אוסטרלורפ

האוסטרלורפ הוא זן תרנגולות דו-תכליתי שפותח באוסטרליה, ונחשב בעיקר להטלת ביצים חומות. התרנגולות פוריות ויציבות, והזן צבר מוניטין בתחרויות הטלה בתחילת המאה העשרים. השם הוא קיצור של Australian Orpington (אורפינגטון אוסטרלי), ומצביע על גזע האורפינגטון האנגלי שממנו פותח.

העופות בגודל בינוני ובעלי מבנה גוף מוצק, עם הליכה רגועה ונוצות צפופות ומבריקות. הגוון הנפוץ ביותר הוא שחור אחיד עם ברק ירקרק מיוחד באור השמש. משקל התרנגולים נע בדרך כלל בין 3.6 ל-3.9 ק״ג, ומשקל התרנגולות בין 2.7 ל-3.2 ק״ג, כך שמדובר בעופות בעלי גוף משמעותי אך לא מסורבל.

האופי הוא אחד היתרונות המרכזיים של הזן. אוסטרלורפים ידידותיים, שלווים וטובי לב, ולכן קל לטפל בהם ולהחזיק אותם, גם אצל משפחות וגם אצל מגדלים חדשים בתחום. הם מסתגלים היטב לשהייה בכלוב, אך גם מחפשים מזון בשמחה כאשר יש להם מרחב פתוח.

למי הזן הזה מתאים

האוסטרלורפ מתאים למגדלים המחפשים אספקה סדירה של ביצים חומות מעוף רגוע וללא דרמה. הוא מתפקד היטב בחצרות בפרברים, שבהן חשוב אופי עדין, ומתמודד עם קור טוב יותר מרוב זני ההטלה הקלים. מי שמחפש עוף תערוכתי בולט או זן בשר שמתפטם מהר עשוי להעדיף זנים אחרים, אך מבחינת ביצים יציבות וטבע נוח זהו זן מוביל בקטגוריה שלו.

הזן מתחקה אחר אורפינגטונים שחורים שיובאו מאנגליה לאוסטרליה בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. מגדלים אוסטרלים שאפו לשפר את יכולת ההטלה של גזע זה תוך שמירה על גודלו וסיבולתו, ובחרו בקפידה לפי תפוקה ולא לפי קריטריונים של תערוכה.

בשנות העשרים של המאה העשרים משכו תרנגולות האוסטרלורפ תשומת לב בינלאומית בתחרויות הטלה. הזן נודע בייצור כמויות גדולות של ביצים במשך שנה, ותוצאות המבחנים הללו ביססו את מעמדו כזן הטלה מוביל.

השם אוסטרלורפ נכנס לשימוש כדי להבדיל בין זן ההטלה האוסטרלי לבין האורפינגטון האנגלי המקורי. בדרך כלל מפרשים אותו כצירוף של אוסטרלי ואורפינגטון, המציין גם את ארץ הפיתוח וגם את גזע האם.

מאוסטרליה התפשט הזן למדינות נוספות, שם הוכר בתקני העופות ונשמר גם כתרנגולת עבודה וגם כעוף תערוכה. הזן השחור נותר המוכר ביותר, אם כי בכמה אזורים קיימים גם גוונים אחרים.

לאוסטרלורפ גוף עגול ועמוק הנישא על רגליים באורך בינוני, וקווי המתאר שלו משמעותיים אך מאוזנים. הנוצות רכות וצמודות לגוף, לא רפויות ותפוחות. הכרבולת הבודדת, הנזמים ואונות האוזניים אדומים, והכרבולת בעלת שיניים ברורות. הרושם הכללי הוא של עוף עבודה רגוע ומוצק.

נוצות וצבעים

הגוון הקלאסי של האוסטרלורפ הוא שחור אחיד, ובאור ישיר הנוצות מציגות ברק ירקרק על הגב ועל האוכף. העור וכפות הרגליים לבנים, והמקור כהה. חלק מתקני העופות מכירים גם בגוונים כחול ולבן, אך השחור נפוץ בהרבה מכולם. הרגליים חלקות, ללא נוצות, וצבען כהה, מאפור עד שחור.

אוסטרלורפים טובי לב ושקטים. הם נמנים עם זני התרנגולות הצייתניים ביותר, וקל להרים אותם, לבדוק אותם ולהחזיק אותם בסביבת ילדים. רבים מהם מתביתים לגמרי וניגשים אל המגדלים, בפרט כשיש אוכל בסביבה.

כלפי זרים הזן אינו נלחץ ואינו בורח, וכלפי תרנגולות אחרות הוא נוטה לשבת באמצע היררכיית הלהקה בלי ליזום קרבות. להקות מעורבות בדרך כלל מקבלות אוסטרלורפים היטב, והם לעיתים רחוקות מציקים לעופות קטנים מהם. התרנגולים בדרך כלל יציבים באופיים, אך האופי האישי משתנה מפרט לפרט.

הזן אינו רועש במיוחד. התרנגולות משמיעות את קולות ההטלה הרגילים, אך מעבר לכך הן שקטות, יתרון בסביבות פרבריות. אוסטרלורפים מחפשים מזון באופן פעיל כשיש להם מרחב, אך נרגעים בשקט בתוך מכלאה או לול כשהם סגורים.

אוסטרלורפים חסונים ואינם תובעניים. הטיפול בהם מתמקד בלול נקי ויבש, אספקה קבועה של מזון ומים, ובדיקות סדירות לטפילים. הנוצות הצמודות אינן דורשות טיפוח מיוחד, אם כי העופות נהנים מהאמצעים לשמור על עצמם נקיים.

