דבון רקס

הדבון רקס הוא חתול בית קטן, ניכר בפרווה הקצרה והגלית שלו, בראש רחב עם עצמות לחיים בולטות, באוזניים גדולות המונחות נמוך, ובעיניים גדולות ומלאות הבעה. את המראה מתארים לא פעם כאלפי או כמעורר אסוציאציה של פיה. חתולים בוגרים שוקלים בדרך כלל בין 2.7 ל-4 ק"ג, ולכן הגזע נמצא בקצה הקטן של טווח הגדלים בחתולים.

זהו חתול שגודל ומוחזק לשם חברה ולא לשם עבודה. חתולי דבון רקס פעילים, סקרנים וקשורים מאוד לבני אדם. הם נוטים לעקוב אחרי בעליהם מחדר לחדר, לשבת על הכתפיים או על הברכיים, ולהיות מעורבים בכל מה שקורה בבית. רבים שומרים על השובבות הגורית שלהם היטב אל תוך הבגרות.

הפרווה הגלית היא תוצאה של מוטציה גנטית טבעית שזוהתה לראשונה במחוז דבון שבאנגליה בשנת 1960. הפרווה קצרה ורכה, ובעלים רבים מדווחים שדרישות הטיפוח מתונות, אף שהגזע עדיין משיר שיער ואינו היפואלרגני.

למי הוא מתאים

הדבון רקס מתאים לבתים שרוצים חתול חברותי ומלטף ויכולים להעניק לו תשומת לב יומיומית. הוא מתאים למשפחות עם ילדים, לבתים עם כמה חיות מחמד, ולבעלים שנמצאים הרבה בבית או שיכולים לספק חברה וצעצועים. הוא התאמה גרועה למי שמחפש חתול עצמאי שדורש מגע מועט, משום שהגזע עלול להשתעמם או לסבול כשמשאירים אותו לבד לפרקי זמן ארוכים.

הדבון רקס החל את דרכו בשנת 1960 סמוך לבקפסטלי שבמחוז דבון, אנגליה. אישה בשם בריל קוקס אספה גור בעל פרווה מתולתלת שאותו כינתה קירלי, שנולד לחתולת רחוב שחיה ליד מכרה בדיל נטוש. הפרווה הגלית של קירלי נבעה ממוטציה גנטית טבעית.

בתחילה סברו שמקורו של הגור זהה למקור הקורניש רקס, חתול בעל פרווה מתולתלת שהופיע במחוז קורנוול הסמוך עשור קודם לכן. מגדלים ניסו להזדווג את קירלי עם חתולי קורניש רקס, אך הגורים שנולדו היו בעלי פרווה חלקה. הדבר הראה כי שני התלתולים נובעים מגנים רצסיביים שונים, ושושלת הדבון נקבעה כגזע נפרד.

מגדלים השתמשו בקירלי כזכר הייסוד והצליבו אותו עם חתולים שנשאו את אותו גן רצסיבי כדי לקבע את הפרווה הגלית. מכיוון שמאגר הגנים החל מחתול אחד, הגידול המוקדם הסתמך על מספר קטן של אבות מייסדים. הצלבות עם חתולי שיער קצר אחרים שימשו להרחבת מאגר הגנים תוך שמירה על טיפוס הפרווה.

הגזע זכה להכרה תחרותית אצל אגודות הרישום הגדולות במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והתפשט מבריטניה אל צפון אמריקה ואזורים נוספים, שם הוא נותר גזע גזעי מוכר עד היום.

לדבון רקס ראש ייחודי בצורת טריז קצר, עם לחיים מלאות, סנטר חזק ומדרגה ברורה בפרופיל האף. המאפיין הבולט ביותר הוא זוג האוזניים הגדולות מאוד, המונחות נמוך ורחב על הראש, ומעניק לפנים מבט פתוח וערני. העיניים גדולות, סגלגלות וממוקמות במרחק זו מזו. הגוף דק ובעל שרירים קשיחים, עם חזה רחב ורגליים ארוכות, והחתול נושא את עצמו לרוב ביציבה קמורה מעט וקפיצית.

פרווה וצבעים

הפרווה היא המאפיין המגדיר. היא קצרה, דקה, ומסודרת בגלים רכים ולא בתלתולים הדוקים, ובאזורים מסוימים כמו הראש, הצוואר והחזה היא עשויה להרגיש דקה או דלילה. לחלק מחתולי הדבון רקס כיסוי קל יותר בבטן ובאוזניים. השפמים והגבות לרוב קצרים, מתולתלים או גדומים, ועלולים להישבר בקלות.

