה ותמונה חדה, הוסיפו את הטלפון שלכם ושמרו. זה הכול, וזה לא עולה שקל, לא היום ולא בעתיד. רישום הכלב עובד עם שבב ובלעדיו.

הווטרינר משתיל את השבב, אבל רשומה שעונה גם מחוץ לישראל היא באחריותכם. רשמו את השבב במסלול החינמי לכל החיים: כל יצרן מתקבל, עדכון כתובת או טלפון לא עולה שקל, והרשומה זמינה לחיפוש בכל שעה, בארץ ובעולם. פתחו חשבון חינם וסגרו את שני השלבים הערב.