וויירהייר אמריקאי

האמריקן ווירהייר הוא חתול בית בגודל בינוני שמקורו בארצות הברית. תכונת ההיכר שלו היא פרווה מקורזלת וקפיצית בעלת מרקם גס וחוטי, שאין דומה לו בשום גזע חתולים אחר. אפקט החוטיות נובע ממוטציה גנטית ספונטנית יחידה, והגזע נושא את התכונה הזו כחתימה שלו.

במבנה הגוף האמריקן ווירהייר דומה מאוד לאמריקן שורטהייר, עם ראש מעוגל, גוף שרירי ועצם בינונית. חתולים בוגרים שוקלים בדרך כלל בין 8 ל-12 ליברות, כשהזכרים גדולים מהנקבות. הפרווה מבדילה אותו כבר במגע: כל שערה מכופפת או מעוקלת בקצה, מה שמעניק לפרווה תחושה מעט מקומטת, כמו צמר כבשים.

המזג רגוע ומאוזן. חתולי אמריקן ווירהייר חיבתיים ושובבים בלי להיות תובעניים, והם מסתגלים היטב הן לדירה שקטה והן לבית שוקק. הם נוטים להיקשר לכל המשפחה ולא להתמקד באדם אחד, מה שהופך אותם לבני לוויה נוחים למגוון רחב של תנאי מגורים.

למי הוא מתאים

האמריקן ווירהייר מתאים לבתים שמחפשים חתול חיבתי ורגוע. הוא מסתפק במשחק בהתפרצויות קצרות ואז מתמקם בקרבת מקום, ולכן הוא מתאים גם לאנשים שנמצאים בבית וגם למי שיוצא במהלך היום. אופיו הנינוח משתלב בבתים עם ילדים וחיות אחרות. בעלים מתחילים מוצאים לרוב את הגזע סלחני, מכיוון שצורכי הטיפוח והפעילות שלו מתונים.

האמריקן ווירהייר מתחקה אל המלטה יחידה שנולדה בשנת 1966 בחווה בוורונה, בצפון מדינת ניו יורק. אחד הגורים באותה המלטה היה בעל פרווה חוטית ומקורזלת יוצאת דופן, שנגרמה ממוטציה ספונטנית. שני הורי ההמלטה היו חתולי חווה רגילים, והמרקם החוטי הופיע ללא כל רבייה מכוונת מאחוריו.

מגדל מקומי זיהה בפרווה דבר חדש ורכש את הגור כדי לבדוק אם התכונה תעבור לצאצאים. הכלאות ניסיוניות הראו שהפרווה החוטית עוברת בתורשה כגן דומיננטי, כלומר עותק בודד די בו כדי להפיק את המרקם. הדבר הפך את שמירת התכונה לאורך הדורות לפשוטה.

המגדלים השתמשו באמריקן שורטהייר כהכלאה החיצונית העיקרית לבניית הגזע החדש, ולכן שני הגזעים חולקים מבנה גוף דומה, צורת ראש וטווח צבעים. הפרווה החוטית היא ההבדל המעשי ביניהם. זיווג זהיר במהלך השנים שלאחר מכן ביסס אוכלוסיית רבייה קטנה אך יציבה.

הגזע זכה להכרה אליפותית אצל ארגוני רישום החתולים בצפון אמריקה במהלך שנות ה-70. הוא נותר אחד מחתולי הגזע הנדירים יותר, בין השאר מכיוון שמאגר הגנים המייסד היה צר ומכיוון שהגזע מעולם לא הגיע לפופולריות של קרובו קצר השיער.

לאמריקן ווירהייר גוף מאוזן ובינוני בעל קווים מעוגלים ושריריות מתונה. הראש עגול עם עצמות לחיים בולטות, אף באורך בינוני ואוזניים בינוניות המרוחקות זו מזו. העיניים גדולות, עגולות ובהירות, ותורמות להבעה פתוחה וערנית. קו המתאר הכללי תואם את האמריקן שורטהייר, כשהפרווה היא נקודת ההבדל הברורה.

הפרווה היא המאפיין המרכזי בתקן הגזע. כל שערה, כולל השפמים, מקורזלת, מכופפת או מעוקלת בקצה, ויוצרת מרקם צפוף, גס וקפיצי. החוטיות בולטת ביותר לאורך הגב וראש הראש ועשויה להיות קלה יותר בחלק התחתון. איכות הפרווה משתנה בין הפרטים, ולחתולים המוערכים ביותר קרזול הדוק ואחיד על כל הגוף.