הגזע מתקבל בכל מגוון הצבעים והדגמים של חתולים. זה כולל גוונים אחידים כמו שחור, לבן, כחול וקרם, וכן דגמי טאבי, צב-ים, קליקו, סמוק ופוינטד. צבע הפרווה אינו משפיע על המרקם הגלי, שתלוי אך ורק בגן הרקס.

הדבון רקס הוא אחד הגזעים המכוונים ביותר לבני אדם. הוא נוטה לחפש את חברת האדם, להתיישב על הכתפיים, להתחפר מתחת לשמיכות ולהישאר קרוב לבעליו במהלך היום. בעלים רבים מתארים את הגזע כדמוי כלב בהתקשרותו, וחלק מחתולי הדבון רקס לומדים לבוא כשקוראים להם או לשחק בהבאת חפצים.

עם בני המשפחה הגזע חם וגלוי ברגשותיו. הוא בדרך כלל מסתדר היטב עם ילדים מכבדים שמסוגלים להתאים את עצמם לאנרגיה ולסגנון המשחק שלו. מול זרים, רוב חתולי הדבון רקס בטוחים בעצמם וסקרנים ולא ביישנים, אף שיש שונות בין הפרטים. הגזע בדרך כלל סובל ואף נהנה מחברת חתולים אחרים וכלבים ידידותיים, ולכן הוא בחירה סבירה לבתים עם כמה חיות מחמד.

הצד השובב והסקרן קבוע. חתולים אלה מטפסים, חוקרים מדפים גבוהים, פותחים ארוניות ובודקים אוכל שנשאר בחוץ. הם נבונים ופעילים, וזקוקים לצעצועים, לתשומת לב ולאינטראקציה כדי להישאר מרוצים. דבון רקס משועמם עלול להפוך רועש או הרסני. הגזע קולני במידה מתונה, ומתקשר בציוצים ובקריאות רכות ולא ביללות חזקות ומתמשכות.

טיפוח

• הברשה נדרשת לעיתים רחוקות; הפרווה הדקה והגלית עלולה להיפגע מהברשה נמרצת, לכן השתמשו במטלית רכה או בליטוף עדין להסרת שיער מת.
• נקו את האוזניים הגדולות באופן סדיר, שכן הן עלולות לצבור שעווה ושומן מהר יותר מאשר בגזעים רבים.
• נגבו את העור או ערכו אמבט עדין מדי פעם אם הפרווה מרגישה שמנונית, מאחר שהפרווה הדלילה סופגת פחות שומן עורי.
• גזרו ציפורניים אחת לכמה שבועות ובדקו את השפמים והגבות הגדומים, שעלולים להישבר.
• צחצחו שיניים באופן סדיר וקבעו בדיקות שיניים.

פעילות גופנית

• ספקו משחק אינטראקטיבי יומיומי עם מוטות משחק, כדורים ומאכילי פאזל כדי לנצל את האנרגיה הגבוהה של הגזע.
• הציעו מרחב טיפוס כמו עצי חתולים ומדפים, שכן הגזע אוהב גובה.
• החליפו צעצועים מדי פעם כדי לשמור על חתול סקרן ונבון עסוק ולמנוע שעמום.

סביבה

הדבון רקס הוא חתול בית פנימי. פרוותו הדקה מספקת הגנה מועטה מפני קור, לכן כדאי לשמור על בית חמים ונטול רוחות פרצים, והחתול לרוב יחפש נקודות מחוממות, חלונות שטופי שמש וברכיים. מכיוון שהגזע חברותי, מיטב לו במקום שבו יש לו חברה במשך רוב היום. ספקו מצע חמים ומקומות תצפית גבוהים ובטוחים.

כחתול פעיל, הדבון רקס מפיק תועלת מתזונה מלאה ומאוזנת המבוססת על חלבון מן החי. בחרו מזון חתולים מסחרי איכותי העומד בתקני התזונה המוכרים לחתולים בהתאם לשלב החיים של החתול. האנרגיה הגבוהה של הגזע פירושה שהוא שורף קלוריות במהירות, אך עדיין יש למדוד את המנות כדי למנוע האכלת יתר. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד, ושילוב של מזון רטוב ויבש עשוי לסייע בשמירה על רמת נוזלים.

חטיפים ותוספים

חטיפים צריכים להישאר מתחת לכ-10 אחוזים מהקלוריות היומיות. תזונה מלאה ומאוזנת מספקת בדרך כלל את כל אבות המזון הדרושים, ולכן אין צורך בתוספים אלא אם וטרינר ממליץ עליהם למצב מסוים. עקבו אחר משקל החתול בבדיקות סדירות והתאימו את כמות המזון אם הוא עולה או יורד במשקל.

