קטלאנה

הקטלנה, המוכרת גם בשם קטלנה דל פראט, היא גזע תרנגולות שמקורו באזור קטלוניה שבצפון-מזרח ספרד. מדובר בעוף פורה בשני התחומים: הוא פותח כדי לספק כמות ביצים משמעותית וגם בשר ראוי לשולחן. הנוצה בגוון זהוב-חמאתי חם, עם זנב שחור, צבעוניות שמבדילה את הגזע מרוב עופות אגן הים התיכון האחרים.

הגזע מתאים לתנאים חמים ויבשים. התרנגולות סובלות טוב יותר מחום קיצי בהשוואה לגזעים צפוניים רבים, ונשארות פעילות בשטח גם כשחום כבד משתק להקות אחרות. קטלנות הן מחפשות מזון נמרצות, נעות במרחב בחיפוש אחר חרקים, זרעים וירק, כך שהן דואגות לחלק ניכר מהתזונה שלהן כאשר יש להן מספיק שטח.

הקטלנה היא עוף עצמאי ותוסס, לא תרנגולת חיק. היא סובלת טיפול יד אדם אך מעדיפה מרחב לנוע בו, ולכן מתאימה יותר למגדלים שמאפשרים משטח חופשי מאשר לגידול בלול סגור.

למי זה מתאים

הקטלנה מתאימה למגדלים שיש להם שטח לחיפוש מזון והם גרים באזור חם או ממוזג. היא מתגמלת בעלים שרוצים עוף פורה ודורש תחזוקה נמוכה, ולא זקוקים לחיית מחמד רגועה וחיבתית. אנשים באזורים קרים ולחים, או כאלה שמגדלים תרנגולות בלולים קטנים וקבועים, עשויים למצוא את הגזע חסר מנוחה וקשה יותר להתאקלם.

שם הגזע קטלנה נגזר מקטלוניה, האזור בצפון-מזרח ספרד שבו הוא פותח. הקשר החזק ביותר הוא לעיר אל פראט דה יוברגט הסמוכה לברצלונה, והשם הספרדי המלא, קטלנה דל פראט, משקף מוצא זה. חקלאים מקומיים עיצבו את הגזע לאורך דורות מתוך מלאי חצר חקלאי ים תיכוני נפוץ, כדי לקבל עוף מעשי לביצים ולבשר גם יחד.

הגזע קיבל הכרה כטיפוס מוגדר בספרד במהלך המאה ה-19. הוא הפך לאחת מתרנגולות המקור הנפוצות ביותר במדינה ולמקור גאווה אזורי בקטלוניה, שם נותר קבוע בחוות ובשווקים.

הגירה ומסחר ספרדיים העבירו את הקטלנה מעבר לאוקיינוס האטלנטי, והיא נקלטה בחלקים מדרום אמריקה, שם סיבולת החום שלה התאימה לאקלים המקומי. הגזע צבר אחיזה במדינות כמו ארגנטינה ובמקומות נוספים ביבשת.

מחוץ לספרד ולדרום אמריקה נותרה הקטלנה נדירה יחסית. גזעי תקן עוף מכירים בה במספר מדינות, אך היא מגודלת בכמויות קטנות יותר מהגזעים המסחריים והתצוגתיים הגדולים, וכיום היא נחשבת בחלקה לעוף מורשת.

הקטלנה היא עוף בגודל בינוני עם עמידה זקופה ופעילה למדי. הגוף מוצק ומעוגל היטב לעוף פורה כפול, נשען על רגליים נקיות וללא נוצות. קו המתאר הכללי מאוזן ולא כבד, בהתאם לגזע שבנוי לנדוד ולחפש מזון.

הכרבולת הבודדת אדומה וזקופה אצל התרנגולים, בעוד שאצל התרנגולות החלק האחורי של הכרבולת נוטה לרוב הצידה. הפנים אדומות, האוזניים לבנות, והמקור והרגליים בגוון אפור-כחלחל בהיר.

