סורי
הסורי הוא אלפקה אלגנטית הידועה במזגה העדין ובסיב המבריק והמשיי שלה הנתלה בקווצות ארוכות ומפותלות.
- Size
- גדול
- Lifespan
- 15–20 years
- Origin
- פרו
- Temperament
- עדין
- Standard colors
- שחור, לבן וכסוף and 5 more
Characteristics
Coat and grooming
How the סורי coat is built, and what that means when you groom it.
- שכבות הפרווה
- פרווה צמרית
- מרקם השיער
- חבלי
- אורך השיער
- ארוך
- נשירה
- נשירה מועטה
Grooming guidance
זהירות: A סורי coat mats easily.
שיער דק או ארוך מסתבך בבסיס הפרווה, הרחק מהעין, שם הקשרים מתהדקים ומושכים את העור. ההברשה חייבת להגיע עד השורש בקטעים, ולא רק לחלוף על פני השטח.
לידיעה: A סורי needs clipping every few weeks.
פרווה זו ממשיכה לצמוח במקום לנשור, ולכן יש לקצר אותה כל כמה שבועות. אם נותנים לה לגדול היא נלבדת אל העור וכולאת לחות, לכלוך וחום.
סורי colors and patterns
What each club's breed standard says about every סורי color and pattern. Point at a ruling to see the club's own wording.
Breed standards describe the סורי in שחור, לבן, כסוף, אפור-ורדרד, חום, חום כהה, חום-צהבהב ובז'. Standard patterns: אחיד, תלת-צבעי, טלוא, רואן, טוקסידו, מנוקד ובהיר מעורב.
| Color or pattern | AOA |
|---|---|
| שחור | תקני (“Bay Black / True Black”) |
| לבן | תקני (“White”) |
| כסוף | תקני (“Light Silver Grey / Medium Silver Grey / Dark Silver Grey”) |
| אפור-ורדרד | תקני (“Light Rose Grey / Medium Rose Grey / Dark Rose Grey”) |
| חום | תקני (“Light Brown / Medium Brown”) |
| חום כהה | תקני (“Dark Brown”) |
| חום-צהבהב | תקני (“Light Fawn / Medium Fawn / Dark Fawn”) |
| בז' | תקני (“Beige”) |
| Patterns | |
| אחיד | תקני (“Solid Color”) |
| תלת-צבעי | תקני (“Fancy”) |
| טלוא | תקני (“Pattern”) |
| רואן | תקני (“Roan”) |
| טוקסידו | תקני (“Pinto”) |
| מנוקד | תקני (“Appaloosa”) |
| בהיר מעורב | תקני (“Indefinite Light”) |
What the rulings mean
- תקני
- Described by the club's breed standard.
Sources
Each ruling comes from the club's published breed standard or color list.
אודות אלפקת הסורי
הסורי הוא אלפקה גדולה ומבויתת מפרו, מוערכת בזכות מזגה השקט וסיבה המשיי הגדל בקווצות ארוכות ומפותלות.
הסורי הוא אחד משני סוגי האלפקה המוכרים, כשהשני הוא הוואקאיה. מדובר בגמלאי שמוצאו ברמות האנדים הגבוהות של דרום אמריקה, ותכונתו המאפיינת היא גיזה הגדלה בקווצות דקות ומפותלות התלויות ישר לאורך הגוף במקום לבלוט ממנו. לסיב יש ברק ייחודי ומרקם חלק, שמבדיל את הסורי מהגיזה הצפופה והמסולסלת של הוואקאיה.
הסורי הוא בעל חיים גדול. פרט בוגר עומד בדרך כלל על כ-90 ס"מ בגובה הכתף ושוקל בין 55 ל-85 ק"ג, כשהזכרים כבדים בדרך כלל מהנקבות. הם מגודלים בעיקר לצורך הסיב ולא לשם בשר, ובעל חיים אחד מניב כמה קילוגרמים של גיזה בשנה. הסורי הוא הנדיר מבין שני סוגי האלפקה, והוא מהווה חלק קטן מאוכלוסיית האלפקות הכוללת.