פרווה וצבעים

האמריקן ווירהייר מופיע כמעט בכל הצבעים והתבניות המקובלים אצל האמריקן שורטהייר. דוגמאות נפוצות כוללות לבן אחיד, שחור, כחול ואדום, לצד גוונים של טאבי, צב-ים, קליקו, דו-צבעי ומוצלל. צבע העיניים נגזר בדרך כלל מהפרווה, כשנחושת, זהב, ירוק וכחול כולם אפשריים. המרקם החוטי אינו תלוי בצבע, ולכן כל תבנית יכולה לשאת את הפרווה המקורזלת.

לאמריקן ווירהייר מזג רגוע ונוח. הוא חיבתי ונהנה מחברה, אך אינו נצמד ולעיתים נדירות תובע תשומת לב מתמדת. הגזע שומר על נטייה שובבה עד גיל בגרות, ירדוף אחר צעצועים, יכה בחפצים ויחקור, ואז יתמקם בשקט בתום המשחק.

עם בני המשפחה הגזע עדין וקשוב, ולעיתים קרובות עוקב אחר האנשים מחדר לחדר בלי להתעקש להיות מוחזק. חתולי אמריקן ווירהייר נוטים לפזר את חיבתם על פני כל הבית ולא לבחור באדם אחד. הם בדרך כלל רגועים בנוכחות זרים ומסתגלים לאורחים ללא מתח.

עם ילדים וחיות מחמד אחרות הגזע סבלני וחברותי. מזגו המאוזן הופך אותו לבן לוויה יציב בבתים מרובי חיות, והוא מסתדר בדרך כלל עם כלבים רגועים. האמריקן ווירהייר סקרן וקולני במידה מתונה, ומשתמש בקול שקט כדי לתקשר במקום בקריאות רמות או תכופות.

האמריקן ווירהייר הוא אחד החתולים הקלים יותר לטיפול. פרוותו זקוקה להתערבות מועטה, וצורכי הפעילות שלו מתונים. הכלל המרכזי בטיפוח הוא ריסון, מכיוון שהברשה אגרסיבית עלולה לפגוע בשערות המקורזלות והעדינות.

טיפוח

• הבריש קלות במברשת רכה או במסרק שיניים רחבות רק בעת הצורך, לרוב פעם בשבוע או פחות.
• הימנע מזיפים קשיחים ומהברשה תכופה, שעלולים לשבור או ליישר את המרקם החוטי.
• בדוק את האוזניים מדי שבוע ונקה בעדינות אם מצטבר שעווה.
• גזור את הציפורניים כל שבועיים עד שלושה שבועות.
• רחץ רק מדי פעם; הפרווה עשויה להיות מעט שומנית, ולכן רחצה עדינה מעת לעת מסייעת.

פעילות גופנית

• הצע מפגשי משחק יומיים קצרים עם צעצועי מקל, כדורים או מאכילי חידה.
• ספק עמוד גירוד ועץ חתולים לטיפוס.
• החלף צעצועים כדי לשמור על סקרנות החתול.
• כמה פרקי משחק של 10 עד 15 דקות מספיקים לרוב הפרטים.

סביבה

האמריקן ווירהייר מסתדר היטב כחתול בית פנימי. הוא מסתגל הן לדירות והן לבתים וסובל טוב יותר זמן לבד מגזעים תובעניים יותר. ספק משטחי צפייה ליד חלונות, מקומות מנוחה בטוחים וארגז חול נקי. הגזע מעריך בית שקט וצפוי אך מתמודד עם פעילות ביתית רגילה ללא קושי.

כטורף מובהק, האמריקן ווירהייר זקוק לתזונה הבנויה סביב חלבון מן החי. בחר מזון מסחרי מלא ומאוזן המתאים לשלב החיים של החתול, כשבשר הוא הרכיב המוביל. שילוב של מזון לח ויבש מסייע לשמירה על מאזן נוזלים, שכן חתולים שותים מעט מטבעם. יש למדוד את המנות ולא להשאירן פתוחות כל היום, מכיוון שהגזע עלול לעלות במשקל אם מאכילים אותו יתר על המידה.

פינוקים ותוספי מזון

הגבל את הפינוקים לכ-10 אחוזים מהקלוריות היומיות. חתיכות קטנות של בשר רגיל מבושל או פינוקי חתולים מסחריים משמשים היטב כתגמול. רוב החתולים הניזונים מתזונה מלאה אינם זקוקים לתוספים; ספק ויטמינים, תמיכה למפרקים או תוספת חומצות שומן רק לפי המלצת הווטרינר. יש להקפיד על זמינות מים טריים בכל עת.