טיפוח

• ספקו שטח יבש לאמבטיות אבק; תרנגולות מטפחות את עצמן באמצעות אמבטיות אבק, שמסייעות נגד קרציות וכנימות.
• בדקו את נוצות פתח הגוף ואת החלק התחתון כל כמה שבועות לאיתור סימני טפילים חיצוניים.
• קצצו ציפורניים או מקור שגדלו יתר על המידה רק במקרה הצורך, מצב נדיר בעופות פעילים המחפשים מזון בעצמם.
• בדקו כפות רגליים ורגליים במהלך הטיפול השגרתי לאיתור קרדית הרגליים הקשקשות או פציעות.

פעילות גופנית

• אפשרו גישה יומית למכלאה או זמן מרעה חופשי בפיקוח לחיפוש מזון.
• שאפו למרחב מכלאה של לפחות 1 מ״ר לעוף, ויותר אם ניתן.
• ספקו מוטות ישיבה בגבהים משתנים כדי שהעופות יוכלו לעלות עליהם ולנוע באופן טבעי.
• פזרו מזון או ירק כדי לעודד ניקור וחיפוש מזון טבעיים.

סביבה

אוסטרלורפים סובלים קור היטב בזכות הנוצות הצפופות שלהם, אך הם זקוקים לצל ולאוורור במזג אוויר חם. שמרו על הלול יבש ונטול פרצי רוח, עם זרימת אוויר טובה מעל לגובה מוטות הישיבה. ספקו אזור קינון מוגן להטלה, והגנו על הלהקה מפני טורפים באמצעות גדר בטוחה ולול נעול בלילה.

מזון עופות מסחרי מלא צריך להוות את בסיס התזונה. רמת החלבון וההרכב משתנים עם הגיל: אפרוחים זקוקים לפירורי התחלה, פרטים בגדילה למזון גידול, ותרנגולות מטילות למזון מטילות עם תוספת סידן. מים טריים צריכים להיות זמינים כל הזמן, וחצץ בלתי מסיס מסייע לעופות שמחפשים מזון לעכל חומר צמחי.

פינוקים ותוספים

כמות הפינוקים צריכה להישאר מתחת לכ-10 אחוזים מסך הצריכה כדי לא להפר את איזון התזונה. אפשרויות מתאימות כוללות ירקות עלים, שאריות ירקות, וכמויות קטנות של דגנים או תולעי קמח. הציעו קונכיות צדפה כתושות או מקור סידן נפרד לתרנגולות מטילות כדי לתמוך בקליפות ביצה חזקות, וספקו חצץ במקום שבו העופות אוכלים משהו מעבר למזון המלא.

אוסטרלורפים בריאים וחסונים בדרך כלל, עם תוחלת חיים אופיינית של 6 עד 10 שנים בטיפול טוב. אין להם ליקויים ספציפיים לזן, ורוב בעיות הבריאות הן הבעיות הנפוצות הנראות בלהקות חצר בכלל. הטלה כבדה לאורך שנות הפריון של התרנגולת עלולה לתרום לבעיות רבייה בעופות מבוגרים יותר.

טיפול מונע

• שמרו על הלול נקי, יבש ומאוורר היטב.
• ספקו אזור לאמבטיות אבק כדי להגביל טפילים חיצוניים.
• בצעו בדיקות טפילים סדירות וטפלו נגד תולעים לפי הנחיית וטרינר.
• הסגירו עופות חדשים בבידוד לפני הכנסתם ללהקה.
• ספקו מזון מאוזן וסידן לתמיכה בתרנגולות מטילות.

אוסטרלורפים מסתגלים לרוב סידורי החצר כל עוד הלול יבש, בטוח ומאוורר. הם מתמודדים היטב עם קור בזכות הנוצות הצפופות, ובמזג אוויר חם הם זקוקים לצל, לזרימת אוויר ולמים קבועים. לול חסין טורפים הנסגר בלילה הכרחי, יחד עם מכלאה או שטח מרעה חופשי לחיפוש מזון ביום.

רשימת בדיקה להקמה

• לול בטוח עם דלת נעולה וגדר חסינת טורפים.
• מוטות ישיבה מוגבהים הממוקמים מעל תיבות הקינון.
• תיבות קינון נקיות ומרופדות בפינה שקטה יותר.
• רצפה עם מצע יבש, המתחלף באופן קבוע.
• צל ומים טריים במכלאה לימים חמים.
• אוורור עילי טוב ללא פרצי רוח ישירים על מוטות הישיבה.

ביצי אוסטרלורפ עוקבות אחר דפוס הדגירה הסטנדרטי של תרנגולות, ובוקעות תוך כ-21 יום. אפשר להניח את הביצים מתחת לתרנגולת דוגרת או במדגרה. תרנגולות הזן הזה נכנסות לפעמים למצב דגירה ומהוות אמהות קשובות, אם כי הנטייה לדגירה אינה חזקה כמו בזנים כבדים יותר. דגירה במדגרה דורשת טמפרטורה יציבה, לחות מבוקרת, והיפוך סדיר עד לימים האחרונים.

שלבי הבקיעה

1. בחרו ביצים נקיות ותקינות בצורתן, ואחסנו אותן עם הצד המחודד כלפי מטה לפני ההטלה למדגרה.
2. ייצבו את המדגרה בטמפרטורה ובלחות הנדרשות לפני הכנסת הביצים.
3. הפכו את הביצים לפחות שלוש פעמים ביום עד יום 18.
4. בדקו את הביצים באמצעות אור בימים 7 עד 10 בערך, כדי לוודא התפתחות תקינה, והוציאו ביצים שנותרו ריקות.
5. הפסיקו את ההיפוך ביום 18, העלו את הלחות, והתחילו בשלב הסגירה הסופי.
6. השאירו את המכסה סגור בזמן הבקיעה, ותנו לאפרוחים להתייבש לפני העברתם למתקן החימום לאפרוחים.