מבחינת מזג, הסורי הוא עדין, רגוע ומסויג במקצת. בעלי החיים הללו חברותיים ביניהם וסקרניים לסביבתם, אך נוטים לשמור מרחק מבני אדם עד שמתרגלים לטיפול סדיר. הם בעלי חיים עדריים ואינם מסתגלים טוב לגידול בבדידות.
| מאפיין | פרטים |
|---|---|
| מוצא | פרו (רמות האנדים) |
| גודל | גדול (כ-90 ס"מ בגובה הכתף, 55 עד 85 ק"ג) |
| תוחלת חיים | 15 עד 20 שנה |
| תפקיד | בעל חיים לייצור סיב |
| מסתדר עם | אלפקות אחרות ובעלי חיים עדריים קטנים |
למי מתאים
הסורי מתאים לבעלי חלקות קטנות ויצרני סיב שיכולים לספק מרעה, עדר מלווה ומחסה מחום ורטיבות. מאחר שהגיזה עדינה ונוטה להתלכלך, הסורי דורש תנאים נקיים יותר מחלק מבעלי החיים האחרים. הוא אינו בחירה מתאימה למי שמחפש בעל חיים יחיד או שומר, שכן אלפקות הן טרף ותלויות בעדר לשם ביטחון.
היסטוריה ומוצא
הסורי מתייחס לאלפקות שבויתו ברמות האנדים הפרואניות לפני אלפי שנים, כשסוג זה היה קשור היסטורית לסיב שהוערך בתרבויות האנדיאניות.
האלפקות בויתו ברמות האנדים הגבוהות של פרו, כאשר ממצאים ארכיאולוגיים וגנטיים מצביעים על ביות מהוויקוניה הפראית לפני כמה אלפי שנים. בעלי החיים הללו היו מרכזיים לכלכלות הרועים האנדיאניות הרבה לפני הגעת האירופאים, וגודלו בגבהים העולים על 3,500 מטר שבהם מעט בעלי חיים אחרים יכלו להתקיים.
תחת שלטון האינקה, סיב האלפקה היה חומר גלם מוערך, והגיזות המשובחות ביותר שמרו לאריגים בעלי מעמד גבוה. סוג הסורי, עם קווצותיו הארוכות והמבריקות, מתואר בהקשר זה כסיב שנחשב לאיכותי במיוחד, אם כי בעלי החיים נוהלו לצד וואקאיות בעדרים מעורבים.
הכיבוש הספרדי במאה השש-עשרה שיבש את הרעייה האנדיאנית. כמויות גדולות של גמלאים אבדו, ואוכלוסיות הרבייה התכווצו, מה שצמצם את מגוון המלאי ששרד. גידול אלפקות המשיך בעיקר בקרב רועים ילידים באזורים נידחים של רמות פרו, בוליביה וצ'ילה.
מסוף המאה העשרים, יוצאו אלפקות מדרום אמריקה לצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד, שם הקימו מגדלים עדרים לייצור סיב. הסורי נותר הנדיר מבין שני הסוגים לאורך כל ההתרחבות הזו, והוא עדיין מגודל במספרים קטנים יותר מהוואקאיה ברחבי העולם.
מראה חיצוני
הסורי הוא אלפקה גדולה בעלת מבנה גוף עדין וגיזה משיית התלויה בקווצות ארוכות, מפותלות ודמויות עיפרון, ולא בולטת מהגוף.
לסורי צוואר ארוך, יציבה זקופה ושלד עדין-עצמות האופייני לאלפקות. תכונתו המזוהה ביותר היא הגיזה, הגדלה בקווצות נפרדות המתפתלות לאורכן ותלויות קרוב לגוף. קווצות אלה מעניקות לבעל החיים קו מתולייל ושטוח, שונה לחלוטין ממראה הכדורי והפרוותי של הוואקאיה. לסיב ברק בולט ומרגיש חלק וקריר למגע.