נוצה וצבעים

הצבע המובהק הוא זהוב-חמאתי חם על פני הגוף כולו, מודגש על ידי זנב שחור ושחור בכנפיים ולעיתים גם בנוצות הצוואר. השחור נוטה לברק ירקרק באור טוב. בחלק מהאזורים קיימת גם גרסת בנטם של הקטלנה, הנושאת את אותה תבנית חמאתי-שחור בגודל מוקטן.

הקטלנה היא תרנגולת נמרצת ועצמאית. הציפורים מבלות חלק ניכר מהיום בתנועה, מגרדות ומחפשות מזון ברחבי השטח, ונשארות דרוכות כלפי הסביבה. הערנות הזו הופכת אותן למגיבות מהר לטורפים, אך גם משמעה שהן עלולות להיבהל בקלות אם הן מופתעות או שהוגבלו במרחב צר.

עם בני אדם הגזע רגוע באופיו אך לא חיבתי. קטלנות מקבלות טיפול וטיפוח שגרתי, אך שומרות על מרחק ולעיתים נדירות מתמסרות לתפקיד של תרנגולת חיק. בתוך הלהקה הן בדרך כלל מסתדרות היטב, וחיות בשלום לצד עופות אחרים כאשר יש מספיק מקום להתפרס. הגבלה בלולים קטנים נוטה להפוך אותן לחסרות מנוחה, ולכן הן מתפקדות הכי טוב כשיש להן מרחב.

התרנגולות אינן נוטות במיוחד לדגור. מגדלים שרוצים אפרוחים נשענים בדרך כלל על מדגרה מלאכותית או על תרנגולת דוגרת מגזע אחר.

הקטלנה היא גזע חסון שדורש מעט מעבר לטיפול לול בסיסי ותקין. הצרכים העיקריים שלה הם מרחב לנדוד בו והגנה מפני הקיצוניות שהמולדת שלה לא כללה, בעיקר קור ולחות.

טיפוח

• הקצו אזור אמבט אבק יבש כדי שהתרנגולות יוכלו לטפל בעצמן במצב הנוצות.
• בדקו את הרגליים ואת פתח הפרשה באופן קבוע לאיתור קרדית ופרעושי עוף.
• בדקו את הכרבולת החלקה בעונת הקור לאיתור נזק כפור.
• קצצו ציפורניים או מקור רק אם יש גדילת יתר, מצב נדיר בציפורים פעילות שמחפשות מזון.

פעילות גופנית

• אפשרו גישה יומית לשטח פתוח או ללול פתוח לחיפוש מזון.
• הקצו כמה שיותר שטח קרקע, מכיוון שהגזע לא אוהב הגבלה צפופה.
• הציבו מוטות ישיבה ופזרו מזון גירוד כדי לשמור על הציפורים עסוקות.
• השתמשו בגדר בטוחה, מכיוון שציפורים פעילות עשויות לעוף מעל מחסומים נמוכים.

סביבה

הקטלנה מתמודדת היטב עם חום ותנאים יבשים אך פחות מתאימה לחורפים קרים ורטובים. ספקו צל ומים טריים בקיץ, ולול יבש ומאוורר היטב שלא נחשף לרוח פרצים בחודשים הקרים. לול מרופד היטב ולול פתוח מוגן עוזרים לגזע להישאר בריא לאורך כל השנה.

תערובת מזון עוף מסחרית ומלאה מהווה את בסיס התזונה של הקטלנה, כאשר הסוג מותאם לגיל הציפור ולייעודה. מכיוון שהגזע מחפש מזון היטב, ציפורים בגידול חופשי משלימות את התזונה שלהן בחרקים, זרעים וצמחי ירק, מה שיכול להפחית את כמות המזון המוכן הנדרש. יש לספק תמיד מים נקיים וטריים לצד המזון.