האמריקן ווירהייר הוא גזע חסון בדרך כלל עם תוחלת חיים אופיינית של 14 עד 18 שנים. מכיוון שהוא פותח מאוכלוסייה מייסדת צרה, מגדלים אחראים מקפידים על מגוון גנטי ובודקים את חתולי הרבייה לאיתור בעיות ידועות. רוב בעלי החיות יכולים לצפות לבן לוויה מאריך ימים ואיתן עם טיפול שגרתי.

הפרווה החוטית עשויה לעיתים להיות רגישה יותר מפרווה רגילה, ולכן יש לעקוב אחר העור לאיתור גירויים. כמו אצל חתולים רבים, מחלות שיניים ועלייה במשקל הן בעיות הבריאות היומיומיות הנפוצות ביותר ומגיבות היטב למניעה.

טיפול מונע

• קבע בדיקת בריאות שנתית, ותכופה יותר לחתולים מבוגרים.
• שמור על חיסוני היסוד ובקרת הטפילים מעודכנים.
• צחצח שיניים או השתמש במוצרי שיניים כדי להגביל אבנית.
• שקול את החתול באופן קבוע והתאם את המזון לשמירה על מצב גוף בריא.
• קנה ממגדלים הבודקים את בריאות חתוליהם.

האמריקן ווירהייר נבון ומשתף פעולה, מה שהופך אילוף בסיסי לריאלי בסבלנות. הגזע אינו מונע כמו חלק מחתולי הביצועים, ולכן המפגשים צריכים להיות קצרים וחיוביים. רוב חתולי האמריקן ווירהייר לומדים במהירות הרגלי ארגז חול וניתן ללמד אותם לקבל מגע, כלוב נשיאה ורמזים פשוטים. שיטות מבוססות תגמול עובדות הרבה יותר טוב מכל צורה של ענישה.

יסודות

1. הצב ארגז חול נקי ונגיש ושמור על מיקומו קבוע.
2. הצג את כלוב הנשיאה מוקדם כמקום מנוחה נוח ופתוח.
3. השתמש בקליקר או במילת סימון המשולבת עם פינוק כדי לסמן התנהגות טובה.
4. למד רמז אחד בכל פעם, כגון בוא או שב, במפגשים של שתי עד שלוש דקות.
5. הפנה את הגירוד אל עמוד במקום להעניש את החתול.
6. סיים כל מפגש בהצלחה ובתגמול.

האמריקן ווירהייר מגיע לבשלות מינית בסביבות גיל 8 עד 12 חודשים, אם כי מגדלים אחראים ממתינים עד שהחתול מבשיל פיזית לפני ההרבעה. הפרווה החוטית נשלטת על ידי גן דומיננטי, ולכן זיווג חתול בעל פרווה חוטית עם בן זוג בעל פרווה חלקה עדיין מפיק חלק מהגורים בעלי פרווה חוטית. כדי לשמור על נאמנות פרוות הגזע ולנהל את מאגר הגנים הקטן, מגדלים מכליאים לעיתים קרובות עם האמריקן שורטהייר.

ההיריון נמשך כ-63 עד 67 ימים. המלטות מונות בדרך כלל ארבעה עד שישה גורים, והמרקם החוטי אינו תמיד ניכר בלידה; הוא מתבהר לרוב במהלך השבועות הראשונים ככל שהפרווה מתפתחת. חלק מהגורים בהמלטה יהיו בעלי פרווה רגילה והם עדיין בעלי ערך לתוכנית הרבייה.

הנקבות מגדלות בדרך כלל את צאצאיהן בהתערבות מועטה. על הגורים להישאר עם האם ובני ההמלטה לפחות עד גיל 12 שבועות כדי שיגמלו, יעברו חִברות ויתחילו בחיסוניהם. מגע עדין מוקדם מסייע ליצור את הבוגר הרגוע והידידותי לאדם שבו הגזע מוכר.

איך רושמים חתולה מגזע וויירהייר אמריקאי בישראל

גם חתולת דירה יוצאת: דלת מרפסת פתוחה לרגע מספיקה. הרשומה החינמית שומרת את שם החתולה מגזע וויירהייר אמריקאי, הצבע והתמונה ליד הטלפון שלכם, זמינים לכל סורק בכל שעה. רישום החתולה נעשה בזמן שהיא ישנה על אדן החלון.

אם כבר הושתל שבב במרפאה, נשאר לרשום את המספר במקום שסורקים באמת מוצאים, כי השתלה ורישום הם שני שלבים נפרדים והשני עליכם. רישום השבב במסלול החינמי לכל החיים מקבל כל יצרן, לא גובה על עדכונים אחרי מעבר דירה, ועונה לחיפושים מכל מדינה. פתחו חשבון חינם וסגרו הכול היום.