| תכונה | טווח אופייני |
|---|---|
| גובה | כ-90 ס"מ בגובה הכתף |
| משקל | 55 עד 85 ק"ג |
| גיזה | קווצות ארוכות, עדינות ומבריקות המתפתלות ותלויות כלפי מטה |
| צבעים | לבן, בז', חום, אפור, שחור וגיזות מנוקדות |
| עיניים | גדולות וכהות |
גיזה וצבעים
סיב הסורי מופיע במגוון רחב של צבעים טבעיים, מלבן ובז' בהיר דרך גוונים של חום ואפור ועד שחור מוחלט, לצד פרטים בצבעים מעורבים. גיזות לבנות ובהירות מועדפות לעיתים קרובות על ידי יצרנים מפני שהן מקבלות צבע יפה. הגיזה מכסה את רוב הגוף, בעוד שהפנים ורגליים התחתונות מכוסות בשיער קצר יותר. קוטר הסיב עדין ביותר בבעלי חיים צעירים ונוטה להתגס עם הגיל, ולכן ערך הגיזה גבוה ביותר בשנים הראשונות.
מזג
הסורי הוא עדין, רגוע ומסויג, חברותי עם אלפקות אחרות אך זהיר כלפי בני אדם עד שמתרגל לטיפול סדיר.
הסורי הוא בעל חיים שקט ומאוזן. הוא עדין ורגוע בטיפול שגרתי ונדיר שיתקיף בני אדם. נטיית ברירת מחדל שלו היא להסתייג, לכן סורי שלא טופל רבות ישמור מרחק ועלול לסגת ממגע, בעוד שפרטים שמטופלים באופן קבוע נהיים רגועים ונינוחים בבירור.
עם אלפקות אחרות, הסורי חברותי ומשתלב בהיררכיית העדר ללא עימותים רבים. בעלי החיים מתקשרים בהמהום עדין ובשפת גוף, והם זקוקים לפחות לאחד-שניים ממין שלהם כדי להרגיש בטוחים. אלפקה שנותרת לבד חשה לחץ נפשי.
כלפי זרים, הסורי סקרן אך ערני. הוא יתבונן באדם חדש ממרחק בטוח לפני שיתקרב. יריקה, ההתנהגות שאלפקות ידועות בה ביותר, מכוונת בעיקר לבני עדר בסכסוכי מזון או מעמד, ומופנית לבני אדם רק כשהבעל חיים מרגיש מלוכד. הסורי מסתדר בדרך כלל טוב עם בעלי חיים רגועים כמו כבשים ועיזים, אך אין לסמוך עליו כשומר.
| תכונה | דירוג |
|---|---|
| חיבה | 2 |
| אנרגיה | 2 |
| ניתן לאימון | 3 |
| קולניות | 2 |
| נשירה | 1 |
טיפול וסידור
טיפול בסורי מתמקד בגז שנתי, מחסה יבש ונקי, גדר מאובטחת ובריאות עדר שוטפת, עם תשומת לב מיוחדת לשמירה על נקיון הגיזה.
אלפקות סורי עמידות באקלים קר אך דורשות ניהול המתמקד בהגנה על הגיזה ועל נוחות הבעל חיים. הסיב הכלוא קולט בקלות צמחייה ולכלוך, ולכן יש לשמור על מרעה ומצע סביר ונקי כדי לשמור על ערך הגיזה.
טיפול חיצוני
- גוז פעם בשנה, בדרך כלל באביב, להסרת הגיזה המלאה ומניעת עקת חום בקיץ
- גזז ציפורניים מספר פעמים בשנה, מאחר שהן גדלות ברציפות ועלולות להתעות אם מוזנחות
- בדוק שיניים מדי פעם וקטום שיני לחימה אצל זכרים לפי הצורך
- הימנע ממריחה כבדה של הקווצות, שעלולה לפגוע במבנה הסיב המעניק לגיזת הסורי את אופייה
פעילות גופנית
- ספק מרעה פתוח לרעייה יומית ותנועה חופשית
- אפשר מרחב לעדר לרוץ, מה שהם עושים בפרצי קצרים
- אין צורך בפעילות גופנית מובנית מעבר לגישה לכר
סביבה
הסורי זקוק למחסה יבש, מוצל ומאוורר היטב להגנה מפני שמש, גשם ורוח. הוא סובל קור היטב כשהוא יבש, אך סובל בחום ולחות, ולכן צל, אוורור וגישה למים חשובים מאוד במזג אוויר חם. גדרות אמורות לעצור טורפים ולא רק למנוע מהעדר לברוח. צפיפות הגידול צריכה להותיר מספיק מרעה כדי לצמצם את התפתחות הטפילים.