הדבון רקס הוא בדרך כלל גזע בריא בעל תוחלת חיים טיפוסית של 9 עד 15 שנים. מאחר שהאוכלוסייה המודרנית מתייחסת למספר קטן של אבות מייסדים, היא נושאת כמה מצבים תורשתיים שמגדלים אחראים בודקים לגביהם. רכישה ממגדל הבודק את חתולי ההרבעה ומספק רשומות בריאות מפחיתה את הסיכון להעברתם הלאה.

טיפול מונע

• בדיקות וטרינריות שנתיות, ובדיקות פעמיים בשנה לחתולים מבוגרים.
• חיסוני ליבה ומניעת טפילים לפי המלצת הווטרינר.
• ניקוי אוזניים סדיר למניעת הצטברות שעווה וזיהום.
• טיפול שיניים, כולל צחצוח וניקוי מקצועי בעת הצורך.
• מעקב אחר המשקל ותזונה מאוזנת למניעת השמנה.

הדבון רקס לומד מהר ונהנה מאינטראקציה, ולכן הוא מגיב היטב לאילוף שרוב החתולים מתעלמים ממנו. בעלים לרוב מלמדים את הגזע להביא חפצים, ללכת עם רתמה, להשתמש במאכילי פאזל ולעקוב אחר סימנים פשוטים. מכיוון שהחתול מונע מתשומת לב ומאוכל, מפגשים קצרים ותכופים עובדים טוב יותר מארוכים. שמרו על אילוף חיובי, שכן חתולים אינם מגיבים לענישה ועלולים להסתגר או להיכנס ללחץ.

יסודות

1. התחילו באילוף לשירותים, שרוב הגורים קולטים מוקדם עם ארגז נקי ונגיש.
2. הציגו עמוד גירוד ותגמלו את השימוש בו כדי להגן על הרהיטים.
3. השתמשו באילוף בקליקר או בסמן בשילוב חטיפים קטנים כדי ללמד סימנים כמו בוא או שב.
4. התקדמו לטריקים כמו הבאת חפצים או הליכה ברתמה לאחר שהיסודות יציבים.
5. ספקו העשרה יומיומית עם צעצועי פאזל ומשחק כדי לתעל את האנרגיה של הגזע.

חתולות דבון רקס מגיעות בדרך כלל לבשלות מינית בין הגילים 5 ל-10 חודשים, אף שמגדלים אחראים ממתינים עד שהחתולה בוגרת פיזית, לרוב סביב גיל שנה, לפני ההרבעה. ההיריון נמשך כ-63 עד 67 ימים. ההמלטות בדרך כלל קטנות עד ממוצעות, כאשר שלושה עד ארבעה גורים הם המספר הטיפוסי.

גורים שזה עתה נולדו תלויים במיוחד בחום בשל הפרווה הדקה של הגזע, ולכן יש לשמור על הקן חמים ונטול רוחות פרצים. הגורים יונקים בשבועות הראשונים ומתחילים גמילה למזון מוצק סביב גיל ארבעה שבועות, ומשלימים אותה עד גיל שמונה שבועות בקירוב. טיפול מוקדם ועדין מסייע לפתח את המזג הידידותי והמכוון לאדם שהגזע ידוע בו.

מכיוון שהגזע מתייחס לקבוצת מייסדים קטנה, תוכניות גידול אתיות עוקבות אחר יוחסין כדי לצמצם שארות ובודקות את חתולי ההרבעה למחלות לב, להפרעת השריר התורשתית ולבעיות פיקת הברך. הגורים בדרך כלל נשארים עם האם וההמלטה עד גיל 12 שבועות לפחות לפני מעבר לבתים חדשים.

איך רושמים חתולה מגזע דבון רקס בישראל

מלאו את שם החתולה מגזע דבון רקס, הצבע ותמונה ברורה, השאירו טלפון ושמרו: רשומה לכל החיים בלי שקל אחד, עם מקום למספר השבב כשיגיע. הרישום זהה לחתולות בית ולמטיילות.

אם כבר הושתל שבב במרפאה, נשאר לרשום את המספר במקום שסורקים באמת מוצאים, כי השתלה ורישום הם שני שלבים נפרדים והשני עליכם. רישום השבב במסלול החינמי לכל החיים מקבל כל יצרן, לא גובה על עדכונים אחרי מעבר דירה, ועונה לחיפושים מכל מדינה. פתחו חשבון חינם וסגרו הכול היום.