תרנגולות מטילות זקוקות לסידן נוסף לקליפות חזקות, בדרך כלל בצורת קליפות צדפה כתושות או חצץ גיר, המוגשים לפי בחירה חופשית. גם ציפורים ללא גישה לקרקע זקוקות לחצץ בלתי מסיס כדי לטחון את המזון.

פינוקים ותוספים

הגבילו פינוקים כמו גרגירי גירוד, ירקות עלים ושאריות מטבח לכ-10 אחוזים מכלל התזונה, כדי שלא יפרו את האיזון של המנה העיקרית. הגישו חצץ וקליפות צדפה בנפרד ולא בתערובת עם המזון. תוסף ויטמינים ואלקטרוליטים במים יכול לסייע לציפורים בתקופות של עקת חום או החלמה ממחלה.

הקטלנה בריאה בדרך כלל וחיה זמן ארוך יחסית לתרנגולת, עם תוחלת חיים רגילה של 6 עד 8 שנים בטיפול נאות. אין לה הפרעות נפוצות הייחודיות לגזע. רוב בעיות הבריאות הן הרגילות המשפיעות על כל תרנגולות המשק, וניהול משק תקין מונע את רובן. סיבולת החום של הגזע היא יתרון, אך הכרבולת הבודדת הזקופה עלולה להיות פגיעה לכפור בחורפים קשים.

טיפול מונע

• שמרו על הלול נקי, יבש ומאוורר היטב.
• הפעילו תוכנית שגרתית נגד טפילים ותולעים.
• הסגירו בבידוד ציפורים חדשות או חוזרות לפני הכנסתן ללהקה.
• פעלו לפי המלצות החיסונים האזוריות במקומות שבהם הן חלות.
• ספקו מזון מאוזן ומים נקיים כל הזמן.

הקטלנה בנויה לחיים פתוחים בגידול חופשי ומתפקדת הכי טוב כשהיא יכולה לחפש מזון על שטח רחב. הדיור צריך לספק ללהקה מקום בטוח ויבש ללינה ולהטלה, יחד עם כמה שיותר שטח חוץ שהאתר מאפשר. הגזע מתאים במיוחד לאזורים חמים ויבשים, אך באזורים קרים יותר הלול חייב לשמור על הציפורים יבשות ומחוץ לרוח פרצים לאורך החורף.

רשימת הכנה

• לול יציב ובטוח מפני טורפים עם נעילות אמינות.
• מוטות ישיבה מוגבהים מעל הרצפה המרופדת.
• תיבות קינון נקיות ומוצלות עם מצע יבש.
• אזור אמבט אבק בתוך הלול הפתוח.
• צל ומים טריים לאורך שטח המרעה בימים חמים.
• גדר גבוהה דיה כדי להכיל ציפורים פעילות וקלות גוף.

תרנגולות קטלנה אינן נוטות לדגירה עצמית באופן חזק, כך שבקיעה אמינה תלויה בדרך כלל במדגרה מלאכותית או בתרנגולת דוגרת מגזע אחר. ביצי הגזע עוקבות אחר דפוס הדגירה הסטנדרטי של תרנגולות, ובוקעות בסביבות יום 21. בחרו ביצים נקיות ותקינות בצורתן, ואחסנו אותן עם הקצה המחודד כלפי מטה בטמפרטורת חדר קרירה, לא יותר משבוע לפני ההנחה במדגרה.

שלבי הבקיעה

1. בחרו ביצים נקיות ותקינות בגודל ובצורה רגילים.
2. חממו ביצים מאוחסנות עד לטמפרטורת החדר לפני ההנחה במדגרה.
3. כווננו את המדגרה ל-37.5 מעלות צלזיוס וייצבו את הטמפרטורה והלחות.
4. הפכו את הביצים בקביעות עד יום 18.
5. הפסיקו להפוך ביום 18 והעלו את הלחות לקראת שלב הנעילה.
6. השאירו את האפרוחים שבקעו במדגרה עד שהם יבשים ותפוחי נוצה, ואז העבירו אותם למדגרת חום.