תזונה והאכלה
הסורי הוא בעל חיים רועה שמסתדר בצורה הטובה ביותר עם מספוא איכותי וחציר, תוסף מינרלים ורק כמויות מתונות של מרוכז.
האלפקות הן בעלות חיים שרועות ביעילות, עם קיבה בת שלושה תאים המותאמת למספוא סיבי. עיקר תזונת הסורי צריכה להיות מרעה וחציר דשא. מספוא טוב עונה בדרך כלל על רוב הצרכים התזונתיים, והאכלה יתרה של דגנים או מרעה עשיר מובילה להשמנה ולבעיות עיכול. גישה למים נקיים בכל עת היא הכרחית.
מאחר שקרקעות דרום אמריקה שונות מאלה שבהן מגדלים כיום אלפקות, איזון מינרלי עלול להיות בעייתי. מגדלים רבים מספקים תערובת מינרלים ייחודית לגמלאים כדי לכסות חסרים, ובמיוחד סלניום וויטמין D באזורים עם שמש מוגבלת.
| שלב חיים | כמות ליום | ארוחות |
|---|---|---|
| בוגר (אחזקה) | מספוא בכ-1.5 עד 2 אחוז ממשקל הגוף כחציר או מרעה | רעייה חופשית |
| נקבה הרה או מניקה | מספוא אחזקה בתוספת תוסף לפי מצב גוף | רעייה חופשית בתוספת מנה תוספתית אחת |
| קריה גדל (לאחר גמילה) | מספוא איכותי עם מרוכז מדוד קטן | רעייה חופשית בתוספת 1 עד 2 מנות |
פינוקים ותוספות
כמויות קטנות של ירקות או פירות רגילים ניתן להציע ביד כפינוק מדי פעם, אך יש לצמצם פינוקים כדי להימנע מבעיות עיכול והתנהגות תובענית. תוסף מינרלים סלחני המיוצר לגמלאים שימושי יותר מפינוקי מזון, ווטרינר או תזונאי יכולים לייעץ בנוגע לחסרים מקומיים ולתוספות לנקבות הרות.
בריאות ותוחלת חיים
הסורי עמיד בדרך כלל וחי 15 עד 20 שנה, אך נוטה לעקת חום, טפילים וחוסרי מינרלים הדורשים טיפול מניעתי שוטף.
עם ניהול טוב, אלפקת סורי חיה 15 עד 20 שנה. בעלי החיים חזקים בתנאים קרים ויבשים אך נתקלים בסיכוני בריאות צפויים הקשורים לאקלים, טפילים ותזונה. בעיות רבות קל יותר למנוע מלטפל בהן, ולכן תצפית קבועה על מצב גוף, תיאבון ופסולת היא הבסיס לבריאות האלפקה.
| מצב | סימנים | הערה |
|---|---|---|
| עקת חום | נשימה בפה פתוח, ריור, עייפות, קריסה | מסוכן ביותר במזג אוויר חם ולח; צל ומים מגינים |
| טפילים פנימיים | ירידה במשקל, אנמיה, שלשול, גיזה לקויה | תולעת קרום המוח היא סיכון חמור באזורים שבהם יש אילות |
| חסר מינרלים | גדילה לקויה, עצמות חלשות, בעיות עור | חסרי סלניום וויטמין D נפוצים בחלק מהאזורים |
| בעיות שיניים | קושי לאכול, ירידה במשקל, נפיחות בלסת | השיניים גדלות ברציפות ועשויות לדרוש תשומת לב |
טיפול מניעתי
- הערכת מצב גוף בלוח זמנים קבוע
- תוכנית בקרת טפילים שתוכננה עם וטרינר, כולל מניעת תולעת קרום המוח במקומות רלוונטיים
- חיסון שנתי או עונתי לפי הנחיות הוטרינר המקומי
- תוסף מינרלים המותאם לאזור
- גזיזת ציפורניים ובדיקות שיניים
- גיזה למניעת עקת חום בקיץ
רבייה וגידול גורים
נקבות סורי הן בעלות ביוץ מושרה, מזדווגות כל השנה באזורים רבים, נושאות קריה בודד כ-11.5 חודשים ומגדלות אותו עם מעט התערבות.
נקבות אלפקה מגיעות לגיל רבייה בגיל 12 עד 18 חודשים בערך, לאחר שגדלו מספיק בגודל, בעוד שזכרים מבשילים מאוחר יותר. אלפקות הן בעלות ביוץ מושרה, כלומר הנקבה משחררת ביצית בתגובה לזיווג ולא על מחזור קבוע, כך שהמגדל יכול לתזמן את הרבייה ולארגנה לאורך כל השנה באקלים מתאים.
תקופת ההיריון ארוכה, כ-11 עד 12 חודשים, וכמעט תמיד מסתיימת בקריה בודד. תאומים נדירים ולעיתים אינם שורדים. לידות מתרחשות בדרך כלל בשעות היום, מה שמועיל לייבוש הגורה ולעמידה לפני קור הלילה באנדים.
קריה שזה עתה נולד שוקל בדרך כלל 6 עד 9 ק"ג ועומד ויונק בדרך כלל תוך מספר שעות. קריות נגמלים בגיל כחמישה עד שישה חודשים. קריות סורי יש לבדוק מוקדם לסוג הגיזה, מאחר שהיווצרות קווצות מעידה על תכונת הסורי. תוכניות רבייה בוחרות עדינות, ברק ומבנה קווצה, ובתוך עדר קו נקבות חזק חשוב לא פחות מבחירת הזכר המייצר.
| מדד | ערך |
|---|---|
| גיל רבייה לנקבה | כ-12 עד 18 חודשים |
| ביוץ | מושרה על ידי זיווג |
| היריון | כ-11 עד 12 חודשים |
| גודל משכל | בדרך כלל קריה 1 |
| משקל לידה | 6 עד 9 ק"ג |
| גיל גמילה | כ-5 עד 6 חודשים |
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות על גודל, מזג, צרכי טיפול, תוחלת חיים, התאמה וזמינות של אלפקת הסורי.
לאיזה גודל מגיעה אלפקת סורי?
הסורי הוא בעל חיים גדול, העומד על כ-90 ס"מ בגובה הכתף ושוקל כ-55 עד 85 ק"ג כשהוא מבוגר מלא. זכרים כבדים בדרך כלל מנקבות.
מה המזג של אלפקת הסורי?
הסורי הוא עדין, רגוע ומסויג. הוא חברותי עם אלפקות אחרות וסקרן לסביבתו, אך נוטה להישאר זהיר כלפי בני אדם עד שמתרגל לטיפול סדיר.
האם קשה לגדל אלפקת סורי?
הטיפול פשוט יחסית למי שיש לו מרעה וניסיון בסיסי בבעלי חיים. המשימות העיקריות הן גיזה שנתית, גזיזת ציפורניים קבועה, בקרת טפילים והגנה מפני חום. הגיזה הכלואה אמנם דורשת תנאים נקיים יותר מחלק מבעלי החיים כדי לשמור על ערכה.
כמה שנים חיה אלפקת סורי?
עם ניהול טוב, הסורי חי בדרך כלל 15 עד 20 שנה.
האם אפשר לגדל אלפקת סורי אחת בלבד?
לא. אלפקות הן בעלות חיים עדריים וחשות לחץ נפשי כשנותרות לבד. לסורי צריך להיות לפחות אחד-שניים ממין שלו כמלווים.
מה ההבדל בין סורי לוואקאיה?
שניהם סוגים של אותו המין. לסורי יש קווצות ארוכות ומשיות המתפתלות ותלויות קרוב לגוף, בעוד שלוואקאיה גיזה צפופה יותר, מסולסלת ופרוותית. הסורי הוא הנדיר מבין השניים.
האם קל למצוא אלפקות סורי בישראל?
הסורי מגודל במספרים קטנים יותר מהוואקאיה ברחבי העולם ולכן פחות נפוץ, אך מגדלים מבוססים באזורי ייצור אלפקות מציעים אותו.
From the community
Ask about the סוריNo questions about the סורי yet. Be the first to ask.